ענישה חמורה לעבירות אלימות חמורות

בהתייחס לעבירה החמורה מבין העבירות בהן הורשע הנאשם בעניינינו, היא עבירת החבלה החמורה בנסיבות מחמירות, הדגישה הפסיקה באנספור הזדמנויות את הצורך להלחם בתופעה של יישוב סכסוכים בדרכים אלימות, וזאת, בין היתר, בדרך של הטלת עונשים מחמירים.

...

בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות בענייננו, לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוען ולמדיניות הענישה הנוהגת, הן לגבי עבירת האלימות והן לגבי יתר העבירות - גניבה, איומים והחזקת סכין שלא כדין, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל.

מדובר במאסרים מותנים ברי הפעלה, אותם ביקשה המאשימה להפעיל במצטבר האחד לשני ובמצטבר לעונש שיוטל על הנאשם בתיק זה. לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות, ראיתי להפעיל את שני העונשים המותנים שהוטלו על הנאשם כאמור, באופן חופף האחד לשני ומצטבר לעונש שיוטל עליו בגין תיק זה. מילים אחרות, בגין המאסרים המותנים הנ"ל ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל שיצטברו לעונש שיוטל עליו בתיק זה. על יסוד מקבץ האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בנוסף, אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים שהוטלו על הנאשם בת"פ 1035-11-20 בבית משפט השלום בחדרה באופן חופף האחד לשני ומצטבר לעונשו כאן, כך שלעונשו של הנאשם יתווסף מאסר בן 10 חודשים.

בהתייחס לעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות הדגיש בית המשפט באנספור הזדמנויות את חומרתה ואת הצורך להלחם בתופעה המגונה של יישוב סכסוכים בדרכים אלימות, בין היתר, בדרך של הטלת עונשים מחמירים.

...

בע"פ 1821/17 פלוני נ' מדינת ישראל (29.4.2018) נאמר כי: "לא אחת עמד בית משפט זה על חומרתה היתרה של תופעת הסכינאות כאמצעי לפתרון סכסוכים. לנוכח הפגיעה המגולמת בתופעה זו בשלום הציבור ובשלמות גופו של כל אדם, נקבע כי יש להיאבק בנגע אלימות זה באמצעות ענישה קשה ומחמירה, כאשר הרתעת עבריינים בכח נצבת כשיקול מרכזי בין שיקולי הענישה". כך גם בע"פ 6557/17 אוחיון נ' מדינת ישראל (10.1.2018), שם נאמר: "בית משפט זה התבטא לא אחת בגנותה של 'תת-תרבות הסכין' והחומרה שיש לראות בשימוש בדקירת האחר כאמצעי לפתרון סכסוכים, ונתן ביטוי לכך בענישה משמעותית". בע"פ 1552/08 פרטוש נ' מדינת ישראל (29.10.2008) נאמר כי: "בית משפט זה עמד בעבר על תופעת פתרון סכסוכים בחברה הישראלית על ידי שימוש בסכינים וקבע בעניין ג'ורבאן כי 'יש לנהל מלחמת חורמה בתת-תרבות הסכין שפשתה במקומותינו, וזאת בין היתר על דרך ענישה מחמירה המעבירה מסר ברור וחד משמעי לפרט, לנאשם ולציבור כולו'... סבור אני כי המאבק ב'תת-תרבות הסכין' רחוק מלהגיע לסופו, ומשכך מוטלת עלינו החובה לשרש תופעה נפסדת זו, וזאת ע"י החמרה בענשם של מי שבחרו לפגוע בגופו של הזולת בסכינים או בכלי משחית אחרים". ובפסק דין מהעת האחרונה בע"פ 2508/21 עבד אלגואד נאסר נ' מדינת ישראל (07.06.2022) נאמר כי: "אין צורך להכביר מילים על החומרה היתרה הטמונה בעבירות אלימות המבוצעות באמצעות סכין, שלעתים המרחק ביניהן לבין גרימתה של תוצאה קטלנית קצר עד מאוד. חומרתן של עבירות אלו, כמו גם שכיחותן ופוטנציאל הנזק הרב שלהן, מחייבים ענישה מחמירה שתביא להרתעת היחיד והרבים." בבואי לבחון את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות בענייננו, ראיתי לציין את העובדה כי האירוע החל בשל סכסוך של מה בכך, שהנאשמים כלל לא היו מעורבים בו במישרין.

בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות בענייננו, לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוען ולמדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 22 ל-48 חודשי מאסר בפועל.

לסיכום אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: א. 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרם כלהלן: נאשם 1 מיום 6.6.2022 ועד 24.8.2022; נאשם 2 מיום 27.7.2022 ועד היום; ונאשם 3 מיום 27.7.2022 ועד 30.10.2022.

נוכח חומרתן של עבירות אלימות מן הסוג הנידון, נוכח שכיחותן של עבירות אלה, ונוכח פוטנציאל הנזק הרב הטמון בהן, נפסק לא פעם כי נידרשת ענישה מחמירה בגינן לצורך הרתעת היחיד והרבים מפני הישנותן.

...

בהתחשב בערכים שנפגעו ובעוצמת הפגיעה בהם; בנסיבות ביצוע העבירות; במדיניות הענישה הנוהגת; ובעקרון ההלימה המהווה עקרון מנחה בענישה; אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין שתי העבירות בהן הורשע הנאשם (ניסיון תקיפה בדרך של הנפת מברג לכיוונו של גל בלא לפגוע בו; וכן חבלה חמורה בנסיבות מחמירות מכוח ביצוע בצוותא, כאשר אין חולק כי הנאשם לא נטל בעצמו חלק פעיל בדקירת המתלונן) נע מ-12 עד 24 חודשי מאסר בפועל.

כפי שצוין לעיל, שוכנעתי כי בעניינו של הנאשם קמה הצדקה לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם, תוך מתן משקל ממשי לשיקולי השיקום.

בהתחשב בכך, אני סבורה כי המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף נרחב, רואה בשיקום את חזות הכל ואינה נותנת משקל מספק לשיקולי ענישה נוספים של הלימה והרתעה, שראוי ליתן ביטוי גם להם בנסיבות העניין.

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני רואה לגזור על הנאשם כדלקמן: 5 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו.

על החומרה הגלומה בעבירות אלימות בכלל ואלימות המבוצעת באמצעות נשק קר, עמד בית המשפט העליון לא פעם, כאשר לעניין זה נקבע: "בית משפט זה שב ועמד לא אחת על חומרתן של עבירות אלימות הפושות ברחובותינו ומסכנות את שלום הציבור וביטחונו... חומרה יתרה אף גלומה בעבירות אלו הנעשות תוך שימוש בכלי נשק קר בדמות סכין או כלים חדים אחרים... נוכח האמור, ובשל פוטנציאל הנזק הרב הטמון בעבירות אלו, כמו גם שכיחות ביצוען, בית משפט זה הדגיש בפסיקתו פעם אחר פעם את הצורך במדיניות ענישה מחמירה שיהא בה כדי להביא להרתעת הרבים והיחיד ולסייע במיגור התופעה מן החברה..." (ע"פ 8900/21 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (14.8.2022)).

...

לסיכום התרשמה עורכת התסקיר כי פגיעת הנאשם הותירה צלקת עמוקה לא רק בגופו של המתלונן, אלא גם בנפשו ותודעתו, כשהיא מעוררת תחושות השפלה ומובסות.

בנסיבות העניין, תוך בחינת הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מהעבירה שביצע הנאשם ומידת הפגיעה בהם, בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה, סבור אני כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית הכוללת מאסר מתונה ופיצוי למתלונן.

סיכום נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 18 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 4.4.2022 ועד ליום 19.9.2022.

בעיניין זה ראו את הדברים שנאמרו בע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל (27.10.11): "בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מיספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במילחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות... אף אם נניח כי המתלונן נהג שלא כשורה במהלך הארוע, אין בכך בשום אופן כדי להצדיק את התגובה האלימה והבריונית מצד המערער. המסר החד-משמעי שעל בתי המשפט להעביר הוא כי לא ניתן להשלים, בשום מקרה, עם פיתרון סכסוכים באלימות ובכוח הזרוע, ועל כן בדין נתן בית משפט קמא משקל מרכזי בגזר הדין לחומרת מעשיו של המערער". בנוסף, הורשע נאשם 1 בעבירת סחיטה באיומים ונאשם 2 הורשע בעבירת איומים.

...

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי בעניינו של נאשם 1 יש מקום לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון להטיל על נאשם 2 עונש מאסר אשר חופף לתקופה הכוללת בה שהה במעצר בבית מעצר, תוך התחשבות בתקופה בה שהה במעצר בפיקוח אלקטרוני ותחת תנאים מגבילים לצד הטלת קנס משמעותי.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את השיקולים לחומרה ולקולה, החלטתי להטיל על הנאשמים את העונשים, כדלהלן: נאשם 1 300 שעות שירות לתועלת הציבור, לפי תכנית שיגבש שירות המבחן בתוך 45 יום מהיום.