א) קיום אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של עובדה ומשפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, יוכרעו לטובתם
המבקש טוען כי בקשת האישור והתובענה נמנות על סוג המקרים שניתן להגיש בגינם תובענה ייצוגית על פי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ולחלופין, על פי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.
משנקבע לעיל כי לכאורה יש ממש בטענות המבקש בדבר גבייה בלתי חוקית של אגרת היתר בנייה, ומשאין חולק כי האגרה בגין המצללות (הפטורות) אמנם שולמה על ידי המבקש, דין טענת המשיבה בנידון להדחות.
...
בפסק הדין מיום 12.5.20 במסגרת "גלגולו הראשון" של התיק נקבע כי במקרה שלפנינו לא ניתן להתיר תקיפה עקיפה של מעשה שלטוני במסגרת תובענה ייצוגית, ובנסיבות אלה, אין מנוס אלא לדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
בסיכומם של דברים, סבורני כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת במקרה דנא.
משנקבע לעיל כי לכאורה יש ממש בטענות המבקש בדבר גבייה בלתי חוקית של אגרת היתר בנייה, ומשאין חולק כי האגרה בגין המצללות (הפטורות) אמנם שולמה על ידי המבקש, דין טענת המשיבה בנדון להידחות.
על יסוד כל המפורט לעיל, התרשמתי כי בענייננו, יש יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
סיכום:
על יסוד כל האמור לעיל, אני מאשר ניהולה של תביעה זו כתובענה ייצוגית, וקובע כדלקמן:
הגדרת הקבוצה: "כל תושבי המועצה המקומית קצרין, אשר נגבתה מהן אגרת היתר בנייה שלא כדין בגין מצללות פטורות שנכללו בבקשת היתר, בתקופה המתחילה שנתיים קודם להגשת בקשת האישור".
בעניין זה אני מוצא להזכיר כי לפי הפסיקה, סמכותו של בית המשפט לערוך שינויים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעת אישור התובענה (גם בהיבט של הגדרת הקבוצה) היא סמכות רחבה, והכל לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית (השוו בהקשר של שינוי בהיבט של הגדרת השאלה המשותפת: רע"א 2453/13 אלעזר עמר נ' עיריית חדרה (14.04.2015)).
