מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ענישה בעבירות מין כלפי חולה נפש

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

עולה גם השאלה אם פסיכוזה שמקורה בשימוש בסמים ואלכוהול יכולה להכנס תחת ההגנה שבסעיף 34ח לחוק (להבדיל מהגנת השכרות שבסעיף 34ט, שעל פניו אינה עוסקת במחלת נפש שהתפרצה או התפתחה כתוצאה מהשמוש בסמים ובאלכוהול אלא בעבירות שבוצעו תחת השפעה ישירה של סמים ואלכוהול).
הוא חוזר ומדגיש שלא בוצעו עבירות מין כלפי ילדיו רק כלפי אישתו, לטעמו העונש חמור ביותר.
...
לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי נתון זה מצדיק בנסיבות העניין הפחתה של שנה מתקופת מאסרו של המערער, כך שתעמוד על 10 שנות מאסר.
סיכומו של דבר, איני רואה מקום להקלה נוספת בעונש למעט ההקלה המתחייבת מזיכויו של המערער מעבירה אחת, כאמור.
סוף דבר הייתי מציעה לחבריי לדחות את הערעור על הכרעת הדין, בכפוף לאמור בפסקה 22, ולקבל את הערעור על חומרת העונש, כך שעונשו של המערער יעמוד על 10 שנות מאסר לריצוי בפועל.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

(1) המשיב הורשע, בעקבות הודאתו בכתב אישום מתוקן מיום 27.10.04, בעבירות מין כלפי שני קטינים, שבוצעו ב-2001 – 2002.
כתב האישום המקורי הוגש ב-31.8.04 הגם שהתיק נחקר ביולי 2002, וזאת לאחר שנתקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה משחלפה מעל שנה מעת ביצוע העבירות (סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טפול) תשל"א-1971); לא למותר לציין כאן, כי לא שמענו מפי בא כוח המדינה הסבר להשתהות, שהיא משמעותית במיוחד כשהמדובר בנוער, ודברים מעין אלה צריך שיבואו על תקונם, לכיבוד משאלתו של המחוקק ולעשיית צדק.
לנגד עיניהם היה תסקיר שירות המבחן, שבו תוארו מצבו המשפחתי הקשה של המשיב, אשר לו גם אח חולה נפש, לימודיו - שהישגיו בהם טובים מאוד - והשתתפותו בקבוצה טיפולית לעברייני מין, והומלץ על העמדתו במבחן למשך שנה וחצי, תוך המשך הישתתפות בקבוצה הטיפולית, ערבות עצמית מרתיעה ופצוי למתלוננים.
...
ממילא נדחה ערעורו של המשיב, להלן נימוקינו לכך.
ת השופט א' א' לוי: אף אני סבור כי בסוגיית גזר-הדין בעניינו של המשיב, יצאה שגגה מתחת ידיו של בית המשפט המחוזי.
בשלב ראשון על כל שופטי המותב לדרג את שלוש הדעות על פי סולם של חומרה, ואם הגיעו למסקנה משותפת, ואפילו בדעת רוב, בכך מסתיים תהליך גזירתו של העונש.
מקום ששופטי המותב לא הצליחו לגבש מסקנה שתתקבל ולו בדעת רוב, על בית המשפט לפנות לשלב ההכרעה השני, זה שיוחד לאב-בית-הדין.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים בעירעור שלפנינו משיג המערער על הרשעתו בכל מקרי עבירות המין כלפי אימו.
ראיות אודות מצבה הנפשי של המתלוננת בעת חשיפת האירועים והגשת התלונה, וכן הגשת תלונה מיידית, הוכרו כראיות חזוק המאמתות את גרסת המתלוננת, בפרט בהקשר של עבירות מין (ראו למשל: ע״פ 9608/11 מדינת ישראל נ' פלוני, פס׳ 14 לפסק דיני (7.7.2014) וההפניות שם; ע"פ 2921/13‏ רייטבורג נ' מדינת ישראל, פס׳ 62 לפסק דינו של השופט א' שהם (1.1.2015) וההפניות שם).
לנוכח מעשיו האכזריים של המערער, אשר תקף כאמור מספר רב של פעמים את אמו חולת הנפש, תמים דעים אני עם חברי השופט הנדל כי אין מקום להתערב בעונש שהוטל על המערער, ואוסיף אף כי העונש שהוטל עליו אף מקל עמו.
...
על כל פנים, ראיות חיזוק אלו הן בבחינת למעלה מן הצורך, שכן סבורני כי די בממצאים הפורנזיים שתוארו לעיל כדי למלא את דרישת החיזוק במקרה דנן.
סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל, אציע לדחות את הערעור על כל רכיביו.
אני מסכימה עם חברי השופט נ' הנדל, שדין הערעור להידחות, הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 1988 בעליון נפסק כדקלמן:

זעזוע שעבר בעקבות מותה של אמו-הוא שהביא להתפרצותה של הפרעה נפשית (שכקביעת בית המשפט קמא, לאור עדויות המומחים, אינה עולה כדי מחלת נפש) בדמותם של שורת המעשים שביצע.
בית המשפט קמא, בגוזרו למערער 14 שנות מאסר בפועל, ציין את הודאתו באישומים שיוחסו לו כסיבה לאי-מיצוי כל חומרת הדין, כפי שמתבקש מביצוע שורה כה ארוכה של פשעים מסוג זה. בטיעונה לפנינו לא פסחה באת-כוח המערער, עו"ד ברוכי, על שום טענה שניתן לטעון לטובת שולחה, והיא פרשה יריעה רחבה על מדיניות הענישה בעבירות מין המבוצעות על רקע נפשי ועל מחקרים קרימינולוגיים בנדון.
...
הדברים הוסברו בע"פ 212/79 בעמ' 434: "מקובל לציין, בין מכלול השיקולים שיש לקחתם בחשבון, את שקולי ההרתעה הכללית וההרתעה האינדיבידואלית, את שיקולי המניעה והתגמל, ואת השיקול השיקומי. כל אחד מאלה הוא שיקול לגיטימי. אלו שיקולים העומדים ביסוד מעשה החקיקה הקובע את העבירה והעונש שבצדה, ועל כן זה אף שיקול העומד ביסוד מעשה הענישה הבא להוציא את דבר החקיקה מהכוח אל הפועל. ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה 'משוקללת'-אם תרצה פשרה-של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון" (ההדגשה שלי-מ' ב').
בלי להמעיט דבר מטיעונה המקיף של באת-כח המערער, אין אנו סבורים, כי יש מקום להתערב בשיקוליה של הערכאה הראשונה ובעונש שנגזר למערער, על-כן יש לדחות הערעור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ב"כ הנאשם טענה לגבי הענישה בעבירות המין, כי מדובר בעבירות ברף הנמוך שבאו לידי ביטוי בעיקר בהטרדות מילוליות, למעט הנגיעה באחת המתלוננות.
נטען כי לאור זאת תקופת מעצרו הנה תקופה קשה ביותר, וב"כ הנאשם עתרה כי עונש המאסר בפועל שיוטל יהיה כאורך ימי מעצרו עד כה. דיון אין ספק כי הלקות הנפשית ממנה סובל הנאשם, מחלת הסכיזופרניה הפרנואידית שהתפרצה בעת שרותו הצבאי לפני כעשר שנים, משפיעה על היתנהגותו של הנאשם ועל הסתבכויותיו בעבירות שונות, כאשר מצבו הנפשי מוחמר עוד עקב שימוש לרעה בסמים ו/או אלכוהול אותם צורך במטרה להרגיע פחדים וקולות שהוא שומע, כעולה מחווה"ד הפסיכיאטרית.
...
אני סבורה כי המאסרים המותנים שהוטלו בת"פ 4323-06-11 בגין עבירת אלימות ועבירת היזק בזדון חלים שניהם, שכן עבירת המעשה המגונה כוללת רכיב של נגיעה שלא בהסכמת המתלוננת שהיא בגדר עבירת התקיפה ועל כן עונה להגדרה של עבירת אלימות.
בגין צבר העבירות אני גוזרת על הנאשם שנה מאסר בפועל.
אני גוזרת על הנאשם 8 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של מעשה מגונה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו