בעע"מ 687/04 ינון תיכנון יעוץ ומחקר בע"מ נ' רשות הנמלים והרכבות (לא פורסם) (להלן פרשת ינון) התייחסה השופטת פרוקצ'יה למקרה בו הוגשה הצעה שסכומה הכולל נמוך במיוחד, וביחס למספר רכיבים בהצעה הוצע סכום של שקל אחד:
"השיטה בה בחרה המערערת לתמחר את הצעתה אינה תואמת דרישה בסיסית של המיכרז להציע הצעת מחיר ריאלית מראש לכל חלופות התיכנון שפורטו במיכרז, בלא שניתן שיקול דעת למציע להחליט בינו לבינו לאלו חלופות יתייחס ברצינות בתמחירו ולאלו יתייחס בבטול. לכך טענה המערערת כי היא לקחה מראש סיכון מחושב לפיו אם בכל זאת תדרש לבצע את הפריטים להם התייחסה בבטול, כי אז היא תיספוג את הפגיעה הכלכלית שתונחת עליה עקב כך, ותבצע את העבודות ללא רווח או אף בהפסד. גישה זו, על פניה, אינה מעוררת אימון. היא משקפת הצעה בלתי רצינית של גוף עיסקי, המהוה מניפולציה תמחירית המתבססת על השערות חסרות יסוד, שתכליתה להביא להוזלה מלאכותית של הצעת מחיר בלא מתן מענה אמיתי למרכיבים שונים בהזמנה שהמכרז דרש הצעות כספיות ממשיות לגביהם. דרכה של המערערת נועדה להביא להטייה בתוצאות המיכרז והיא פסולה מחמת חוסר תום לב. תכסיסנות פסולה ניכרת, בין היתר, מקום שיש פער ממשי בין האומדן הריאלי של העיסקה לבין ההצעה, מקום שחלק מפריטי ההצעה אינם מתומחרים כלל, או מתומחרים בצורה מלאכותית (השווה תקנה 22(ב) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987, גביש, סוגיות בדיני מכרזים צבוריים, 1978, עמ' 102) (פסקה 14)...כאשר מציע אחד מגיש הצעה כספית המכילה ערכים כספים בלתי ראליים ביחס למספר רכיבים בהזמנה, הוא מביא באופן מלאכותי להוזלה ניכרת של הצעתו הכספית הכוללת, אך אגב כך הוא מפר את כללי השויון בתחרות, בסטייתו מהבסיס המשותף המתחייב להצגת ההצעה הכספית" (פסקה 15).
פגמים בערבות
פגם בערבות יש בו, בדרך כלל, כדי לפסול הצעה, וזאת מבלי שיהא צורך לבחון את פשר הטעות או כוונת המעורבים; "הטעם לגישה זו הוא, שעיקרון השוויון בין המתחרים מחייב שוויון בדרישת הערבות, ופגם בערבות משמעותו, על כן, פגם מהותי, הפוגע בעיקרון היסוד של דיני המכרזים, ועל כן דינו לפסול ההצעה" (בג"צ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבניין ופיתוח בע"מ נ' עירית נהריה, פ"ד לו(2) 472, 477; בג"צ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505; עע"מ 10785/02 חב' י.ת.ב בע"מ נ' משרד הפנים, פ"ד נח(1) 897; אף כי ראו לאחרונה עע"מ 5834/09 אדמונית החורש נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), שם נמצא כי בנסיבות העניין ובהיתחשב בטיב הפגם שנפל בערבות, אין לפסלה)).
ואולם, משהדבר לא נעשה ובית המשפט קמא קיבל את ההצעה והמשיך בבירור העתירה, לא מצאתי לנכון, בשלב זה של ההליכים, לפסול את ההצעה על רקע זה.
הצעת חופרי השרון
ניגוד ענינים
סלע ומנרב טוענים כנגד הישתתפותו של מר מיארה בהליך המיכרז, ולכך שדבר העסקתו בעבר בחופרי השרון לא עלה בשלב מוקדם יותר.
...
גם לדעתי יש לקבל את הערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים ולבטל את זכייתה של סלע במכרז.
ההצדקה להעניק סעד של הכרזה על הזוכה "תתקיים רק בנסיבות שבהן החזרת העניין לטיפול מחודש של ועדת המכרזים תהיה בלתי יעילה, בלתי נחוצה או בלתי אפשרית" (דקל, עמ' 308), ובדומה "ביטול המכרז הינו פעולה, שיש לעשותה רק אם אין מנוס" (פרשת מיגדה, עמ' 96; ראו גם פס' פ"ב לחוות דעתו של השופט רובינשטיין).
כאשר נדרש בית המשפט לתוצאה של קביעתו אמר את הדברים הבאים:
"הצעתה של המשיבה 2 אינה יכולה להתקבל. מהי התוצאה המתבקשת מכך? אפשרות אחת היא לבטל את המכרז. באפשרות זו יש לנקוט רק בהיעדר כל חלופה ראויה אחרת ... במקרה שלפנינו קיימת חלופה אחרת. חלופה זו – וזו האפשרות השנייה העומדת לפנינו – היא בקיבול הצעת המערערת. דא עקא, שחלופה זו נתקלת בקושי הבא: הצעת המערערת חורגת פי שניים ורבע מהאומדן של משרד הביטחון ... בנסיבות אלה, נראה לנו כי ראוי הוא שלא נקבל אנו החלטה על קיבול הצעת המערערת. לא נותרה אלא אפשרות שלישית, שעל-פיה יוחזר העניין לוועדת המכרזים של המשיבה 1. זו תהא רשאית לשקול אם לבחור בהצעת המערערת" (פרשת ידע מחשבים, עמ' 647-648) (הדגשה שלי ס ג'').
