ענישה חמורה בגין העלול להפיץ מחלה

כך גם באשר למודעותו של הנאשם לסיכון שיצר: "לצורך מילוי תפקידו עבר הנאשם הדרכה ייעודית וידע כי נתינת פטור מחובת בידוד לאדם שאינו עומד בקריטריונים לשיחרור מסכן את בריאות הציבור ועלול להפיץ את המחלה אשר יש בה סיכון נפשות" (עובדה 10 לחלק הכללי בכתב האישום).

בית המשפט העליון הדגיש כי: "בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות השוחד והפרת אמונים. עבירות אלו חותרות תחת מוסדות השילטון, פוגעות במינהל התקין וכן באמון הציבור במערכת השלטונית...בהתאם, התוה בית משפט זה גישה עונשית מחמירה נגד מי שחטאו בשחיתות...באשר לעבירת השוחד, בית משפט זה היתייחס מספר רב של פעמים לכך שככלל, ראוי להטיל על מי שהורשע בעבירת שחיתות עונשי מאסר בפועל בפועל (ע"פ 4318/20 מדינת ישראל נ' חסן, פסקה 23 (18.4.2021); עניין מליק, פסקה 50; ע"פ 4115/08 גלעד נ' מדינת ישראל, פסקה 37 (24.1.2011)..." (פסקה 17, דגש לא במקור, י' ל').

...

כפי שיוצג להלן החלטתי להטיל על הנאשם עונש מאסר שמבחינת משכו ניתן לשאת אותו בעבודות שירות.

בכוונת מכוון החלטתי שלא לאפשר לנאשם לשאת המאסר בעבודות שירות כי אם מאחורי סורג ובריח.

ובע"פ 10627/06 יואל יהושע נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.5.2007) בו עתר המערער להמיר עונש מאסר בפועל של 5 חודשים לעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, שב בית המשפט העליון והבהיר: "לגבי עבירות של קבלת שוחד נפסק לא אחת כי דינם של מקבלי שוחד לרצות עונשי מאסר בפועל (ראו ע"פ 10735/04 גולדמן נ' מדינת ישראל (מיום 20.2.2006) והאסמכתאות בו). ההתחשבות בשיקולים לקולא בעניינו של המערער צריכה היתה להיעשות בעת שקילת מידת העונש - וכך עשתה הערכאה הראשונה כראוי – אך לא בשקילת אמצעי הענישה. זהו הכלל, ואף שיש לו, כפי שציינה הערכאה הראשונה, יוצאים מהכלל, אין בענייננו נסיבות יוצאות דופן המצדיקות סטייה מן הכלל". 15 לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 8 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

בעברו 7 הרשעות קודמות בעבירות של הריגה, סמים, אלימות, רכוש, הפרת הוראה חוקית, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה ברשלנות, ותעבורה.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם עבר הליך טפולי משמעותי והוא משקם את חייו, וממשיך לשתף פעולה עם גורמי הטיפול; העריך כי הטלת עונש מאסר על הנאשם, גם בעבודת שירות, עלולה לפגוע בתפקודו התעסקותי ובהתקדמות הטיפולית שלו; והמליץ להעמידו במבחן; לחייבו לבצע שירות לתועלת הציבור בהקף נרחב; ולהטיל עליו מאסר על תנאי.

חומרת מעשה הנאשם בנסיבותיו, מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת שוד בנסיבות כבעניינינו, עברו הפלילי של הנאשם, והעובדה שהנאשם נשא מאסרים לתקופות ארוכות והוא שב ומבצע עבירה חמורה, מצדיקים הטלת ענישה חמורה הכוללת מאסר לתקופה ממושכת.

...

למרות נתוני החומרה המתוארים, נראה לי שבמקרה זה מוצדק להעדיף את הנתיב הטיפולי–שיקומי על פני הנתיב העונשי, הרגיל.

בדיון שנערך ביום 26.1.2021 הסכים בא כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה בנוגע לעבירות ההצתה וחלק על קיומן של ראיות לכאורה בעבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה.

בית המשפט ציין כי אמנם מדובר בקטין, אולם כבר נקבע כי קטינות אינה מהוה חסינות, ונוכח חומרת המעשים המיוחסים לעורר, אשר מלמדים על זילות שלום הציבור ובטחונו בעיניו, ורוויים נסיבות לחומרה – יש לנקוט זהירות.

בדיון לפני חזר בא כוח העורר על עקרי טענותיו בערר, תוך שהודגש כי מדובר בקטין בן פחות מ- 17 (יליד 18.3.2004), תלמיד כיתה י"א, וכי בית המשפט קמא לא נתן משקל לכך שהתנאים שנקבעו מונעים ממנו להישתתף בלימודים, וזאת בהיתעלם מהוראת סעיף 13ג(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טפול), התשל"א-1971, לפיה תנאי שיחרורו בערובה של קטין ייקבעו "בהיתחשב בצרכיו המיוחדים כקטין". מנגד, טענה באת כוח המדינה כי תסקיר שירות המבחן אשר בחן את עניינו של העורר, כולל עם יועץ בית הספר, לא ראה להמליץ על יציאה ללימודים.

...

ביני לביני, התקבל תסקיר מעצר בעניינו של העורר, בו המליץ שירות המבחן לנוער להותיר את התנאים על כנם אגב מתן צו פיקוח מעצר, והבהיר כי "יש צורך בגבולות ברורים אשר יסייעו לו בעמידה בתנאים המגבילים". בהחלטתו מיום 28.1.2021 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה, והורה על הותרת התנאים המגבילים על כנם עד תום ההליכים, ועל מתן צו פיקוח מעצרים למשך 3 חודשים.

בכפוף לאמור לעיל, הערר נדחה.

הנאשם 5, שלומי ארטוגרול, הורשע ביום 3.5.2022 על פי הודאתו בעובדות אישום 5 לכתב האישום המתוקן, בעבירות כדלקמן: עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, בנגוד לסעיף 218 סיפא בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

עוד אציין, כי הקנס שעלול היה להיות מוטל על הנאשם לו היה ננקט נגדו הליך מינהלי, הנו אמת מידה מסוימת אך לא מרכזית לקביעת מיתחם העונש ההולם, שכן במסלול הפלילי נשקלים שיקולים שונים, וכן חשוף הנאשם להליך הפלילי המלא על ענוי הדין הכרוך בכך, להרשעה ולסנקציות עונשיות נוספות.

במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

...

בסיכומו של דבר עתר הסניגור לגזור עונש שיפחת מ-10,000 ₪.

בסיכום בינים, בהתאם לסעיף 40יג לחוק העונשין, וכן לאור עקרון האחידות בענישה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם כולל מאסר מותנה והתחייבות (רכיבים אלה הוסכמו על הצדדים), בנוסף לקנס הנע בין 20,000 ₪ ל- 40,000 ₪.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש באמצעו של מתחם הקנס.

סיכום אשר על כן, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: ארבעה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירה בה הורשע.

נאשם 2 הורשע בנוסף בעבירה של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה ברשלנות לפי סעיף 218 לחוק העונשין.

אני ער להליך הטיפולי שעשו הנאשמים, כל אחד בהתאם לעניינו כמפורט בהרחבה בתסקירים שהוגשו ביחס לכל אחד מהנאשמים אולם נוכח חומרת העבירה, תוצאותיה על הקורבן בגופו ובנפשו, לא מצאתי כי יש בהליך הטיפולי כדי להביא לסטייה ממיתחם העונש אלא למקם את עונשם בתחתית המיתחם.

...

שילוב של כלל הנתונים מביא למסקנה כי יש לגזור על הנאשמים עונש מאסר שניתן יהיה לרצות בעבודות שירות כך שהעונש יהיה בהתאם למתחם הענישה ובתחתית המתחם.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם 1: 9 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בעיריית אופקים, ברחוב הרצל 40 באופקים או במקום אחר בהתאם להחלטת הממונה על עבודות השירות, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

תשומת לב הממונה על עבודות שירות כי בעניינו של הנאשם התקבלה חוות דעת לעניין התאמתו לריצוי עונש בדרך זו, אולם חוות הדעת היא מיום 10.5.23 ולפיכך, אני מורה לממונה לבחון התאמתו של הנאשם וקביעת מקום הריצוי.