ענישה מקלה בעבירות שהייה בלתי חוקית

יוער, כי בתי-המשפט נוהגים בגישה עונשית מקילה יחסית כלפי שוהים בלתי חוקיים נעדרי עבר פלילי, אשר נכנסים לשטחי ישראל לצרכי מציאת פרנסה, ומובאים לדין בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כדין כעבירה בודדת, ללא עבירות נילוות נוספות (ראו והשוו: רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.12.2014)).

...

ריבוי עבירות בנסיבות העניין, אני סבורה כי כלל העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 40יג(א) לחוק העונשין, שכן העבירות בוצעו תוך שהתקיימה זיקה הדוקה כרונולוגית ועניינית ביניהן.

בהתחשב בערכים שנפגעו ובעוצמת הפגיעה בהם; בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות כמפורט לעיל; בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת; ובשים לב לעקרון ההלימה המהווה עקרון מנחה בענישה; אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול העבירות של גניבת רכב ושהייה בלתי חוקית בישראל, בנסיבות המקרה נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, זאת לצד ענישה נלווית.

סוף דבר לאור נוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

מיתחם העונש ההולם הילכת אשחאדאת ניתנה פה אחד ולפיה "בעבירת שהייה בלתי חוקית אשר נעברה לצרכי פרנסה ובהיעדר עבירות נילוות לה" העונש הוא מאסר מותנה עד 5 חודשי מאסר בפועל וקנס במיתחם שבין 0 ₪ לבין 2,000 ₪.

בהתאם לסעיף 12ב2(ג)(1) ל-חוק הכניסה לישראל, הקנס "לא יפחת מ-5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש". מאחר שטעמים מיוחדים מתקיימים לא אחת, ובהתאם לסעיף 40ח ל-חוק העונשין לפיו בקביעת מיתחם הקנס שומה על בית המשפט לבחון היכולת הכלכלית של הנאשם, כחלק מהשיקולים לקביעת מיתחם הקנס - ראיתי לנכון לקבוע בחלקו התחתון של המיתחם קנס מתון מהקנס המזערי, כשלצדו התחייבות בגובה שלא יפחת מהשלמה לסכום הקנס המזערי הקבוע בסעיף 12ב2(ג)(1) ל-חוק הכניסה לישראל.

...

סוף דבר אודה ולא אבוש, מלאכת גזירת הדין בתיק זה לא היתה פשוטה כלל ועיקר.

במצב דברים זה ראיתי לנכון להביא האמור בסעיף 3 לפסק דינו של כב' הש' גרוסקופף ב-ע"פ 541/20 פלוני נ' מדינת ישראל (3.8.20) הדן בענין שונה לחלוטין מזה שלפני, אולם הלבטים שהובאו שם מתארים את לבטיי בתיק שלפני - "אכן, קשה ומורכבת היא מלאכת גזירת הדין. לעיתים היא עלולה להעמיד את השופט במרחק שווה בין חלופות הענישה, מבלי שיידע באיזו מהן מוטב לו לבחור. ואולם, בסופו של דבר, תפקידנו הוא להכריע אף בין חלופות שיתרונותיהן וחסרונותיהן שקולים, שמא יהיה גורלנו כגורל חמורו של בּוּרידן. במקרה שלפנינו הכרעה זו מצדיקה לפסוק בעולם המעשה פשרה, שבעולם אידאלי ראוי היה להימנע ממנה" אשר על כן, בהינתן נסיבותיו האישיות של הנאשם שפורטו לעיל, טענות ב"כ הנאשם ודברי הנאשם לעונש, כמו גם התרשמות שירות המבחן והמלצתו, אני סבורה כי כפי שציינתי לעיל כי אין מקום להורות על ביטול ההרשעה, אולם יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם.

משכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירות על חוק הכניסה לישראל.

עוד ציין כי תיקון כתב האישום משמעותי, ומחייב ענישה מקילה יותר מעתירת המאשימה מה גם שזהו תיק ראשון בו המאשימה עותרת לפצוי בעבירות אלו.

ברע"פ 818/13 אבו חאמד נ' מדינת ישראל (3.4.2013), הורשע הנאשם בעבירה יחידה של העסקת שוהה בלתי חוקי למשך יום אחד, ובית משפט השלום גזר את דינו ל-3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ והתחייבות בסך 10,000 ש"ח. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור, נדחו.

...

בסוף דבריה ציינה ב"כ המאשימה כי נסיבות כתב האישום, בקשר עם אותו קטין א"א, הנסיבות של קטינים שהינם שוהים בלתי חוקיים, הכנסתם והלנתם במקלט, וכן ביצוע עבודות אזוטריות שלמעשה כל אדם יכול היה לבצע ולא נדרש דווקא קטינים שוהים בלתי חוקיים, מעוררים תהיה באשר לנסתר בהתנהגותו של הנאשם.

בדבריו לעונש אמר הנאשם שהוא מצטער על מעשיו ושלא יחזור עליהם שוב, וכי אין לו כסף לשלם קנס ואמו חולה והוא עוזר לה. דיון והכרעה קביעת מתחם העונש ההולם אכן, כפי שטענה ב"כ המאשימה, אף אני סבורה שזהו לא מקרה "רגיל" של העסקת שוהים בלתי חוקיים, משום שהמעשים שביצע הנאשם פגעו בערכים מוגנים מתחומים שונים.

משכך, ותוך מתן משקל להודאתו, הגעתי למסקנה כי נכון למקם את עונשו של הנאשם בשליש העליון של מתחם הענישה.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 12 חודשים, מיום מעצרו 3.12.2022 (בהתאם לרישומי שב"ס).

· ע"פ 2789/13 מ"י נגד חמדי (החלטה מיום 4.8.13, פורסם בנבו), היתקבל ערעור המדינה על קולת העונש של נאשם שהורשע בהסעת 25 שוהים בלתי חוקיים ועבירות נילוות ל-20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

...

מכל האמור לעיל מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 7 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות במועצה מקומית ערערה החל מיום 05.07.2023.

הנני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה על עבירות של נהיגה בזמן פסילה ו/או על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל ויורשע בהן.

אני מורה על חילוט כלי הרכב בו נעברה העבירה, מסוג טויוטה לנד קרוזר (2755) VX מ.ר. 44314401, לטובת אוצר המדינה.

ברע"פ 1195/22 אשחדאת נ' מדינת ישראל (2022) חזר והדגיש בית המשפט העליון: "...עבירת שהייה בלתי חוקית עלולה לפגוע בבטחון מדינת ישראל ותושביה, ואף חותרת תחת זכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס בגבולות שעריה. אמנם כאשר העבירה מבוצעת לצרכי פרנסה ובהיעדר עבירות נילוות לה, הפגיעה בערכים המוגנים אינה ברף הגבוה, אולם בכל זאת נידרשת ענישה הולמת אשר תתן מענה לתופעה הרחבה של כניסה ושהייה בלתי חוקית בישראל". כניסה לא מבוקרת כאמור, מקימה גם סיכון ביטחוני, במיוחד בעתות אלה, כשישראל במילחמה עם מרצחים צמאי דם שקמו עליה מהאיזור.

בסופו של יום קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, והשית על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית אשר כללה קנס או 10 ימי מאסר חלף הקנס שירוצו אם לא ישולם הקנס.

...

עוד הודגש הצורך לתת בעת הזאת: "משקל רב גם לשיקולי הרתעת היחיד והרבים וזאת במסגרת קביעת העונש הראוי בתוככי המתחם. סבורים אנו כי על הענישה ביחס לכל אחד מהמשיבים להיות ענישה העולה באופן משמעותי על הרף התחתון של מתחם העונש ההולם, על מנת לתת משקל ראוי והולם לשיקולי הרתעת היחיד והרבים" (שם, פסקה 16 בעמ' 15 לפסק הדין).

בשים לב לטיב העבירות ונסיבות ביצוען כאשר ברקע המצב הביטחוני אני קובע מתחם הנע בין חודש מאסר בפועל לבין שישה חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

אשר על כן אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1 - 40 ימי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו, מיום 21/10/23.