בנוסף טוענת העיריה כי למרות שסעיף 189 לחוק התיכנון והבניה קובע כיצד יופקעו מקרקעין הדרושים לצרכי ציבור ויירשמו על שם הרשות המקומית, הרי שהתכנית קבעה הסדר אחר של החכרה על ידי רשות מקרקעי ישראל, ורק אם זו תסרב להחכיר את הקרקע לרשות המקומית, ניתן יהיה להפקיעה.
מדובר בהסדר היוצר קושי וסרבול מיותרים, דבר שיכביד על העיריה במימוש המקרקעין, בהוצאת היתרים ובקבלת מימון מגופים ממשלתיים, הדורשים רישום זכויות על שם הרשות המקומית כתנאי למימון.
תשובתם של תושבי רמת אפעל
רמת אפעל היא יישוב המשוייך מוניציפאלית לעיר רמת-גן מאז שנת 2007 והוא מצוי בסמוך לגבולה המערבי של התכנית, ומעבר לו.
תושבי רמת אפעל (קרי, אותם 128 תושבים שצורפו כמשיבים לעתירתה של העיריה), תומכים באופן עיקרוני בפתוח השטח לבניה, אך לטענתם התכנית אושרה בהליך חפוז והיא אינה מידתית, פוגעת בתושבי רמת אפעל ונגועה בכשלים תיכנוניים.
טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט ונקבע כי "לאור האמור, אני דוחה את הפרשנות לתמ"א 35 שהועלתה על ידי העותרים בתגובה לסיכומי העותרים, וקובעת כי על פי תמ"א 35 רק איזור המגורים של כפר אז"ר מסומן כמכלול כפרי לשימור, ואילו השטחים החקלאיים עליהם חלה התכנית נשוא עתירה זו מיועדים לאיזור לפיתוח ערוני."
טענה נוספת המשותפת הן לאגודה, הן לעיריה והן לתושבי רמת אפעל, היא שהתכנית נעדרת מנגנון של איחוד וחלוקה, דבר המהוה לדידם כשל מהותי, שכן מדובר בתכנית המתיימרת ליצור מיגרשי בניה, והיעדר מנגנון של איחוד וחלוקה עלול ליצור תסבוכת משפטית וקניינית כאשר תגיע העת לרשום את יחידות הדיור על שם הרוכשים.
טענתה של העיריה לפיה ההסדר הקיים בתכנית, המונע הפקעה לצרכי ציבור אם אך ישנה הסכמה של רשות מקרקעי ישראל להחכיר את הקרקע לעיריה, יוצר קושי וסרבול, וכי יש לקבוע הוראה של הפקעה לצרכי ציבור כמקובל, זכתה לדחייה לאקונית ובלתי מנומקת של החוקרת, שציינה כי "כפי שהובהר בדיון ע"י נציגת הותמ"ל, הסעיף הקבוע בתכנית הנו סעיף שאושר ע"י המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ...". (ע' 24 לדו"ח החוקרת).
תקלה זו חזרה על עצמה ביתר שאת בכל הנוגע לדחיית היתנגדותה של העיריה, אשר דרשה לכלול בתכנית הוראה המחייבת את המדינה להעביר לה כתב שיפוי בגין כל נזק שייגרם לה עקב תביעות שתוגשנה נגד העיריה לפי ס' 197 לחוק התיכנון והבניה, בעטייה של התכנית.
...
בסופו של דבר, עקרונות השלביות הוגדרו ונקבעו בגוף התכנית, ותפקידו של הצוות המלווה הוא אך ורק לוודא את יישומן של הוראות אלה, ולא לשנותן.
שנית, בענין זה ניתנה התייחסות נרחבת ומנומקת היטב של החוקרת, בע' 6 ו- 7 לדו"ח שהכינה, בה הובהר כי הדרך כבר הוסטה מזרחה במסגרת התכנית בכ- 30 מ', עד לנקודה המזרחית ביותר האפשרית מבלי לעלות על תא הביוב של השפד"ן, וכי "כאשר שוקלים את האיזון בין התועלת לבתים הקיצוניים של רמת אפעל שעשוייה להיווצר בהסטה של הכביש בעוד מספר מטרים לבין העלויות שעלולות להיווצר מבחינת הארכת לוחות הזמנים של התכנית ואולי אף לתכנון הקו ומבחינת הפגיעה בתכנית אני סבורה כי הכף נוטה בצורה משמעותית לכיוון השארת התכנון כפי שהוא." עוד ציינה החוקרת כי כבר היום התכנית מציעה מרחק סביר בין הבתים הקיצוניים של רמת אפעל לבין תוואי הדרך.
סוף דבר
סיכומו של דבר, העתירות מתקבלות במובן זה שהחלטותיהן של הותמ"ל ושל ועדת המשנה מיום 25.10.2017, לדחות את ההתנגדויות שהוגשו בקשר לתכנית ולאשר את התכנית בכפוף לתיקונים מסויימים- מבוטלות.
