מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ענישה מקלה על 90 גרם חשיש

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי כתב אישום זה, ביום 23.9.12 מכר המשיב, יחד עם שניים נוספים, לסוכן משטרתי, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 90.11 גרם ברוטו ("סוליית חשיש"), תמורת סכום של 2,240 ₪.
במסגרת העירעור המונח לפנינו מבקשת המערערת להשיג על קולת העונש, לשיטתה.
...
בשים לב להליך אותו עובר המשיב ב"מלכישוע" ולאור דבריו של המשיב כי שלב א' של הליך זה צפוי להסתיים בעוד מספר חודשים, אנו קובעים כי מועד תחילת ריצוי עבודות השירות יהיה ביום 1.9.15.
סוף דבר.
הערעור נדחה.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

באשר לנסיבות ביצוע העבירה, ציין בית-משפט קמא, כי המערער החזיק אמנם בסם באיכות שאינה משובחת, שאותו קנה כאמור בסכום נמוך יחסית של 3,000 ₪, אך בכמות העולה פי-90 על הכמות המרבית שלגביה לא חלה החזקה כי היא משמשת שלא לצריכה עצמית.
ב"כ המערער הפנה, בין-השאר, לפסק-דין שניתן על-ידינו, שבו נקבע בגין עבירה של החזקת סם מסוג הרואין במשקל 29 גרם, מיתחם ענישה הנע בין 12 חודשים לבין 30 חודשים, ואולם באותו פסק-דין ציינו כי אין עילה להתערב במיתחם הענישה ההולם שנקבע "אם כי, מיתחם הענישה יכול להיות בעל מינעד רחב יותר, הן ברף התחתון והן ברף העליון" (50675-12-16 מדינת ישראל נ' אריה ברוכיאן (24.12.17)).
באשר לטענה בדבר אכיפה בררנית, הרי שהמדינה הבהירה שלא העמידה את שני הנוסעים הנוספים ברכב לדין בגין החזקת ההרואין מחוסר ראיות; מה-גם, שהמערער הודה הן במישטרה והן בבית-המשפט שסם ההרואין היה שייך לו. העובדה שאחד מחבריו של המערער לא הועמד לדין בגין החזקת סם מסוג חשיש שנתפס בכיסו, אינה מקימה עילה להקלה בעונש; ומכל מקום, בית-המשפט קמא ציין, כי הביא בחשבון לעניין העונש את העובדה שהמעורבים האחרים בארוע כלל לא הועמדו לדין.
...
סבורים אנו, כי בקביעת מתחם הענישה הביא בית-משפט קמא את מכלול השיקולים הרלבנטיים – בזיקה לנסיבות ביצוע העבירה ולמדיניות הענישה הנוהגת; ולא קמה, אפוא, עילה להתערב במתחם הענישה שקבע, דהיינו – מאסר הנע בין 10 חודשים לבין 36 חודשים.
העונש שהוטל על המערער בסופו של יום אינו סוטה מרמת הענישה הנהוגה, ודין הערעור, אפוא, להידחות.
על-יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד הפנה לת"פ (מחוזי- ת"א) מדינת ישראל נ' גורצ'רוב (מיום 18.11.12) בו הוטלו עונשי מאסר של 15 חודשים על שני נאשמים שהורשעו בייבוא של כקילו סם מסוכן מסוג חשיש.
כך בע"פ 7196/11 מדינת ישראל נ' ביזאוי (מיום 19.6.12) נדחה ערעור על קולת עונש מאסר של 18 חודשי מאסר בגין החזקה שלא לצריכה עצמית של כ-120 גרם קוקאין וארבעה כדורי MDMA וכך בע"פ 3820/09 מדינת ישראל נ' אוחיון (מיום 6.9.09) שם נדחה ערעור על קולת עונש מאסר של 9 חודשים בגין הספקת סם מסוכן (בלדרות של 300 גרם הירואין).
כמויות הסם שייבא המערער היו 13 זרעי קאנביס, והסם שגידל כלל 18 שתילי קאנביס במשקל 900 גרם, 21 שתילים במשקל כ-90 גרם.
...
להתייחסות ספציפית לפן הערכי של הסוגייה אביא מתוך עפ"ג (מחוזי ת"א) 46738-09—4 מדינת ישראל נ' צקבאשווילי, שניתן ביום 31.12.14 (להלן "עניין צקבאשווילי"): "בית משפט קמא הפנה כאמור לגישה המבחינה בין אלה המחזיקים בסמים ואלה המגדלים אותם לבין אלה הסוחרים בפועל. איננו מקבלים וודאי לא במלואה. גידול סמים לשיטתנו כמוהו, מבחינת החומרה, כסחר והפצת סמים. לא זו בלבד, אלא שבהינתן המציאות הנוכחית שבה גידול הסמים הפך להיות למכת מדינה יש להילחם בו בחומרה כאשר הביטוי לכך יהיה בהרמת רף הענישה. המגדלים והמפיצים מצויים באותו מקום עצמו מבחינה ערכית ומעשית גם יחד. שניהם גורמים לכך שכמות סם מוצאת דרכה לשוק הסמים הרווי ממילא. הגידול, הסחר והיבוא, תהא הדרך לכניסתו לשוק של הסם אשר תהא - המכורים לסמים עושים בעזרתו צעד נוסף במדרון הסמים ומי שאינו מכור עדיין, יכול ויעשה את הצעד הראשון והקריטי בדרך להתמכרות לסם. הפגיעה בערך המוגן היא אותה פגיעה. ספציפית באשר למעבדות סמים: לצערנו, שוב ושוב אנו נתקלים במקרים כדוגמת המקרה הנוכחי, הגם שהתיק הנוכחי חריג הן בהיקף הסם שנתפס והן בתכנון ובהשקעה, כפי שפורט לעיל. " בעבירות ייבוא הסמים שבאישום הראשון, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא מועטה, הן לנוכח כמות הסם המזערית שייבא הנאשם והן בשל העובדה כי לא מכר את הסם, לא הפיץ אותו ולא העבירו הלאה, והדבר מוסכם גם על המאשימה.
כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, לא עומדים לנאשם שיקולי שיקום באשר הוא טרם הפנים את הצורך להתגייס להליך מורכב ותובעני זה. לאור האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 30.1.14 ועד יום 31.7.14.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם ל"מבחן הקשר ההדוק" (לפיו עסקינן ב"ארוע אחד" הכולל "מספר מעשים"): בכל הנוגע לנאשם 1 (עבירה אחת של סחר בסם מסוכן ושתי עבירות של תיווך בסם מסוכן; בכל אישום מדובר בחשיש במשקל של מעל 90 גרם ברוטו שנמכר תמורת 2,200 ₪, כאשר באף אחד מהאישומים התמורה הכספית לא שולמה לידיו של הנאשם 1) - מיתחם העונש ההולם נע מ- 8 ועד 27 חודשי מאסר בפועל.
בלא להיתעלם ממכלול הנסיבות לקולא, אני סבורה כי הטלת עונש מאסר בעבודות שירות על הנאשמים בגין הרשעתם בעבירות הנדונות, תיפגע יתר על המידה בעיקרון ההלימה ובאנטרס הצבורי המחייב העברת מסר ברור ובלתי מיתפשר כנגד ביצוע עבירות של תיווך וסחר בסם מסוכן.
...
בלא להתעלם ממכלול הנסיבות לקולא, אני סבורה כי הטלת עונש מאסר בעבודות שירות על הנאשמים בגין הרשעתם בעבירות הנדונות, תפגע יתר על המידה בעקרון ההלימה ובאינטרס הציבורי המחייב העברת מסר ברור ובלתי מתפשר כנגד ביצוע עבירות של תיווך וסחר בסם מסוכן.
באיזון בין השיקולים, אני סבורה כי יש למקם את עונשם של הנאשמים ברף התחתון של מתחמי הענישה ההולמת.
סוף דבר אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם 1 - 8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה (27.5.2013 עד 24.6.2013).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

המסקנה המתבקשת מכל אלה היא כי בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, פעילותו של השוטר הסמוי כפי שהיא מתוארת בעובדות כתב-האישום המתוקן, לא הוותה בגדר פעילות של "סוכן מדיח" המצדיקה הקלה בעונש (ראו: ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל, פסקה 65 (10.2.2010); ע"פ 6021/11 יוסף נ' מדינת ישראל, פסקות 33-35 (24.2.2014)).
בהיתחשב בעיקרון המנחה של ההלימה; בשים לב לפגיעה בערכים המוגנים; בהיתחשב בחומרת המעשים ונסיבות ביצועם; ובהיתחשב במדיניות הענישה הנוהגת; אני סבורה כי מיתחמי הענישה ההולמת במקרה שלפניי הנם כדלקמן: בהתאם ל"מבחן הצורני-עובדתי" (לפיו עסקינן ב"מספר אירועים"): מיתחם העונש ההולם בגין העבירה של הספקת סם נשוא האישום החמשי לכתב-האישום המתוקן (חשיש במשקל של מעל 90 גרם), נע ממאסר קצר בפועל ועד 15 חודשי מאסר בפועל.
...
בשים לב למספר העבירות לפי פקודת הסמים אשר בוצעו על-ידי כל אחד מהנאשמים; בשים לב למהות העבירות (סחר, תיווך או הספקה); בהתחשב בכמות הסם בכל אחת מן העסקאות, סוג הסם ושוויו הכספי בכל אישום; בהתחשב בשאלה לידי מי הועברה התמורה הכספית בכל אחד מהמקרים; ובהתחשב בהעדר הרשעות קודמות לכל הנאשמים ובתסקירים חיוביים בעיקרם - אני סבורה כי על עונשו של הנאשם שלפניי להיות נמוך באופן משמעותי מעונשו של הנאשם 2, גבוה מעט מעונשו של הנאשם 3 ודומה לעונשו של הנאשם 1.
באיזון בין השיקולים, אני סבורה כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחמי הענישה ההולמת.
סוף דבר אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה. מאסר על-תנאי לתקופה של 7 חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו