ענישה מקילה בהעסקת זרים שלא כדין

בהתאם להוראת סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין ניתן לחרוג ממיתחם הענישה לקולא או לחומרא "בשל שקולי שקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה". בנסיבות המקרה כאן, יש לתת את הדעת לכך כי מדובר בנאשמים נורמאטיביים ללא עבר פלילי, בכך שמדובר בארוע יחיד של העסקת עובדת זרה שלא כדין, בכך שהנאשמים פועלים תקופה רבת שנים בתחום הסיעוד.

...

דיון והכרעה בעת מתן גזר הדין על בית הדין לפעול בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- חוק העונשין), כפי שאלה סוכמו בע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל (5.8.13): "בשלב הראשון - המקדמי, נדרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה. במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. אם מדובר באירוע אחד, ימשיך בית המשפט 'כרגיל', אל שני השלבים הבאים (קרי, יקבע מתחם ענישה לאירוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות הקשורות לאותו אירוע (סעיף 40 יג(א) לחוק העונשין)). לעומת זאת, במידה ובית המשפט מצא כי בעבירות שבהן הורשע הנאשם מדובר בכמה אירועים, יקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע (בד בבד עם קביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר), או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 יג(ב) לחוק העונשין); בעקבות המסקנה שהתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית המשפט לשני השלבים הבאים: בשלב השני קובע בית המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני (אלא אם מתקיים אחד משני חריגים שיפורטו להלן)." בענייננו מדובר בעבירה אחת שבוצעה על ידי כל אחד מהנאשמים.

בנסיבות המקרה כאן, ובהתייחס לעבירה בה הורשעה הנאשמת, מצאנו לקבוע את מתחם הענישה בין 10,000 ₪ (כפל קנס המנהלי) ל30,000 ₪.

לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות המפורטות לעיל הגעתי למסקנה כי יש להשית על הנאשמת קנס כספי ברף התחתון של מתחם הענישה בסך 14,000 ₪.

ביחס לקביעת הרף התחתון קבע בית הדין הארצי כי בנסיבות המקרה שם אין מקום לקבוע את הרף התחתון של מיתחם הענישה על פי כפל הקנס המינהלי בגין העסקה שלא כדין בצרוף הקנס המינהלי בגין העבירה הנוספת של אי עריכת ביטוח רפואי וזאת בהיתחשב בהוראת השעה הקובעת כי הקנס המינהלי בגין העסקה שלא כדין של עובד זר המוגדר כ"מסתנן" הוא ממילא כפול מהקנס המינהלי בגין העסקה שלא כדין של עובד זר אחר.

בהתאם להוראת סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין ניתן לחרוג ממיתחם הענישה לקולא או לחומרא "בשל שקולי שקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה". בנסיבות המקרה כאן, יש לתת את הדעת לחזרת הנאשמים מכפירתם והודאתם בהעסקת העובד הזר בנגוד לדין, וכן את שתוף הפעולה עם הרשויות לרבות על דרך מסירת מסמכים.

...

דיון והכרעה בעת מתן גזר הדין על בית הדין לפעול בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- חוק העונשין), כפי שאלה סוכמו בע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל (5.8.13): "בשלב הראשון - המקדמי, נדרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה. במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. אם מדובר באירוע אחד, ימשיך בית המשפט 'כרגיל', אל שני השלבים הבאים (קרי, יקבע מתחם ענישה לאירוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות הקשורות לאותו אירוע (סעיף 40 יג(א) לחוק העונשין)). לעומת זאת, במידה ובית המשפט מצא כי בעבירות שבהן הורשע הנאשם מדובר בכמה אירועים, יקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע (בד בבד עם קביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר), או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40 יג(ב) לחוק העונשין); בעקבות המסקנה שהתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית המשפט לשני השלבים הבאים: בשלב השני קובע בית המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני (אלא אם מתקיים אחד משני חריגים שיפורטו להלן)." בענייננו אין מחלוקת שהעבירות בהן הורשעו הנאשמים מהוות אירוע אחד.

לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות המפורטות לעיל הגעתי למסקנה כי יש להשית על הנאשמת קנס כספי ברף התחתון של מתחם הענישה בסך 20,000 ₪.

בית המשפט השלום גזר על הנאשם, תוך היתחשבות בגילו, עברו הפלילי, שניהל הליך הוכחות ומשכך אינו זכאי להקלה בעונש וחלוף הזמן, עונש של 31 ימי מאסר לריצוי בפועל לצד מע"ת וקנס בסך 3,000 ₪.

• בת"פ (באר שבע) 19121-09-14 מדינת ישראל נ' סברי אבו מדיעם (10.5.17) - הנאשם הורשע בתיק העקרי ובשני תיקים אותם צירף, בשתי עבירות של העסקת תושב זר שלא כדין ועבירה אחת של ניסיון העסקת תושב זר. הנאשם שהיה בעליו של עסק לשטיפת מכוניות ברהט, ניסה להעסיק תושב השטחים, מבלי שהיה לו אישור שהייה או כניסה לישראל, עת שוחח עימו ובקש ממנו לעבוד בעסק, דבר לא צלח נוכח הגעת שוטר למקום.

יחד עם זאת, באיזון השיקולים השונים ובשים לב לנסיבות העושה והמעשה, שוכנעתי כי יש להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך של המיתחם ולקבל את המלצת שירות המבחן, זאת לצד ענישה נלווית משמעותית בין היתר קנס שיהא בו לתת ביטוי של ממש לפן הכלכלי הנילווה למעשים של העסקת תושבים זרים ללא אישורי העסקה.

...

כמו כן, אני קובעת מתחם ענישה ביחס לקנס בין 3,000 ₪ לבין 5,000 ₪.

יחד עם זאת, באיזון השיקולים השונים ובשים לב לנסיבות העושה והמעשה, שוכנעתי כי יש להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם ולקבל את המלצת שירות המבחן, זאת לצד ענישה נלווית משמעותית בין היתר קנס שיהא בו לתת ביטוי של ממש לפן הכלכלי הנלווה למעשים של העסקת תושבים זרים ללא אישורי העסקה.

סוף דבר אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר, וזאת על תנאי שלא יעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל משך שנתיים מהיום.

עוד הפניתה לפסיקה לפיה מניע מרכזי להעסקת עובד זר הנו שיקול כלכלי ומשכך, ראוי להחמיר בענישה ולהשית על מעסיק של עובד זר שלא כדין, קושי כלכלי כבד.

שם נקבע: "גם כאשר קיימות נסיבות כבדות משקל לטובת הנאשם, אין לוותר על הרשעתו אלא, לכל היותר, יש לתת ביטוי לכך באמצעות הקלה בעונש". נקבע שם כי המנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

...

בעניין ע"פ (ארצי) 33112-09-15 מדינת ישראל נ' זלקינד מיום 18/7/17, שעניינו הרשעה באותן עבירות בהן הורשעו הנאשמים כאן, נקבע: "מטבע הדברים הרשעה נושאת עימה תוצאות המשליכות על תחומי חיים שונים. בעצם קיומה של השלכה כלכלית כנטען, שאף כלל אינה ודאית, אין כדי לבסס טענה בדבר מצב חריג במחייב ביטול הרשעה". וכן: "בהיעדר עדות מפיו או ראיות אחרות בנושא, אין לפנינו תמונת מצב כלכלית אודות עסקיו ועיסוקיו של המשיב, וכלל "מארג חייו". במצב דברים זה, ככל שיש פגיעת מה באיזה משני העיסוקים עליהם הצביע המשיב, ואותם הדגיש, ואין אנו קובעים כי פגיעה כזו אכן הוכחה, לא ברור עד כמה הפגיעה היא חריגה וקיצונית באופן שהיא גוברת על האינטרס הציבורי שבהרשעה, לרבות שיקולים של גמול, הרתעה ואחידות הענישה".

לאור האמור, בקשת הנאשמים לביטול הרשעה, נדחית.

בשים לב לכל אלה, אני קובעת כי כל אחד מהנאשמים ישלם קנס בסך 16,000 ₪.

סעיף 2(א1) לחוק עובדים זרים קובע כך: "קנס כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מכפל הקנס המנהלי הקבוע לעבירה, ובית המשפט רשאי להקל בעונש כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו". בפסק דין חדוות הורים נקבע מיתחם הענישה עבור העסקה שלא כדין של עובדים זרים בין כפל הקנס המינהלי לבין 30% מהקנס המירבי לכל עובד, שם הכפיל בית הדין הארצי את המיתחם ב- 6 כמספר העובדים שהועסקו ללא היתר; בע"פ (ארצי) 12113-04-14 אחים ראני בע"מ - מדינת ישראל (12.03.2019) (להלן: פסק דין ראני) הדגיש בית הדין הארצי שכאשר מדובר בהרשעה ביותר מעבירה אחת לפי סעיפים 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק, ראוי שמיתחם הענישה יהיה גבוה מכפל הקנס המינהלי ועד 20% מהקנס המירבי; בע"פ (ארצי) 32219-03-19 קליין - מדינת ישראל (12.01.2020) מיתחם ענישה היה בין כפל הקנס המינהלי לכל עובד  ל-25% מהקנס המירבי לכל עובד; בע"פ (ארצי) 9853-09-19 לון אריזות השרון בע"מ - מדינת ישראל (10.05.2020) (להלן: פסק דין לון אריזות) נקבע מיתחם בין כפל הקנס המינהלי במכפלת 12 עובדים, 120,000 ₪, לבין 25% מהקנס המירבי עבור העסקה שלא כדין של 12 עובדים לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים.

...

יחד עם זאת, שוכנעתי כי יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם משום שפנה מיוזמתו פנה לרשויות וביקש לשלם באיחור עבור האגרות להעסקת עובדים זרים, רק אז התגלו העברות מושא כתב האישום, כך שאלמלא פנייתו של הנאשם לרשות לא היה נולד כתב אישום זה לעולם.

לאחר עיון בפסיקה, לא שוכנעתי שיש בה כדי להשליך על עניינו של הנאשם, על פי הפירוט הבא: ע"פ (ארצי ) 22-10 מדינת ישראל – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - שוסטרמן (11.11.2010) עסק בעבירות שונות והנסיבות אשר התקיימו בגזר דין זה אינן מתקיימות בתיק זה: חלוף זמן משמעותי מביצוע עבירה, הסכמת העובדים לניכוי משכרם, כאשר העברה הפלילית היא אי החתמת העובדים על הסכמתם.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, יש להעמיד את הקנס על סך של 90,000 ₪, אשר ישולם ב- 75 תשלומים חודשיים, עוקבים ושווים.