מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עניינים פליליים סעיף 18 איסור אלימות בספורט

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

ככלל סדרי הדין החלים על צוים כאמור ואופן ההשגה עליהם הם אלו החלים בהליכים אזרחיים (ראו הוראת תקנה 13 לתקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), תשנ"ט-1991), והשוואה זו עשויה להוביל אל המסקנה כי גם לעניין צוי הרחקה והגבלה מכוח חוק איסור אלימות בספורט, העומדים כשלעצמם, כלל איננו נמצאים בספירה הפלילית, אלא בספירה המשיקה לה, וכפועל יוצא הליכי ההשגה על צוי הרחקה והגבלה צריכים להיגזר מאלו החלים במשפט האזרחי.
בין היתר ניתן לעמוד בהקשר זה על סמכות שוטר להגביל חירותו של אדם עד להבאתו בפני שופט (השוו הוראות סעיפים 27 ו-29 לחוק המעצרים והוראות סעיפים 12 ו-13 לחוק איסור אלימות בספורט); זהות הרשאי להגיש בקשה למתן צו; הסמכות לקבוע תנאי ערובה (השוו הוראת סעיף 18(ג) לחוק איסור אלימות בספורט והוראות סימן ו' לחוק המעצרים); והתוצאה של מתן הצוים - פגיעה משמעותית מאוד בחירות (הגם שמובן כי הפגיעה בחירות הנובעת מצווי הרחקה והגבלה מכוח חוק איסור אלימות בספורט פחותה מזו הנובעת ממעצר מאחורי סורג ובריח ומחלופות מעצר מסוימות עליהן ניתן להורות בהתאם לחוק המעצרים.
...
היבטים אלו מושכים אל עבר המסקנה כי קשה לראות בהחלטה בדבר צו הרחקה והגבלה, אשר יש בה לשלול חירות, "פסק דין אזרחי" גרידא.
הקביעה כי יש לייחד לכל הוראת דין דיון נפרד בהתחשב בתכליות של כל אחת מהן ובסמכויות שהן מקנות, מחזקת את המסקנה כי דרך ההשגה על צווי הרחקה והגבלה אשר לא הוגשה לצידם בקשה למעצר אינה שונה מדרך ההשגה על צווי הרחקה והגבלה שהוטלו על מי שהוגשה בעניינו גם בקשה למעצר.
סיכומם של דברים - מכל הטעמים המפורטים לעיל, אין מקום לסטות מן הפרקטיקה שהשתרשה לפיה דרך ההשגה על החלטה בבקשה ליתן צווי הרחקה והגבלה מכוח חוק איסור אלימות בספורט נלמדת מדרך ההשגה הקבועה בסעיף 53 לחוק המעצרים - דהיינו, הגשת ערר ב"גלגול שני" ובקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי".

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראשית, לעניין זה - סנקציות אינן מנת חלקו של ההליך הפלילי בלבד – כך, גם המשפט האזרחי קובע כללי היתנהגות ומנגנונים ה"מענישים" את המפר בדרך של חיובו בפצוי של מי שניפגע מההפרה ואף המשפט המינהלי קובע כללי היתנהגות במישור הצבורי הכללי ואמצעי ענישה מנהליים (ראו - רון שפירא, מאכיפה פלילית לאכיפה מינהלית - ראיות מינהליות לבצוע עבירה פלילית - הצורך בהליך מנהלי הוגן (נבו,2019) (להלן: "שפירא") בעמודים 85-86).
בית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת ברק ארז, נידרש לשאלה מהו אופייה של הסמכות למתן צו הרחקה או הגבלה: מניעתית או עונשית? וקבע ראשית כי השאלה מתי נכון לסווג נורמה כפלילית היא שאלה מורכבת וזאת, בין היתר כפועל יוצא מכך: "שהדין מכיר באפשרות שלהסדרים לבר-פליליים יהיה גם אופי עונשי או הרתעתי". משנדרש בית המשפט למישור הקונקרטי, קרי לבחינת סעיפי החוק הרלוואנטיים נקבע על ידו כי: "עם זאת, במישור הקונקרטי, אני סבורה שאין קושי לקבוע כי סעיפים 18-17 לחוק אינם קובעים נורמה פלילית. פרק ד' לחוק איסור אלימות בספורט ("אכיפה ועונשין") כולל הוראות שונות – בהן הוראות "עונשין" ובהן הוראות "אכיפה". חלק מהסעיפים בפרק זה עוסקים באיסורים שהפרתם עלולה ליגרור עונש מאסר (ראו סעיפים 16-14 לחוק איסור אלימות בספורט.
...
לנוכח התכלית המניעתית של סעיפים 18-17 לחוק, אני סבורה שפרשנותו של המונח "אירוע ספורט" בהם אינה מוגבלת לאירוע שהתקיים רק בישראל.
משנדחו שתי טענותיו של העותר אשר לדידו יש בהן בכדי לאפשר לו הגשת תביעתו למרות השיהוי בו לקתה הגשתה, דין עתירתו של העותר להידחות וכך הנני מורה.
סוף דבר; אשר על כן – העתירה נדחית.

בהליך צו אחר (צ"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לעניין שאלת ההפליה באכיפה פלילית נקבע, כי התקבלו במעמד הדיון הסברים (ולו חלקיים), ומכל מקום הודיע ב"כ המבקשת כי: "בכוונת המישטרה לפעול על מנת למצות את אפשרויותיה לאתר ולזהות את המעורבים האחרים במעשי אלימות בארוע הנידון, על מנת לבחון גם הפניית בקשה להרחקתם ממגרשי כדורגל". לעניין מיצוי זכותה של המבקשת בהליך קודם – נקבע כי טענת התובעת בהליך קודם בבית המשפט המחוזי ובהתאם לחוק איסור אלימות בספורט – בטעות יסודה, שכן הסמכות לפי חוק איסור אלימות בספורט מסורה לבית משפט השלום – ולפניו לא עמדה כל בקשה כאמור.
עוד אני קובע, ובזיקה לסעיף 18(ב) לחוק איסור אלימות בספורט, כי במועדים בהם מתקיימים משחקי כדורגל של מועדון "מכבי תל-אביב" (בכל מסגרת שהיא), יתייצב המשיב בתחנת המישטרה הקרובה למקום מגוריו, 40 דקות לאחר תחילת המשחק, יחתום בפני קצין תורן וישהה בתחנת המישטרה עד 10 דקות לאחר תחילת המחצית השניה של המשחק.
...
ב"כ המשיב טען, כי יש לדחות את הבקשה.
לאור האמור אני סבור כי גם אם אין בשיקולים שהובאו לעיל כדי להוביל לקבלה מלאה של טענת אכיפה בררנית, ולדחיית בקשתה של המבקשת – הרי שיש בהם כדי להטות את הכף לטובת קיצור משך תקופת ההרחקה, לכדי מחצית התקופה המקסימלית הנקובה בסעיף 18(א)(1)(ב) לחוק איסור אלימות בספורט.
סוף דבר: בקשת המבקשת מתקבלת, באופן חלקי.
עוד אני קובע, ובזיקה לסעיף 18(ב) לחוק איסור אלימות בספורט, כי במועדים בהם מתקיימים משחקי כדורגל של מועדון "מכבי תל-אביב" (בכל מסגרת שהיא), יתייצב המשיב בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו, 40 דקות לאחר תחילת המשחק, יחתום בפני קצין תורן וישהה בתחנת המשטרה עד 10 דקות לאחר תחילת המחצית השניה של המשחק.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

נקבע כי בנסיבות העניין, הנפת השלט עשויה הייתה לפגוע בשלום הציבור, שעליו מבקש חוק איסור אלימות בספורט להגן.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי היא איננה מגלה עילה לבירור ב"גילגול שלישי" לפני בית משפט זה לפי אמות המידה המקובלות בבקשות רשות לערור לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (על סיווג הליכי ההשגה לפי חוק איסור אלימות בספורט ראו החלטת הרשמת ל' בנמלך בבש"פ 7317/15 פלוני נ' מדינת ישראל (31.12.2015)).
...
בסופו של דבר בית המשפט קבע כי ניתן להסתפק בהרחקה מצומצמת באופן ניכר מזו שהתבקשה, והורה על הרחקת המבקש ממשחקיה של בית"ר ירושלים עד ליום 31.3.2020, כאשר המבקש יהיה פטור מהתייצבות בתחנת המשטרה עת מתקיימים המשחקים.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי היא איננה מגלה עילה לבירור ב"גלגול שלישי" לפני בית משפט זה לפי אמות המידה המקובלות בבקשות רשות לערור לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (על סיווג הליכי ההשגה לפי חוק איסור אלימות בספורט ראו החלטת הרשמת ל' בנמלך בבש"פ 7317/15 פלוני נ' מדינת ישראל (31.12.2015)).
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך בקשה לשחרור בערובה (בש"ע) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

סעיפים 17-18 לחוק איסור אלימות בספורט קובעים רמת הוכחה של "חשד סביר" או "בסיס סביר לחשש" ואין קשר, בין רמה ראייתית זו לרמה הנדרשת במשפט פלילי.
סוגיה זו נדונה בפסיקה ונקבע כי למצב זה עשויים להיות מספר פיתרונות: "ראשית, יכולה המשיבה לעתור להרחקה מכח חוק המעצרים כל עוד החקירה מיתנהלת כאשר שאלת ההצדקה לכך תבחן במיגבלות ובערבויות שקובע חוק זה. שנית, יתכן וניתן לעתור להרחקה גם מכח חוק איסור אלימות בספורט לתקופה מוגבלת בדומה לחוק המעצרים, כאשר ההצדקה לאי חשיפת החומר טמונה בטעמים חקירתיים, ואולם זאת כל עוד החקירה מיתנהלת ובמגבלות הזמן שקובע חוק המעצרים. בהקשר זה יצויין כי לפי חוק איסור אלימות בספורט נתונה גם לקצין מישטרה הסמכות להורות על הרחקה לפרק זמן של 30 ולעיתים אף 60 יום (ר' סעיף 13 לחוק). שלישית, יתכן שבמקרים מסויימים תעדיף המשיבה לנקוט אך בערוץ המניעתי ולחשוף את החומר בפני החשוד. במקרה זה יכולה המשיבה לעתור להרחקה לפי חוק איסור אלימות בספורט ללא תלות בהגשת כתב אישום ולמשך התקופה הקבועה בחוק איסור אלימות בספורט" (ר' לעניין זה עמי (י-ם) 7150-02-17 שחר פטורי נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 19.2.17, פורסם בנבו) (להלן: "פטורי"), פסקות 5-6; לדיעה אחרת ר' החלטת כב' השופט משה יועד הכהן בעמ"י 25158-05-16 אשש נ' מדינת ישראל (19.5.2016)).
...
לאחר שעיינתי בתיק החקירה מצאתי כי קיים חשד סביר לכך כי המשיבים התנהגו באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט, כדרישת סעיף 17(1) ולפיכך קמה עילה להורות על הרחקתם לפי החוק למניעת אלימות בספורט (חומרי החקירה הרלוונטיים סומנו על-ידי 1-5).
במכלול האמור, אני מורה על הרחקתם של המשיבים מאירועי ספורט עד לסוף העונה הנוכחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו