עיריית חיפה נגד חברת תשתיות אנרגיה בע"מ: חיוב ארנונה עירונית

מן הכלל אל הפרט מבחן הסמכות; בכל הקשור בארנונה, מצא בית משפט זה במקרים קודמים כי אין בהוראות הדין הסמיכה מפורשת לחייב בתשלום למפרע עבור שנת מס קודמת ולכן קמה החזקה נגד תחולה למפרע ואין צורך להרחיב את היריעה בעיניין [ראו למשל: עניין אורט, בפיסקה 30 והאסמכתאות שם].

אמנם הערייה עצמה לא הסתמכה על תקבולים אלו בשעה שערכה את תקציבהּ לשנות המס הנדונות ובמובן זה לא נגרם לה נזק ישיר, שהרי הארנונה משמשת למימון שירותים ערוניים הניתנים באופן שוטף בשנה מסוימת (ראו: עניין עריית גבעת שמואל, בפיסקה 51).

זאת בשונה, למשל, מהחובה האקטיבית שמטיל הדין על התושב להודיע לעירייה על חילופי מחזיקים בנכס, מן הטעם שהטלתה על הרשות המקומית אינה יעילה או מעשית [ראו: סעיפים 326-325 לפקודת העיריות [ נוסח חדש]; וכן הדיון בבר"ם 867/06 מנהלת הארנונה בעריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (17.4.2008) (להלן: עניין דור אנרגיה)].

במסגרת איזון זה נבחנים, בין היתר, גם מידת אשמו של כל אחד מהצדדים לאי גביית הארנונה במועד ומשך התקופה הרטרואקטיבית בה מדובר (ע"א 975/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות, פ"ד נד(2) 433 (2000), ע"א 4452/00 ט.ט טכנולוגיה נ' עריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773 (2002), ע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות, פ"ד נז(4) 769 (2003), עע"מ 4551/08 עריית גבעת שמואל נ' חברת חשמל (1.12.2011), עע"מ 7749/09 אורט ישראל נ' הממונה על מחוז ירושלים (30.11.2011), עע"מ 3081/10 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' מועצה אזורית חוף אשקלון (21.8.2011)).

דוגמא לכך הוא המקרה של החיוב בארנונה על תעלות המוביל הארצי (ע"א 975/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות, פ"ד נד(2) 433 (2000), או החיוב בארנונה של עמודי חשמל והקרקע שמתחת לבסיסם (עע"מ 4551/08 עריית גבעת שמואל נ' חברת חשמל (1.12.2011), וכן כל המקרים של נסיונות חיוב בארנונה של קוי תשתית (בג"ץ 630/87 חברת חשמל נ' עריית נצרת (14.6.1992), סעיף274ב לפקודת העיריות [נוסח חדש]).

...

עמדתי היא, כי במקרה דנן האיזון בין האינטרסים הנ"ל מוביל למסקנה ברורה כי החיוב שהוטל על המשיב בדין יסודו.

אני סבור כי קיימת חשיבות במסר הערכי-חינוכי שבקביעה בדבר קיומה של חובת הגינות כללית של האזרח ביחסיו עם הרשות, גם אם בפועל היקפה ועוצמתה של חובת הגינות זו תהא שונה בהתאם לסוגי מצבים ונסיבות.

סיכומם של דברים: אני מצרף כאמור את דעתי לדעתה של חברתי השופטת ברק-ארז, כי יש לקבל את הערעור ולחייב את המשיב בהוצאות המערערות, כמפורט בפסקה 12 לפסק דינה.

"כידוע "ידו (של בית המשפט- א"ר) תהא קפוצה במתן אפשרות לתקן שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי". ועוד "סבורני, כי שומה שהוצאה בתום שנת הכספים בהתייחס לתחילתה היא שומה רטרואקטיבית". ועם זאת, במקום שבו הוצאה בסוף השנה שומה עבור חיובי ארנונה מתחילת אותה השנה נקבע שניתן לחייב את הנישום עבור מחצית השנה (עע"מ 3081/10 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' מועצה אזורית חוף אשקלון.

פרק 7 "שומת מס", תת פרק ג. "הודעת השומה". "משלוח דרישה כללית ובלתי מפורטת אינו יכול להחשב כדרישה ערוכה כדין. פירוט הדרישה אינו נידרש כעניין טכני, אלא יש בו להבהיר לחייב מהו השטח נשוא החיוב, כיצד סווג וכדומה. בהתאם לכך יוכל החייב לכלכל צעדיו. כך יוכל לבחון אם יש מקום לתקיפת הדרישה, בין בדרך של השגה (על-פי העילות בחוק הערר) ובין בדרך של עתירה...". עת"מ (מחוזי חיפה) 3024/06 אמישרגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' עריית חדרה.

(13.11.03), כי "אין לעמוד על פירוש דווקני של דרישות אלו ולפסול כל מכתב מטעם האזרח, אף מכתב מפורט אשר ברור מתוכנו כי המדובר בהשגה, רק מהטעם שכותרתו אינה השגה." דברים דומים נאמרו בע"א 4510/98 עריית מעלה אדומים נ' חברה כלכלית ירושלים בע"מ, אשר צוטט בספרו של המחבר ה' רוסטוביץ, ארנונה עירונית, ספר שני, עמ' 1326 (2007) ("רוסטוביץ"), שם קבע בית משפט כי "פנייתו של אזרח לרשות מקומית בנוגע לחיובי ארנונה- אם על עצם החיוב בארנונה ואם על שיעור החיוב- היא השגה. כותרתה של הבקשה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. אם תוכנה ומהותה של הבקשה מעלה השגה על קביעת ארנונה או על שיעורה... יש להתייחס אליה כאל השגה." כך גם בעע"מ 1024/10 מאיר מלכא נ' מועצה מקומית כפר קמא .

"הרשות המקומית אינה מוסמכת לנקוט הליכי גביה מינהלית לפי פקודת המסים (גביה) לפני שחלף המועד להגשת השגה על החיוב, או אם ננקטו הליכי ערעור לפני שניתן פסק דין חלוט באשר לסכום השנוי במחלוקת. נקיטת הליכי גביה כנגד רשויות מקומיות לפי פקודת המסים (גביה) תיעשה רק לגבי חוב סופי, אשר אינו שנוי במחלוקת ואשר חלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, ואם הנישום נקט אחד מן ההליכים הללו" (עע"מ 8810/10 חברת פרטנר תיקשורת בע"מ נ' המועצה האזורית תמר.

...

לאור האמור לעיל, ובשים לב לקביעתי כי הפנייה הקודמת לתובעת הייתה בשנת 2012, ועל ההשגה שהגישה במהלך 2009 לא ניתן מענה, סבורני כי הטלת העיקולים על ידי הנתבעת לא התיישבה עם החובה לנהוג בתום לב ובזהירות ראויה טרם הטלת העיקולים.

סבורני, לאחר בחינת הדברים, ובשים לב לנסיבות העניין, שניתן להעמיד את הפיצוי לתובעת על דרך האומדנה בסך של 45,000 ₪.

התוצאה התוצאה הינה שהתביעה מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך של 45,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

במשק סגור נקפיד ביתר על שויון ועל צדק בהטלת חיובים ובהענקת זכויות, ולו משום שהקלה בחיוב המוטל על ראובן משמיעה מעצמה הכבדה - או הכבדה יחסית - של החיוב המוטל על שמעון, והענקת זכות-יתר ללוי שקולה כנגד גריעה - או גריעה יחסית - מזכותו של יהודה.

מכאן ברור כי מתן פטור למחזיק מתשלום ארנונה עירונית צריך להיות מעוגן בדין, והסכם למתן פטור שכזה, ככל שהדין מכיר בו, חייב להיות הסכם מפורש וברור.

כבר נפסק כי כאשר רשות מקומית מגלה כי ניתנה הנחה בארנונה המבוססת על טעות והיא אינה עושה דבר על מנת לתקנה היא מועלת בתפקידה כנאמנת הציבור, ומכאן שהיא מחויבת לגבות את התשלום (ראו: עע"ם 3081/10 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' מועצה אזורית חוף אשקלון, פסקה ל"א (21/8/2011)).

כאשר נימנע נישום מלהודיע כי תפס חזקה במקרקעין, ניתן לומר כי ה"אשם" בחיוב הרטרואקטיבי מוטל על כתפיו, ועל כן אין פסול בחיובו בארנונה בשל תפיסת החזקה (ראו בר"מ 1962/06 כהן נ' מנהלת הארנונה בעריית חיפה (16/10/2006); בר"מ 867/06 מנהלת הארנונה בעריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (17/4/2008), יוער כי בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה - דנ"ם 4180/08 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' מנהלת הארנונה בעירית חיפה (30/6/2008); עע"מ 89/13 הנ"ל, פסקה 8 לפסק דינה של השופטת ברק-ארז, ה"פ 1325/00 הנ"ל, פסקה 91).

ברי כי בהעדר פירוט של כל הנתונים על פיהם ערכה המועצה את שומת הארנונה, לא יכול התאגיד להגיש השגה מנומקת על השומה (ראו למשל עת"מ 342/08 חברת נמלי ישראל פיתוח בע"מ נ' עריית חיפה, פסקות 31-29 (11/8/2014); עת"מ (נצרת) 46544-02-11 ארגיל חפירות בע"מ נ' עריית נצרת עילית (30/7/2012)).

...

בהתאם, אני מורה על ביטול דרישות התשלום של הארנונה לשנים 2019-2013.

יתר הטענות שנטענו כנגדה נדחות.

העתירה כנגד מעלה עירון וכנגד הקיבוץ נדחית.

דומני כי ראוי יהיה להביא כאן מקצת מדבריו של השופט זמיר בפרשת קונטרם, היפים גם לענייננו - "אם אדם אינו רשאי להטעות אדם אחר, ובכלל זה אינו רשאי להעלים עובדות מהותיות, קל וחומר שאינו רשאי להטעות רשות מינהלית, שכן הרשות היא היתגלמות של הציבור. מי שמטעה רשות מינהלית מטעה, ולו רק בעקיפין, את הציבור. התוצאה האפשרית היא, שהרשות המינהלית תיתן בשם הציבור, ולעתים על חשבון הציבור, טובת הנאה לאדם שהטעה אותה, שאין הוא זכאי לה. הטעיית הרשות המינהלית היא איפוא פגיעה בציבור הרחב. ואם דיני החוזים אוסרים על אדם להטעות אדם אחר, לרבות בדרך של העלמת עובדות מהותיות, האם המשפט הצבורי ירשה לאדם להטעות את הציבור? ... המערכת המשפטית צריכה למנוע אפשרות כזאת... היחסים בין הרשות לבין האזרח הם, הלכה למעשה, יחסים דו-סיטריים. לכן, לדעתי, כנגד חובת ההגינות של הרשות, נידרשת חובת הגינות של האזרח. לדרישה זאת יש שורשים עמוקים: היא צומחת מן האמנה החברתית שביסוד המדינה. לפי אמנה זאת, כמשמעותה במדינה דמוקרטית, הרשות והאזרח אינם עומדים זה מול זה, משני הצדדים של מתרס, אלא הם, זה לצד זה, שותפים במדינה... כך הם, כפועל יוצא, גם היחסים שבין הרשות המינהלית לבין האזרח. האזרח אינו יכול, מבחינה מוסרית או מעשית, להניח כי הוא זכאי לידרוש ולקבל מן הרשות, ואין הוא חייב לתת ולא כלום. כנגד זכותו כלפי הרשות עומדת חובתו כלפי הרשות. זוהי תמצית האמנה החברתית שבין האזרחים לבין עצמם ובין האזרחים לבין המינהל הצבורי. זהו גם שורש הקיום של המדינה". (פרשת קונטרם, בעמ' 314 ובעמ' 320, בהתאמה).

אכן בבר"מ 4991/04 מנהלת הארנונה בעריית חיפה נ' שילוח חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 03.05.2007), אליו מפנה המשיבה בתמיכה לטענותיה נקבע‏‏:- "אמנם, בהתאם לצוו הארנונה של המשיבה, "תאריך תחילת החיוב" הוא יום 1.1.99 ובו נוצר החיוב בארנונה לכל השנה כולה (ראו בג"צ 713/85 יעד רהיטים בע"מ נ' עריית תל אביב (לא פורסם) (השופט ד' לוין); ה' רוסטוביץ', פ' גלעד, מ' וקנין ונ' לב ארנונה עירונית (מהדורה חמישית, תשס"א, 83)).

יחד עם זאת עיון בפסיקת בתי המשפט לעניינים מינהליים מלמד כי בעת הדיון בשאלה הנ"ל, ישנה היתחשבות בעובדה כי השומה המתקנת הוצאה באיחור רב. כך למשל בעמ"נ (מנהליים חי') 4219-08-09 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' עירית חיפה (פורסם בנבו, 10.06.2010)‏‏ בו דחתה כב' הש' י. וילנר את הטענה כי אין לחייב רטרואקטיבית, ואף קבעה כי יש מקום לחייב בריבית פיגורים, היא קבעה גם :- "עם זאת, נוכח מחדליה של הערייה באיחור כה רב בהוצאת השומה, אני מוצאת לנכון לפטור את תשתיות נפט מהפרשי ריבית בגין מחצית מהתקופה." סבורני כי גם במקרה דנן יש לנהוג באופן דומה ועל כן אני מורה כי העותרת תחוייב בהפרשי פיגורים לפי סעיף 2 (א) הנ"ל אך בגין מחצית מתקופת החיוב הרטרואקטיבי , היינו אך ורק החל מיום 1.7.2017 ואילך .

...

יחד עם זאת עיון בפסיקת בתי המשפט לעניינים מנהליים מלמד כי בעת הדיון בשאלה הנ"ל, ישנה התחשבות בעובדה כי השומה המתקנת הוצאה באיחור רב. כך למשל בעמ"נ (מינהליים חי') 4219-08-09 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' עירית חיפה (פורסם בנבו, 10.06.2010)‏‏ בו דחתה כב' הש' י. וילנר את הטענה כי אין לחייב רטרואקטיבית, ואף קבעה כי יש מקום לחייב בריבית פיגורים, היא קבעה גם :- "עם זאת, נוכח מחדליה של העירייה באיחור כה רב בהוצאת השומה, אני מוצאת לנכון לפטור את תשתיות נפט מהפרשי ריבית בגין מחצית מהתקופה." סבורני כי גם במקרה דנן יש לנהוג באופן דומה ועל כן אני מורה כי העותרת תחוייב בהפרשי פיגורים לפי סעיף 2 (א) הנ"ל אך בגין מחצית מתקופת החיוב הרטרואקטיבי , היינו אך ורק החל מיום 1.7.2017 ואילך .

סיכומו של דבר העתירה כנגד החיוב הרטרואקטיבי בגין תוספת השטחים נדחית.

העתירה כנגד החיוב בתוספת תשלומי פיגורים לפי סעיף 2 (א) הנ"ל מתקבלת חלקית באופן שהם יחושבו החל מיום 1.7.2017 ואילך (ולא מיום 1.1.2014).

בחודש אוגוסט 2021, נדרשה העותרת לראשונה, לשלם לעריית חיפה ארנונה עירונית בגין החזקתה במקרעין בשנים 2021-2015, בסך כולל של כ- 6.6 מיליון ש"ח. העותרת חולקת על דרישת התשלום ומבקשת לבטל את החיוב.

כאשר נימנע נישום מלהודיע כי חדל מלהחזיק במקרקעין, ניתן לומר כי "האשם" בחיוב הרטרואקטיבי מוטל על כתפיו, ועל כן אין פסול בחיוב (ראו בר"מ 1962/06 כהן נ' מנהלת הארנונה בעריית חיפה (16/10/2006); בר"מ 867/06 מנהלת הארנונה בעריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ (17/4/2008), יוער כי בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה - דנ"ם 4180/08 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' מנהלת הארנונה בעירית חיפה (30/6/2008); עע"מ 89/13 הנ"ל, פסקה 28, ה"פ 1325/00 הנ"ל, פסקה 91; וראו גם פסק דיני בעת"מ 29679-05-20 אחים בן רחמים (צפון) בע"מ נ' עריית נשר (17/3/2021)).

העותרת ניהלה מספר הליכים כנגד הערייה בעיניין חיובי ארנונה וכפי שצוין כבר בפסיקה (ראו למשל: עע"מ 1860/06 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' מועצה מקומית קרית טבעון (6/9/2008); עת"מ 4525-08-09 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' עריית חיפה (13/8/2009); יוער כי על פסק הדין האחרון הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שהסתיים בהסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים) מדובר בחברה ממשלתית גדולה שלה מחלקות שונות העוסקות במיסוי בכלל ובמיסוי מונציפאלי, שניהלה מאבקים משפטיים רבים בעיניין מסוי מוניציפלי.

...

דיון והכרעה כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את מרבית טענות העתירה וכי יש לבטל את החיוב הרטרואקטיבי.

סיכום לנוכח האמור לעיל, אני מקבל את העתירה ומורה כי דירשת התשלום הרטרואקטיבית, כלומר בגין התקופה שקודמת ליום 28/7/2021, בטלה.