ענישה בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול

באופן כללי ניתן לומר כי תאונות דרכים, בודאי כאלו הנגרמות תחת השפעת אלכוהול ובשל נהיגה במהירות מופרזת, ומאופיינות בתוצאה קטלנית, הן עבירות שטמונה בהן חומרה אינהרנטית, המצדיקה הטלת עונשים חמורים שיהלמו את חומרת המעשים.

...

לעניין זה ראה דברי ההסבר בהצעת החוק ולפיהם: "מוצע לקבוע עבירה של גרימת מוות של אדם כאשר היסוד הנפשי של הנאשם כלפי התוצאה הקטלנית הוא קלות דעת. קלות דעת מוגדרת בסעיף 20(א)(2)(ב) לחוק העונשין כנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תוצאות המעשה, מתוך תקוה להצליח למנען. לפי הדין הקיים, גרימת מוות בקלות דעת נכללת בעבירת ההריגה. ההצדקה לקביעת עבירה חדשה זו מבוססת על הפער הניכר בין מידת אשמתו של מי שממית תוך אדישות לאפשרות גרימת המוות, לבין מי שמקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתרחש, אף על פי שהוא מודע לאפשרות התרחשותה, קרי קל דעת. מוצע לקבוע כי העונש בצד עבירה זו יעמוד על שתים עשרה שנות מאסר, עונש שהוקל בצורה ניכרת מהעונש הקבוע היום בצד עבירת ההריגה. עונש מירבי זה מבטא מדרג ראוי בין עבירת ההמתה באחריות מופחתת לבין העבירה של גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות, שבו מצד אחד הוא עולה בקנה אחד עם העונשים שבתי המשפט נוהג לגזור בעבירות הריגה בנסיבות של תאונות דרכים (ההדגשה שלי – ש.ז), מקרים שבהם מטבע הדברים היסוד הנפשי הוא, ככלל, קלות דעת, ומצד שני הוא מאפשר לגזור עונש הולם במקרים חמורים של המתה בקלות דעת, כגון מקרים שבהם ההמתה בוצעה תוך הפעלת אלימות כלפי הקורבן". וכן ראה דו"ח הצוות לבחינת יסודות עבירת ההמתה משנת 2011, לעניין "המתה בקלות דעת". בדו"ח התייחסות לכך שבדין הקיים "מקצת ממעשה ההמתה בתאונות הדרכים הם מקרי גבול מובהקים בין עבירת ההריגה לבין העבירה של גרימת מוות ברשלנות. ואכן, עונשי המאסר המוטלים על נאשמים המורשעים בהריגה בנסיבות של תאונות דרכים, הינם קלים יחסית. הצוות סבר כי ראוי ליצור מדרג נפרד למעשה המתה בקלות דעת, בין היתר מתוך הערכה כי חלק, ואולי אף רוב, המקרים של תאונות דרכים חמורות, שהיו מוגדרים כהריגה, יכללו בהגדרה זו – וכי כך ראוי... הצוות התלבט בשאלת העונש הראוי לעבירת ההמתה בקלות דעת. מצד אחד, המקרים של תאונות דרכים והעונשים אותם מטילים בתי המשפט על המורשעים בביצוע הריגה בנסיבות של קלות דעת, מובילים למסקנה כי ראוי לקבוע לעבירה זו עונש מרבי שהוא קל באופן ניכר מהעונש הקבוע כיום בצד עבירת הריגה. מצד שני, ישנן דוגמאות למצבים אחרים של המתה בקלות דעת, המחייבים תגובה עונשית חמורה הרבה יותר. מצבים כאלה ייתכנו, למשל, במקרים בהם ההמתה נלוותה לעשייה עבריינית אחרת...". נוכח האמור סבורני כי אין בתיקון המדובר ובשינוי העונשי בחקיקה כדי להצדיק שינוי במתחמי העונש ההולם וכפועל יוצא מכך בענישה, בהשוואה לאלו שהוטלו בנסיבות דומות בעבירת הריגה טרם התיקון.

וכן את דברי כב' הש' הנדל בע"פ 6105/16 בענין מני חזון נ' מד"י: "עם כל ההבנה למצבו האישי של המערער, ברי כי יש לשים את הדגש במקום אחר. ראשית לכל, הזרקור מופנה אל נפגע העבירה. המנוח היה בן 34 ואב לשלושה. גרימת מותו של המנוח הביאה להריסת עולם ומלואו, והמחיר שאותו שילמה משפחת המנוח אינו ניתן לשיעור. שנית, הדגש מושם על החברה בכללותה, ועל הנפגעים הפוטנציאליים מנהיגה רשלנית ופושעת. בהינתן דגשים אלה, ישנם שלושה כללים מנחים לענישה על עבירות של גרימת תאונה קטלנית תוך שימוש ברכב. הכלל הראשון, קדושת החיים. הכלל השני, והוא שיקול מרכזי בענישה הינו מידת האשמה של הנהג, הכלל השלישי קובע כי הנסיבות האישיות של הנהג מתגמדות נוכח התוצאה הטראגית של התאונה". לנוכח כל האמור לעיל, ובאיזון מכלול השיקולים מצאתי כי יש למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם ובקרבה לתחתיתו לענין רכיב המאסר בפועל.

סוף דבר מכל האמור ועל יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 5 שנים.

לפיכך, ביקשה עו"ד הירש לדחות את העירעור הן ביחס לבקשת הסנגוריה לגזור את עונשו של המערער בהתאם לרף הענישה של העבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול הן ביחס לבקשתה החלופית של הסנגוריה לבטל את פסק-הדין ולהחזיר את הדיון לבית המשפט קמא לצורך דיון מחודש בתיק.

סעיף 39א לפקודת התעבורה משלים את התמונה ביחס לעבירה חמורה זו בקובעו לאמור: "פסילת מינימום בשל נהיגה בשיכרות

...

מנגד, דין בקשתו החלופית של הנאשם, לבטל את פסק-הדין ולהחזיר את התיק לבית המשפט קמא תוך שיותר לנאשם לחזור בו מהודאתו – להתקבל.

מטעמים אלו החלטתי לקבל את הערעור לפי המפורט לעיל.

אשר כל כן, הערעור מתקבל במובן זה שפסק-דינו של בית המשפט קמא יבוטל, והתיק מוחזר לדיון מחודש בבית המשפט קמא, תוך שאני מתירה לנאשם לחזור בו מהודאתו.

המאשימה הפניתה אותי לעפ"ת 3614-09-12 בו אושר עונש של 11 חודשי מאסר בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

...

לסיכום ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם בגין כל התיקים בהם הודה 18 חודשי מאסר ו-10 שנות פסילת רישיון נהיגה.

לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות אני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין העבירה של תקיפה חבלנית של בן זוג נע בין 5 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

סיכום לאחר שאיזנתי בין שיקולי הענישה השונים אני גוזר על הנאשם בגין העבירה של תקיפה חבלנית של בן זוג 10 חודשי מאסר, מהם 5 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה שמהותה אלימות כלפי גופו של אדם.

בגין עבירות התעבורה בהן הורשע הנאשם אני גוזר עליו 11 חודשי מאסר, מהם 4 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.

בסמוך למועדון שבו בילה נאשם 1 הקימו שוטרי משטרת ישראל של אגף התנועה מחסום שיגרתי, שמטרתו, בין השאר, אכיפת האיסור על נהיגה תחת השפעת אלכוהול תוך שימוש במכשיר לבדיקת מידת האלכוהול בדם.

הוא גדל במסגרת מישפחה נורמאטיבית אשר תרמה לבטחון ישראל, השלים 12 שנות לימוד, שירת כלוחם בחטיבת גולני, בין השאר בשנת 2012 בהצטיינות בעזה, הביע חרטה על המעשים, הבין את הפסול במעשים, ההליך המשפטי היוה גורם מרתיע, נשקלו הסיכונים והסכויים וההמלצה היא להטיל עליו ענישה שיקומית בדרך של של"צ ולבטל את הרשעתו.

...

בכל הכבוד, אין בידי לקבל את המלצות שירות המבחן בדבר ביטול ההרשעה.

מסקנה: הנאשמים ביצוע מעשים חמורים, שאינם מאפשרים להימנע מהרשעתם, אך מנגד, רצף השיקולים שתוארו לעיל, בהחלט מאפשרים למקמם ברף התחתון של מתחם הענישה.

תוצאה: לאור האמור לעיל, אני קובע כי ההרשעה תיוותר על כנה ואני גוזר על שני הנאשמים, שאיני רואה אבחנה בעניינם, את העונשים הבאים: 250 שעות לתועלת הציבור, בהתאם לתוכנית אשר תגובש בידי שירות המבחן ותובא לאישור בית-המשפט בתוך 45 ימים.

ראה הנאמר בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל( 22.06.10): " על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העקריים של הענישה בתחום הסמים." בנוגע לעבירה של נהיגה בקלות ראש יש לציין כי הערכים החברתיים אשר נפגעו הם סיכון חייהם, שלומם ורכושם של המשתמשים בדרך ופגיעה בתחושת הבטחון של הציבור ושל גורמי אכיפת החוק.

השילוב שבין ביצוע עבירת תנועה מסכנת חיים לצד החזקת סמים ברכב מלמד על מסוכנות רבה, במיוחד כאשר ישנה אינדיקאציה של נהיגה תחת השפעת סם. בחינת פסיקה אשר כללה עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, אגב נהיגה ברכב ו/או ביצוע עבירות הקשורות בנהיגה, מעלה מינעד ענישה רחב, תוך היתחשבות בנסיבות ובחומרת עבירות התעבורה: בת"פ (מח' מר') 9460-10-19 מדינת ישראל נ' רטה (14.7.20), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, נהיגה ללא רישיון, החזקת סכין, החזקת סם שלא לצריכה עצמית ונהיגה בשיכרות.

ת"פ (ת"א) 12042-08-13 מדינת ישראל נ' חממי (08.06.15)- הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ונהיגה פוחזת, הנאשם נהג בקטנוע בצורה מסוכנת, שוטרים הבחינו בכך והחל מרדף, הנאשם נימלט ונסע בפראות.

...

לפיכך, המליצו על צו של"צ. לאור האמור לעיל ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושבתי ועיינתי בתסקירי שירות המבחן ובחנתי את מכלול השיקולים, מצאתי לנכון לסטות ממתחם העונש ההולם סטייה מתונה וזאת נוכח הליך שיקומי בו נטל הנאשם חלק לאורך זמן.

אשר על כן, באתי למסקנה לפיה יש להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודת שירות לתקופה מעט נמוכה מתחתית מתחם העונש.

אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות במועצה דתית ערד ברחוב יהודה 34 בערד, במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.