מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ענישה מחמירה לשותפים לעבירה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ב"כ המאשימה סבורה כי מיתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 18-12 שנות מאסר, ונטען כי עונשו של הנאשם צריך להיות בקצהו העליון של המיתחם, והפנתה לפסיקה מטעמה לרבות פסיקה במקרים מקלים יותר עם עבירות בודדות, ונטען כי בעניינינו מדובר בהקף ובסוג אמל"ח חמור יותר ועל כן יש ללמוד מקל וחומר מהפסיקה שהוגשה, ויש להחמיר בעונשו גם ביחס לשאר השותפים לעבירה נוכח חלקו העקרי של הנאשם ונוכח עברו הפלילי העשיר במקרים דומים, ויש להשית עליו לרבות המאסר גם קנס גבוה וכן המאשימה עומדת על חילוט רכבו אשר נתפס.
...
הערעור נדחה ונקבע כי: "דין הערעור להידחות, ונקדים ונזכיר כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בגובה העונש אלא במקרים חריגים של סטייה מרמת הענישה וממדיניות הענישה, והמקרה שבפנינו אינו נופל בגדר מקרים אלה.... מכתב האישום עולה כי למערער יש נגישות לכלי נשק, ושלושת האישומים כמכלול מעידים על כך שאין מדובר במעידה חד פעמית. בית משפט זה חזר והדגיש בשנים האחרונות כי יש להחמיר בענישה בעבירות כגון דא, משיקולי הרתעה וגמול, נוכח הזמינות המדאיגה של כלי נשק במחוזותינו, והחשש כי אלו ישמשו בסופו של יום גורמים פליליים ועוינים (ראו, לדוגמה ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, בפסקה 12 (5.6.2013); ע"פ 6985/12 כמאל נפאפעה נ' מדינת ישראל (17.3.2013) וע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (4.12.2011)). כפי שעולה מפסק דינו של בית משפט קמא, הוא לקח בחשבון את השיקולים השונים הצריכים לעניין, לרבות שיקולי הקולא אותם העלה ב"כ המערער בפנינו, והעונש שהושת על המערער אינו חורג מרף הענישה באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור. " בע"פ 11475/04 מדינת ישראל נ' חאלד סוארכה (7.11.2005) המשיבים הורשעו בשני אישומים בעבירות של קשירת קשר לפשע, יבוא נשק ונשיאת נשק, כך שקשרו קשר להבריח כלי נשק ממצרים, ונפגשו עם אחרים במצרים ושם נמצאו 55 רובי קלצ'ניקוב, 35 מחסניות, מטול RPG , 3 רקטות RPG, ציוד אופטי ו-10 קתות רובים, והעבירו אמל"ח זה לישראל.
אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומעלים את עונשם באופן משמעותי.
לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 15 שנים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אשר למדיניות הענישה הנוהגת, כאמור הפסיקה נוטה להחמיר בעבירות סחר סמים.
נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה והמיקום במיתחם ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בבצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המיתחם: מדובר בנאשם צעיר לימים כבן 22, קיבל אחריות בהזדמנות הראשונה במישטרה וסייע לפענח את הפרשה (בהקשר זה ראו: ע"פ 1403/17 קובלסקי נ' מ"י (מיום 24.10.2017) בסעיף 10), אין לו רישום פלילי, ושהייתו במעצר ממש לראשונה במשך כחודש ימים וכן שהייתו במעצר בפקוח אלקטרוני לאורך כחצי שנה ללא כל הפרות ופתיחת תיקים חדשים הן נסיבות לזכותו (בהקשר להתחשבות לקולה לעניין העונש בתקופת מעצר בפקוח אלקטרוני ראו: ע"פ 7768/15 פלוני נ' מ"י (מיום 20.4.2016) בפיסקה 33"). בנוסף, יש לקחת בחשבון את עיקרון אחידות הענישה, כאשר שניים משותפיו, שחלקם גדול מחלקו והיו דומינאנטיים ממנו בהתארגנות העבריינית ובתכנון המעשים, נדונו ל-13 חודשי מאסר בפועל. מכך יש לגזור עונש קל יותר בעיניינו. הואיל והנאשם ויתר על אפשרויות עונשיות אחרות בוותרו על איבחון ע"י שירות המבחן וקבלת חוו"ד מטעם הממונה על עבודות שירות, העונש ההולם הוא מאסר בפועל בחלק הראשון של המיתחם.
...
מתחם הענישה – לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על בין 6 ל-12 חודשים ביחס למכלול העבירות, כאשר אני קובע מתחם אחד, שכן האירועים קרובים זה לזה בציר הזמן, שיטת הביצוע דומה, וכך גם הצדדים לעסקאות, סוג הסם וכמותו.
גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בניכוי ימי מעצרו על-פי חישוב שב"ס שיכריע וזאת בניכוי ימי מעצרו בתיק זה ע"פ חישוב שב"ס שיכריע – נתתי משקל לתקופת הפיקוח האלקטרוני במכלול הנסיבות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אשר לגזר-הדין נטען, כי בית-המשפט קמא השית על המערער עונש מחמיר יתר על המידה – הן ביחס לעבירות שביצע, הן ביחס לעונש שהוטל על שותפו לעבירות, ומבוקש כי נקל בעונשו כך שיעמוד בהלימה לעונש שהושת על שותפו לעבירה.
...
סוף דבר, לאחר ששבתי ועיינתי בחוות הדעת המפורטת של חברתי ובהערותיה, אמליץ לחברותיי להורות על זיכויו של המערער.
אף אני סבורה שהראיות שהוגשו בתיק מבססות הוכחה מעבר לספק סביר שהאדם המתועד בתמונה ובסרטונים שהופקו מהטלפון הסלולרי של נדיר הוא המערער.
עירית כהן, שופטת סוף דבר: הערעור נדחה על כל חלקיו, כאמור בפסק-דינה של השופטת מרשק-מרום ובהסכמת השופטת כהן על נימוקיה, וכנגד דעתו החולקת של השופט ארד-אילון.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

שומה על מיתחם העונש ההולם שייקבע בעיניינו של הנאשם לשקף הן את מעשי העבירה הנוספים אותם ביצע הנאשם לבדו מבלי שאוחיון היה שותף להם, הן את חלקו הדומינאנטי בבצוע העבירות והן את דרגת הכיעור המוסרית שמצאה ביטוי באלימות הפיזית המתמשכת שהפנה הנאשם כלפי המתלוננת, בנגוד לשותפו.
נקבע כי "מקרים כגון דא, הנמצאים ברף הגבוה של עבירת השוד, מחייבים אותנו בהחמרת הענישה. במקרים המתאימים, על בית המשפט לתת משקל מוגבר למדיניות הענישה הראויה, ולא להסתפק אך בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת" ( פסקה 11 לפס"ד ).
...
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הקשורות למעשי העבירה ולמידת אשמו של הנאשם, לרבות הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערך המוגן ומדיניות הענישה הראויה אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין מעשיו של הנאשם נע בין 7-11 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.
בשקלול הנתונים שאינם נוגעים לנסיבות ביצוע העבירות, באתי לכלל מסקנה שיש לגזור את עונשו של הנאשם ברף הגבוה של מתחם העונש ההולם.
בנסיבות אלו, ובשים לב לרציונל הנלמד מנוסח התנאי בגזר הדין, אשר תכליתו הרתעת הנאשם מביצוע עבירה חוזרת לאחר יציאתו מהכלא, אני קובעת שהתנאי בר הפעלה.
נוכח טיבן החמור של העבירות, נוכח מאפייניו של הנאשם, נוכח עברו הפלילי המכביד והתנהלותו במהלך השנים, ונוכח אי לקיחת האחריות על המעשים שיוחסו לו, אינני מוצאת כי קיימים שיקולים התומכים בהפעלת עונש המאסר המותנה בחפיפה כלשהי לעונש המאסר שייגזר על הנאשם בתיק זה. נוכח כל האמור מעלה, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 10 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי קיימת קשת רחבה של ענישה במסגרתה בתי המשפט שוקלים פרמטרים שונים, ובין היתר את מידת התיכנון מראש ואת האביזרים בהם נעשה שימוש בעת ביצוע העבירות, לצד הנזק שניגרם לנפגעי העבירות והנזק הפוטנציאלי, אך ככלל בעבירות מהסוג עליהם נותן הנאשם את הדין נוהגים בתי המשפט להחמיר בענישה ולהטיל עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח.
עם זאת ולאור המפורט לעיל, בבואי לגזור את העונש ההולם לנאשם שבפניי, יש ליתן לעקרון אחידות הענישה את המשקל הראוי בשים לב לשוני בין חלקו של נאשם זה לאחרים בבצוע העבירה שכן מקריאת עובדות כתב האישום עולה כי הנאשם לקח חלק פעיל ודומינאנטי יותר מיתר שותפיו במעשה השוד.
...
עקרון אחידות הענישה בע"פ 2580/14 אבו ליל חסן נ' מדינת ישראל (23.9.2014) (פסקה 19) נקבע, כי "עקרון אחידות הענישה הוא עקרון יסוד במשפט הפלילי אשר נועד להבטיח שוויון בפני החוק ולמנוע שרירות בענישה. עקרון זה מורה כי יש להחיל שיקולי ענישה דומים על מי שביצעו עבירות דומות במהותן, בנסיבות דומות ובעלי נסיבות אישיות דומות. עקרון זה מקבל משנה חשיבות כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה. במצב דברים זה מצדד עקרון אחידות הענישה בהטלת עונשים דומים על מי שביצעו מעשים דומים וכן בשמירה על יחס של שקילות בין מבצעיהם של מעשים הנבדלים זה מזה במניינם, חומרתם או בנסיבותיו האישיות של המבצע". לצד קביעה זו אף נקבע כי שיקול אחידות הענישה אינו עומד לבדו ומהווה אך שיקול אחד מני רבים שעל בית המשפט לשקול בעת גזירת הדין.
סוף דבר אילולא עמדת ב"כ המאשימה, ובהעדר שיקולי אחידות ענישה ותחילתו של הליך טיפולי, היה מקום להטיל על הנאשם ענישה בחלקו הנמוך של המתחם אם כי לא בתחתיתו, זאת לאור גורמי הסיכון שפורטו בתסקיר האב ושיקולי הרתעת הרבים.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 28 חודשי מאסר בפועל מהם תנוכה תקופת מעצרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו