עניין אישי" של דירקטור באישור תנאי שכרו

לגישתה של המבקשת המקורית, השינוי במסגרתו חדל מר צרפתי מכהונתו כמנכ"ל החברה והמשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון של החברה, מהוה שינוי מהותי בתנאי העסקתו בחברה.

הסכם הפשרה הקודם הועלה להצבעה באספה זו והוא אושר על-ידי רוב מקרב בעלי המניות המשתתפים בהצבעה שלא היו בעלי-שליטה או בעלי עניין אישי בהחלטה.

מר אלטשולר הבהיר כי הוא בעל מניות משמעותי בחברה, וציין כי הוא מבקש שבית המשפט יאשר את הסכם הפשרה החדש, וזאת בין היתר מאחר שהאלטרנטיבה היא כי החברה (ובעקיפין הוא עצמו) ימשיכו לשלם שכר טירחה במסגרת התביעה הנוכחית, ועניין זה הוא משמעותי עבורו כבעל מניות בעל החזקה משמעותית בחברה (ר' פרוטוקול ישיבת 22.10.2020, שורות 7-8).

זאת לאור מכלול טעמים ובין היתר – שהוי; העובדה ששכרו של מר צרפתי שולם כדין; העובדה שלא חל שינוי מבחינת הקף התפקיד שלו גם לאחר שהוא חדל להיות מנכ"ל; ציבור בעלי המניות היה מודע לכך שתנאי ההעסקה שלו לא ישתנו גם אם לא תאושר כהונתו הכפולה; ההחלטה על עידכון שכר הבכירים בחברה בשנת 2011 לא נבעה מכך שמר צרפתי חדל לשמש מנכ"ל אלא בשל תמורות ואירועים אקסוגניים רבים; באספת בעלי המניות אושר כי תנאי ההעסקה של מר צרפתי ימשיכו לחול עד ליום 31.12.2011 ובכך אישרה האספה למעשה את תנאי ההעסקה שלו כיו"ר הדירקטוריון בהתאם לחוזה ההעסקה גם ביחס לתקופה הרלוואנטית; השכר מצוי בתחום הסבירות בהתאם לחוו"ד מופקדי.

...

משכך, אני סבורה כי הטענה לפיה מועדי התשלום נקבעו כתוצאה מכריכת הסכם הפשרה החדש בהסכמה או הבנה ביחס לאישור עתידי של שכרו של מר צרפתי – לא הוכחה.

יחד עם זאת, אני סבורה כי כדי להבטיח את מימוש ההסכם וקיום התשלומים על-ידי מר צרפתי, יש לקבוע כי הגמול למבקש החדש ושכר הטרחה לבא-כוחו יותנו בביצוע ההסכם וישולמו להם בד בבד עם תשלום סכום הפשרה על-ידי מר צרפתי.

סוף דבר אני מאשרת את הסכם הפשרה בכפוף להגשת תצהירו של מר דני שיליאן כאמור לעיל.

המבקש נישאל בקשר לאמירה מפורשת שלו המתייחסת לעניינו האישי של דב באישור תנאיי השכר של יעקב, שכן הוא בן דודו ושותפו לעסקים מזה שנים רבות.

גם בעיניין זה אין מקום לטענותיו של המבקש באשר לדיון לא מעמיק; חוסר אכפתיות של הדירקטורים החיצוניים; אי היתייחסות לשינוי אחוזי המשרה של היו"ר או היתעלמות מהתנגדויותיו של רם. במיוחד יש לציין כי אין כל בסיס ראייתי לטענה בהקשר הספציפי של אישור תנאי שכרו של יעקב, לפיה פעלו הדח"צים בחוסר תום לב והיו לעושי דבריו של בעל השליטה.

...

לו היה מקום לקביעה לפיה קיימות לחברה עילות תביעה ראויות ומבוססות על יסוד טענותיו של המבקש וכי התביעה עתידה לעשות צדק עם החברה ובעלי מניותיה – ייתכן והיה מקום לשקול את אישורה של התביעה למרות קביעותיי לעיל בעניין תום ליבו של המבקש.

אולם, הדברים שנאמרו לעיל באשר לתום ליבו של המבקש, יחד עם המסקנה כי מבקשתו הכוללת של המבקש לאישור תביעה בסכום של 68 מיליון ₪ נותרה עילה אחת בלבד לה הונחו ראיות לכאורה – מביאים למסקנה כי ניהול תביעה בעילה זו על ידי המבקש בשמה של החברה – לא תהיה לטובתה של החברה בדרך כלשהי.

סיכום מכל הטעמים המנויים לעיל – דינה של בקשת האישור להידחות.

החלטות אלה של דירקטוריון החברה נגעו לשכרם של הדירקטורים שידעו שאורון הוא העובד ששכרם מוצמד לשכרו, אך, בנגוד לדין, הן לא הובאו לאישור האספה הכללית.

בנוסף, עמדה הועדה על כך שהגם שייתכן שרוב מקרב הדירקטוריון או לפחות חלק מהדירקטורים ידעו כי לאישור קדומו ותנאי שכרו של אורון יש השפעה אפשרית על שכרם, הרי שהם לא גילו את עניינם האישי, בנגוד לחובה החלה עליהם מכוח סעיף 254(א)(4) לחוק החברות ומהוה חלק מחובת האמון של נושאי המשרה.

...

כפי שיבואר להלן, בנסיבות המקרה שבפני, לאחר בחינת מכלול השיקולים מצאתי כי יש לדחות את בקשת החברה והמשיבים ולהורות להם להגיש את תגובתם לבקשת האישור.

בנסיבות העניין, השלב המקדמי בו מצוי ההליך, העדר מלוא הנתונים הרלוונטיים ועמדת החברה והמשיבים לפיה ככל שתידחה עמדתם יבקשו להוסיף טיעונים בתגובה לבקשת האישור, מובילים למסקנה שבחינת מסקנות הוועדה לגופן בשלב זה אינה מעשית.

סוף דבר בקשת החברה והמשיבים לדחיית בקשת האישור, כבר כעת, נוכח החלטת דירקטוריון החברה לאמץ את המלצותיה של ועדת התביעות נדחית.

אין במסקנה זו כדי לומר כי לא יינתן משקל למסקנותיה והמלצותיה של הוועדה או להחלטת הדירקטוריון במסגרת בחינת בקשת האישור.

. (3) היתקשרות של חברה עם דרקטור בה באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, לעניין כהונתו כדירקטור, וכן לעניין העסקתו בתפקידים אחרים – אם הוא מועסק כאמור" סע' 273(א) קובע כלהלן: "עסקה של חברה שמתקיים בה האמור בסעיף 270(3), טעונה אישורו של הדירקטוריון ולאחריו אישורה של האספה הכללית, ובחברה ציבורית וכן בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, טעונה העסקה אישור ועדת התגמול, קודם לאישור הדירקטוריון" סע' 278 קובע כלהלן: "(א) מי שיש לו ענין אישי באישור עסקה, למעט עסקה כאמור בסעיף 271, המובאת לאישור ועדת הבקורת או הדירקטוריון, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעה בוועדת הבקורת ובדירקטוריון, ואולם נושא משרה שיש לו עניין אישי, רשאי להיות נוכח לשם הצגת העסקה, אם יושב ראש ועדת הבקורת או יושב ראש הדירקטוריון, לפי העניין, קבע כי הוא נידרש לשם הצגתה.

ואולם, סע' 278(ב) לחוק החברות מוסיף וקובע כי דרקטור רשאי להיות נוכח בדיון בדירקטוריון, "אם לרוב הדירקטורים בחברה יש עניין אישי באישור העסק". אכן לגוטמן "עניין אישי", אך לטענתו גם ללהב עניין אישי – שלילי, מכאן שהיה רשאי להישתתף בישיבת הדירקטוריון ובהצבעה על תנאי שכרו.

...

סיכום לאור המפורט לעיל, הנני קובע כלהלן: מעתה ואילך, לצד הדירקטור המכריע, הן גוטמן והן להב יהיו רשאים להשתתף בדיוני הדירקטוריון ולהצביע גם על נושאים הקשורים בקביעת תנאי שכרו של גוטמן, זאת בהתאם לסע' 278(ב) סיפא לחוק החברות.

אני מורה לדירקטוריון לשוב ולדון בתנאי שכרו של גוטמן בתום 6 חודשים מהיום.

יוער כי עד כה נמנעתי מפסיקת הוצאות בבקשות השונות שהגישו הצדדים, אולם כפי שהבהרתי לצדדים במהלך הדיונים האחרונים – יש מקום לשנות מהקו שנקטתי עד כה. לפיכך אני מחייב את להב לשלם לגוטמן הוצאות בסכום כולל של 8,000 ₪.

עוד נקבע בפן המהותי, כי הסתמכותו של הדירקטור המכריע על תנאי השכר שאושרו בעבר על-ידי הדירקטוריון למנכ"ל מיועד אחר, היא בבחינת עוגן הולם וסביר, ולוּ לתקופת הביניים עד שיו"ר הדירקטוריון שניכנס לתפקידו אך לאחרונה ילמד את נתוני החברה.

כן קבע כי החלטות שהתקבלו בישיבת הדירקטוריון מיום 21.8.2023 וכן כל החלטה שתתקבל בדירקטוריון בעתיד, שחל עליה סעיף 270(3) לחוק החברות (היתקשרות החברה עם דרקטור באשר לתנאי שכרו והעסקתו, לעניין כהונתו כדירקטור ולעניין העסקתו בתפקידים אחרים), תעמוד בתוקפה לאחר קבלתה בדירקטוריון מבלי צורך להביאה לאישור האספה הכללית.

בהקשר זה, לא ניתן להיתעלם מקביעותיו של בית המשפט המחוזי כי המחלוקת בין הצדדים גלשה לפסים אישיים ולא עינייניים, כי להב מסרב לשתף פעולה עם מהלכים שנועדו לקדם את עינייני החברה, וכי "שיקוליו לא מונעים אך ורק מטובתה של החברה". בית המשפט המחוזי עמד, בין היתר, על סרובו של להב לחתום על מסמכים הדרושים לשם נהולה התקין של החברה, וכן על אירועים נוספים שבהם היתנהל בצורה שמאששת את החשד כי הוא מצוי בנגוד עניינים בקשר לתנאי השכר של גוטמן.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, ובבקשת רשות הערעור והתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר – לנוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישלם לכל אחד מן המשיבים את הוצאות ההליך בסך 7,500 ₪.