עמוד חשמל מתח גבוה בקרקע פרטית, בהתאם לחוק החשמל

ע"י ב"כ עוה"ד ע. נאיף פסק דין בעיניין הנתבעת מס' 1 התביעה בפני תביעה לפינוי וסלוק יד במסגרתה עותרים התובעים לחיוב חברת החשמל (הנתבעת) לפרק ולפנות על חשבונה מקטע רשת חשמל מתח גבוה, הקיים זה שנים בשטח המקרקעין הידועים כחלקה 48 גוש 18566 מאדמות טמרה (להלן: "חלקה 48"), אשר הוקם על ידה לפני שנים.

טענת ההתיישנות תדון בפרק נפרד בעוד שהכרעה ביתר הטענות המקדמיות תיעשה במשולב לקביעות נוספות בשל מהותן ותוכנן; האם עמודי החשמל הוצבו כדין? מדובר בהכרעה בפלוגתא מרכזית ולצורך הכרעה בה אדון בהוראות החוק המסדירות את התנאים להצבת תשתיות מטעם הנתבעת במקרקעין פרטיים ואדרש לשאלה בדבר עמידת הנתבעת בדרישות הדין; ככל שהוכח שהתובעים או מי מטעמם מסרו את הסכמתם להצבת תשתיות הנתבעת בחלקה, האם מדובר בהסכמה המהוה הרשאה הדירה שהתובעים זכאים לבטל אותה ומה הנפקות של ביטול ההרשאה; לבסוף, האם זכאים התובעים לסעד הפינוי ובאלו תנאים.

משכך, בהתאם לחוק המקרקעין ובהיעדר פירוק שתוף בחלקה או טענה בדבר קיום חלוקה כאמור, זכויותיהם של התובעים מתפשטות וקיימות כזכות קניינית בכל נקודה ונקודה בחלקה.

האם עמודי החשמל הוצבו במקרקעי התובעים כדין הנתבעת עמדה על טענתה העיקרית כי תשתית החשמל בחלקה הוקמה בהתאם לזכותה המוקנית לה בהתאם לסעיף 46(א) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 משניתנה הסכמת בעלי הזכויות במקרקעין לכך.

...

בכל הנוגע לעצם הקמת התשתית, העיד מר אבוחצירה כך [ראה עמ' 38 לפרוטוקול): "לשאלת ביהמ"ש איך הגענו לתוכנית החלוקה, אנו מקבלים את זה מבעלי החלוקות, מזמין העבודה. לשאלת ביהמ"ש מיהו במקרה הזה, אני משיב כי לכל תיק יש דף מוביל ושם רשום מי המזמין והטלפון שלו. המזמין בעבודה הזאת הוא דיאב ווחיד והסיבה היא אספקה למחסן חקלאי. יש שם נוסף שהוא עוואד, אחד מהם הוא בטוח המזמין. זה מסמך שנכתב ביום 23/7/1996. היה פה מזמין ולכן חב' חשמל הקימה את הרשת לטובת המזמין... לשאלת ביהמ"ש מי שילם על ההזמנה, אני משיב כי וחיד. אמות המידה שלנו אנו מחייבים לפי תעריפים. אם לקוח עומד בתנאים ויכול להתחבר לא משלם על הרשת, אלא על החיבור לפי תאריכים. אנו לא מחייבים הוצאות עבור הרשת, אם היינו מחייבים כל אדם עבור רשת זה המון כסף...לשאלת ביהמ"ש איך ביצענו הזמנה של מר וחיד מבלי לקבל הסכמה של בעלים, אם לא קיבלנו את ההסכמה של כל הבעלים, אני אומר שבמקרה הספציפי הזה יש הסכמה של בעלים אחד שנחתם בפני נציג העירייה." משמעות העניין הינה שהנתבעת מודעת לכך שהתובעים לא היו הגורם המזמין ולא הגורם המממן ולכן גם עובדה זו מחזקת את המסקנה שהתובעים לא ידעו בזמן אמת כי העמודים ממוקמים בחלקה 48.

על כן אני קובעת שמועד הגשת התביעה לא נבע מחוסר תום לב מצידם של התובעים אלא בשל סיטואציה שנקלעו אליה לאחר ההליך המשפטי במסגרת תביעת הפינוי.

סיכום: מכל האמור לעיל ומשקבעתי שלא הוכח בפניי שתשתית הנתבעת הוצבה כדין, מצאתי לקבל את התביעה ולהורות על סילוק התשתית מהחלקה.

קוי החשמל תוכננו כך שפגיעתם במקרקעין פרטיים תהיה מינמלית, כמפורט להלן: (א) שני הקוים עוברים באותו "פרוזדור חשמלי"; (ב) חברת החשמל רכשה עמודי חשמל מיוחדים (בעלות גבוה מאד), כך שתתאפשר הצבת קו המתח הגבוה, שהנו ארבע-מעגלי, על עמוד אחד במקום על שני עמודים סמוכים ומקבילים; (ג) מרבית עמודי החשמל יוצבו במקרקעין שלא עובדו בעשרות השנים האחרונות; (ד) לא נוצרת כתוצאה מהקמת קוי החשמל כל פגיעה ביכולת הגישה של מי מהעותרים לשטחים חקלאיים" (הדגשה במקור - א"ר).

עוד צוין כי יש להבחין בין אישור תכנית חשמל בהתאם לסעיף 5 לצוו, לבין מתן היתר לבצוע פעולות במקרקעין שאינם ברשות הרבים, בהתאם לסעיף 3 לצוו; אין בעובדה כי תכנית החשמל אושרה כשלעצמה כדי להשפיע על שיקול דעתו של ראש המינהל האזרחי בהפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 3 לצוו.

...

לאחר שעיינו במסמכי העתירה והתשובה, ועיינו בתוואי המעודכן של קוי החשמל, נראה לנו, כי נוכח השינויים שנערכו בהצעת המשיבים – כפי שהוצגו בפנינו בדיון האחרון ב-10.9.08 – מדובר בהצעה סבירה ומידתית, המאזנת בין השיקולים הרלבנטיים השונים; בפרט, דומה בעינינו כי ניתן משקל ראוי לפגיעה במקרקעי העותרים, ויצוין כי קוי מתח עוברים בשטחים חקלאיים במקומות שונים גם בישראל גופה.

סוף דבר נוכח כל אלה, לא ראינו מקום להתערבותנו בהחלטת המשיבים.

בנסיבות, ובמיוחד נוכח האמור באשר לטיפול בראשית הפרשה, החלטנו להטיל על המשיבים יחדיו את הוצאות העותרים בעתירה ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.

תביעה למתן צו עשה להורות לחברת החשמל להעתיק עמוד קו מתח גבוה מהשטח אותו חוכרים התובעים ממנהל מקרקעי ישראל, בטענה שהוקם שלא כדין, בסטייה מתוכנית המקור ובשטח פרטי.

עדויות הנתבעים: הנתבעות הגישו תצהיר עדות ראשית של מר מיכה אורן מנהל מחלקת תיכנון וסיוע טכני בנפת שפלה ואת חוות דעתו של המהנדס והמודד המוסמך דוד ויואנטי מר אורן הצהיר כי עמוד B218/58 לא מצוי בחלקת התובעים, כי העמוד והרשת המחוברת אליו ואל עמודים נוספים ובמסגרת הקמת קו מתח גבוה ורשת למתח נמוך וכי הם הוקמו בהתאם לתוכנית מס' 22305 עוד בשנת 1980 בהתאם להזמנת הסוכנות היהודית.

הוא לא יודע אם זה היה המצב החוקי לפני חוק החשמל.

...

סבור אני שיש לדחות טענה זו, שכן זיקת הנאה היא זכות במקרקעין שאין עמה זכות להחזיק במקרקעין.

אני סבור כי יש במחדלים אלו כדי לפעול לחובת הנתבעת, ומכאן כי לא הוכיחה טענתה כי העמוד הוקם בשטח ציבורי.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: הנני מורה לנתבעת להוציא על חשבונה את עמוד החשמל שמספרו 218/58b מהמקרקעין שרכשו התובעים הידועים כגוש 6839 חלקה 36 המצויים ברחוב הגפן 85 במושב צפריה.

  בבקורת שנערכה על ידי חח"י הסתבר לה כי המבנה הוקם קרוב מדי לשני עמודי חשמל עיליים המספקים מתח גבוה (עמודים שמוספרו255K ו-256K), וכי התובעת לא פעלה להעתקת התשתית כנדרש ממנה עוד ב- 25.8.13, ולכן ביום 20.1.14 הוצא צו בטיחות והפסקת עבודה.

מותר לה לחברה לבנות ולסדר תחנות טראנספורמציה ולהקים עמודים ונסים לשם קווי העברה של מתח גבוה, ממוצע ונמוך ממעל לדרכים צבוריות ורחובות או לכל אדמה שהיא רשות היחיד וכן למתוח מתחתם כבלים תחתיים כל מקום שיהא צורך בדבר: בתנאי שאם היתה האדמה רשות היחיד צריך לקבל תחלה את הסכמתם של הבעלים או את אישורו של הנציב העליון, לכשלא ניתנה ההסכמה: ובתנאי כי מיד אחרי שחלה איזו הפרעה בדרכים או ברחובות למטרות האמורות לעיל, תהא החברה חייבת להחזירם למצבם הקודם על חשבונה, ועל החברה לשלם פצויים הוגנים לבעלי נכסים פרטיים בעד כל נזק שניגרם מיד ובאופן ישר ע"י הפרעה כזאת.

עוד נרשם בסעיף 5 בצו כי על מפקד האיזור לאשר "לפני ביצוע כל פעולה המהוה עיסוק בחשמל שאינה הפעלה ואחזקה" וכי "הממונה או מי שפועל באישורו לא יבצעו כל פעולה הקשורה באספקת חשמל אלא בהתאם לתוכנית שאושרה". לאחר פקיעת הזיכיון, מ-1927 , בשנת 1996 הוסדרה פעילותה של חב' החשמל בחוק משק החשמל, התשנ"ו- 1996.

...

בסופו של דבר ביצעה חח"י את הריסת המבנה בחודש ינואר 2017, חודשיים לאחר הגשת התביעה שלפניי.

נוכח האמור לעיל, מסקנתי היא שבדין חויבה התובעת לשאת בהוצאות העתקת התשתית, וזאת בין אם העמודים כולם או חלקם ממוקמים בשטחה ובין אם הם מצויים על גבול המקרקעין ומחוצה לו. הצורך בהעתקת העמודים, גם אם היו מוצבים בשטח ציבורי הגובל עם החלקה נבע מקרבה מסוכנת של המבנה לאותם עמודי מתח גבוה.

אשר על כן התביעה להשבת הסכום ששולם על ידי התובעת לנתבעת נדחית.

לסיכום מכל האמור לעיל, אני מוצאת לנכון לדחות את תביעת התובעת.