מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עמלות שיחות בינלאומיות מטלפונים ציבוריים

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

כחלק מהשירותים שמספקת בזק ללקוחותיה, יכולים אלה לחייג לחוץ לארץ מטלפונים צבוריים המופעלים באמצעות כרטיסי חיוג (טלפון מופעל כרטיס, להלן: טמ"כ).
לאור האמור קבע השר, כי בזק אינה רשאית לקזז מתשלומי ההעברה שהיא משלמת למפעילים הבינלאומיים עבור שיחות בינלאומיות המתבצעות מטמ"כים באמצעות כרטיסי טלכרט, כל סכום בגין "פערי גבייה". עוד הורה השר לבזק לחדול לאלתר מכל קזוז בגין "עמלת גבייה" ולהחזיר למפעילים הבינלאומיים את הסכומים אותם קזזה מתשלומי ההעברה שהיא שילמה להם, זאת בתוספת הפרישי ריבית והצמדה מיום הקזוז ועד ליום הפרעון בפועל.
...
במחלוקת שבין בזק לבין המשיבים, סבור אני – כבית המשפט המחוזי – כי השר נתן את החלטתו מכוח סעיף 5(ג) לחוק.
מסקנה זו מתבקשת, בראש ובראשונה, כשבוחנים את דרישת התשלום של בזק אל מול לשון החוק.
אל מסקנה זו ניתן להגיע גם מתוך שלילת האפשרות כי השר עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 5(ד) לחוק.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 1997 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבה היא חברה המספקת שירותי מענה קולי באמצעות אתרי מחשבים וטלפונים הנמצאים בחו"ל, ומוצאת את פרנסתה בעמלה המשולמת לה על ידי חברות הטלפונים במדינות בהן נמצאים אתרי המענה הקולי, לפי נפח השיחות לאותם אתרים.
המבקשת, כחברה ציבורית אחראית, זיכתה את לקוחותיה בסכומי החיוב העודפים בגין השיחות הגנובות, שהגיעו לעיתים לסכומים של מאות אלפי שקלים ללקוח.
בית משפט קמא נתן את הסעד הזמני המבוקש, בפוסקו: "התוצאה היא שאני מקבל את הבקשה ומורה למשיבה להימנע מלחסום חיוג ישיר מישראל בקוי טלפון בנלאומיים בהם ניתנים שירותים של מענה קולי, לרבות קוי הטלפון לאתרי המבקשת שנחסמו עד כה." על החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערער שלפני.
...
בית משפט קמא נתן את הסעד הזמני המבוקש, בפוסקו: "התוצאה היא שאני מקבל את הבקשה ומורה למשיבה להמנע מלחסום חיוג ישיר מישראל בקווי טלפון בינלאומיים בהם ניתנים שירותים של מענה קולי, לרבות קווי הטלפון לאתרי המבקשת שנחסמו עד כה." על החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערער שלפני.
עם זאת, מקובלת עלי טענת המבקשת לפיה הצו שניתן רחב מדי, וחורג מגדר הסכסוך שהובא להכרעת בית משפט קמא.
התוצאה היא שהבקשה מתקבלת בחלקה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1994 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרות הציגו לפני בית המשפט דוגמאות של חוזים למתן שירותים בנלאומיים במדינות שונות, ובהם נקבע כי ספק השרות יקבל את התשלום בעבור השירותים כעמלה מחברת הטלפונים.
כלומר, לפני הצרכן במדינת היעד תעמוד האפשרות לבקש שירותים בנלאומיים מספקי שירות במדינות אחרות, המסתפקות בתשלום לשיחת הטלפון לפי התעריף הרגיל לשיחות טלפון בינלאומיות, במקום לבקש שירותים כאלה מספק שירות בישראל, הגובה נוסף לתשלום בעבור שיחת הטלפון לפי התעריף הרגיל, גם פרמיה מיוחדת לספק השרות.
כמאמר השופט אור בבג"צ 2013/91, בשג"צ 3178/91, 4407 עיריית רמלה נ' שר הפנים ואח' בעמ' 279: "הלכה היא, שעל-מנת שרשות ציבורית תמלא תפקידה כהלכה, עליה לדאוג תחילה שכל העובדות והנתונים הנוגעים לעניין יהיו לפניה". ועליה לדחות מעל פניה את כל העובדות והנתונים שאינם נוגעים לעניין, שכן אם תתחשב בהם, יהיה בכך משום פגם שעלול לפסול את ההחלטה.
...
הפועל היוצא הוא, שדין העתירה להיתקבל.
המשיבה תשלם לעותרות את הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח. השופט א' מצא: אני מסכים.
השופט י' קדמי: הנני מצטרף, בכל הכבוד, לפסק-דינו של חברי הנכבד, השופט זמיר, וכמותו-ומטעמיו-הנני בדיעה כי יש לקבל את העתירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

מעשים אלה מהוים הפרה של החובות החלות על הבנקים, בין היתר מכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, עשיית עושר ולא במשפט כתוצאה מחיובה בריבית פיגורים ועמלות שונות, שנבעו ממעשי הנתבעים, ומשיכת יתר סכום של 6,700 ₪ מחשבונה ללא אישורה וללא הסכמתה.
פעולות הבנק אף עולות לכדי רשלנות, על פי פקודת הנזיקין, תשכ"ח-1968, לרבות עוולת הגזל, בהיותם גוף מעין צבורי החייב כלפי התובעת חובות זהירות קונקרטיות.
בנסיבות אלה, לאחר ש"נדלקו כל "נורות האזהרה, (כאמור בסיכומי הנתבעות), זכותו של הבנק להפסקת אשראי באופן מיידי, וזאת בהתאם להסכמים וכדין. לו הנתבעות היו יודעות את המצב לאשורו, לא היה מעמיד לתובעת אשראי. לאור כך הנחה הבנק את הנתבעת 2 להפסיק ו/או לבטל את האשראי בחשבון באופן מיידי, לרבות הקטנת מסגרת האשראי, ביטול ההלוואות ועיכוב כלל יתרות הזכות בחשבון לטובת פרעון החוב לבנק. הנתבעת הודיעה לתובעת טלפונית ביום 14.1.2018 על פעולות אלה - הפסקת האשראי, ביטול ההרשאה לפעילות באנטרנט, הקפאת יתרת הכספים בעו"ש עד לאחר פרעון החובות לבנק. התובעת הודיעה מיידית על ביטול כרטיסי האשראי, על מנת להמנע מסיווג הביטול כשימוש לרעה, והבנק ביטל את מסגרת משיכת היתר בחשבון ואת ההלוואה, שטרם בוצעה בפועל.
לעניין גובה הפצוי, חובת הסודות וכן לשון הרע ללא הוכחת נזק ר' לדוגמא: תא (ראשל"צ) 4166/04‏ ‏ השכל פביאן נ' בנק הבנלאומי סניף תל אביב ראש (נבו, 12.2.2006) (פסיקה בסך 10,000 ₪ בגין שיחת מסדרון בקול רם בלבד, שאינה עולה לכדי לשון הרע); תק (י-ם) 12254-09-16‏ ‏ רן יוגב נ' בנק הפועלים בע"מ (נבו, 6.10.2017) (פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין הפרת חובת סודיות ועדכון קרוב מישפחה אודות מצבו של הלקוח, וחובת הסודות של הבנק כלפי הלקוח, רשות ערעור על פסק הדין לעניין גובה הפצוי נדחתה ברת"ק (י-ם) 40333-10-17 יוגב נ' בנק הפועלים (מיום 1.11.2017)).
...
במהלך אותה תקופה פנתה התובעת מפעם לפעם לבנק בבקשה לקבלת הלוואות, והבנק לא נעתר להן.
בחודש נובמבר 2017 נעתר הבנק לבקשת התובעת לקבלת הלוואה בסך 12,000 ₪ לכל מטרה, כשההחזר החודשי הוא 700 ₪.
סיכום הנתבעות ישלמו, ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה, הוצאות התובעת ובן משפחתה העד בגין ההתייצבות לדיונים בסך 3,000 ₪ ושכ"ט בסך 10,000 ₪, בשים לב למורכבות הדיונים והטענות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע והליכים קודמים המבקשת, סלקום ישראל בע"מ (להלן: המבקשת), היא חברה ציבורית המאוגדת בישראל ואשר פועלת, בין היתר, כמפעילת רט"ן (רדיו טלפון נייד.
לפי הנטען, בין חודש מאי 2013 לחודש ינואר 2020 (כולל), נקטה המשיבה בפרקטיקה פסולה ביחס לשיחות שהופנו על ידה ליעדים בחו"ל – בעוד שהיה עליה לנתב את השיחות שמבוצעות ממנויי המבקשת ליעד הבנלאומי הרלוואנטי באופן ישיר, בפועל המשיבה מכרה, באמצעות שימוש בקידומת החיוג שהוקצתה לה,Pre-Paid Calling Cards (כרטיסי חיוג משולמים מראש) למנויי המבקשת, אשר בהם הוצבה כמעין "תחנת ביניים" בנתיב השיחה המבוצעת באמצעותם (יוער, כי אין מחלוקת כי עצם מכירתם של כרטיסים אלה מותרת על פי רישיון המשיבה.
לגירסת המבקשת, מעבר להיותה של הפרקטיקה בלתי-חוקית וחורגת מהוראות החוק המפורטות לעיל, היא גרמה למבקשת שני סוגים של נזקים: פעם אחת, משהפרקטיקה אפשרה למשיבה לחמוק מתשלום העמלה הסטאטוטורית שהאחרונה חבה למבקשת, אשר נגבית בגין ביצוע קישור הגומלין מרשתותיהם של מנויי המבקשת לרשת המשיבה (להלן: עמלת קש"ג, ו-הנזק הראשון, בהתאמה); ופעם שנייה, שכן הפרקטיקה אלצה את המבקשת לשאת בעלויות עמלות הקש"ג שחויבה בהן בגין נתוב השיחות שיצאו מרשתה אל רשתותיהם של המפעילים האחרים (להלן: הנזק השני).
בנוסף, ייצורם (להבדיל מאיתורם) של נתוני CDR – טבלאות המפרטות את מסלוליהן של כלל השיחות שהופנו ממנויי המבקשת ל-51 מספרי הטלפון מושא התביעה, אשר המבקשת ביקשה את גילויים (להלן: נתוני ה-CDR), נימצאו, כטענת המשיבה, כמכבידים עליה יתר על המידה (יוער, כי המבקשת ביקשה גם את גילויים של נתוני ה-CDR ביחס לכרטיסי ה-Pre-paid ושרותי המרכזייה, כאשר הקביעה בהחלטת הגילוי התייחסה לכלל נתוני ה-CDR שהתבקשו כמיקשה אחת).
...
במצב דברים זה, סבורני כי עסקינן באחד ממקרי הביניים בהם מן העבר האחד, אין להורות על הסנקציה החמורה שבמחיקת כתב ההגנה של המשיבה, ומן העבר השני – אין להשלים עם התנהלותה האמורה ללא הטלת כל סנקציה משמעותית בגינה.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, בכפוף לאמור בפסקה 28 לעיל.
ממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו