עיריית חדרה נגד מערערים על היטל סלילת כבישים

תאריך הישיבה: י' באדר התשע"]ד (12.03.2014) בשם המערערות: עו"ד מרדכי סטורזי בשם המשיבה: עו"ד דוד אבידן; עו"ד נעם ליברמן ][]פסק-דין ]השופט נ' סולברג: ] ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט ר' סוקול) מיום 5.9.2011 בעת"ם 32431-08-10, בגדריו התקבלה חלקית עתירתן של המערערות ונקבע כי יש לבטל את הדרישה לתשלום היטל תעול ואגרת צנרת מים שנשלחה אליהן מטעם המשיבה, אולם נותרה על כנה הדרישה לתשלום היטל סלילה.

עקרי טענות הצדדים בעירעור המערערות הגישו ערעור נגד חיובן בהיטל סלילה.

בתיק המוצגים שצירפה המשיבה לטיעון המשלים בעירעור, נכלל מוצג 2 – הטיעון המשלים של המשיבה בבית המשפט לעניינים מינהליים ביום 10.2.2013 "על צרופותיו", וכן מוצג 3 – "פירסום הכרזת הערייה בדבר סלילה בגוש 10054 חלקה 6, כנספח 17 לטיעון המשלים". במהלך הדיון שהתקיים לפנינו ביום 12.3.2014 ולאחריו (בהודעת המשיבה מיום 28.4.2014), התברר כי "נספח 17", אשר נחזה להיות חלק מהטיעון המשלים בבית המשפט לעניינים מינהליים, לא הוגש בפועל לבית המשפט לעניינים מינהליים מעולם, והוצג לראשונה רק בבית משפט זה. נספח 17 הוא "הודעה על הכרזת סלילת כבישים ומדרכות" (להלן: נספח 17), שפורסמה ב"מעריב" ביום 3.2.2011, לפיה "עריית חדרה החליטה בישיבת המועצה מס' 13 14-10 מיום 21 בדצמבר 2010... לאשר החלטה בדבר סלילת הרחבת כבישים ומדרכות" ועניינה בתכנית חד/1300, על-פי הפרוט המצויין בהודעה.

סעיף 3 לחוק העזר לסלילה קובע כי "הערייה רשאית... להחליט על סלילת הרחוב בבת אחת או בשלבים או להחליט לסלול חלק מרחוב, מיד או לאחר זמן או להחליט על הרחבת רחוב, כולו או מקצתו, מיד או לאחר זמן", וכי "ראש העיריה יפרסם בעיתון יומי הודעה על החלטת העיריה". סעיף 4(א) לחוק העזר לסלילה, הנושא את הכותרת "היטל", קובע כך: "חייב אדם שהוא בעל נכס גובל ביום התחלת סלילה או אחריו... בתשלום היטל בעד סלילת כביש ובעד סלילת מדרכה". ביצוע עבודות סלילה על-ידי הערייה מתבצע איפוא בדרך של החלטת הערייה, שהודעה עליה פורסמה בעיתון יומי, ובעלי נכס גובל בעבודות אלה חייבים בהיטל סלילה "ביום התחלת הסלילה או אחריו". בעיניין דנן, נשלחה למערערות דרישת תשלום המסתמכת על החלטת המועצה מיום 28.1.2009.

...

סעיף 1 להסכם הפיתוח שנכרת בין המשיבה לבין החברות המפתחות הגדיר את עבודות התשתית כ"עבודות לביצוע תשתיות צמודות ותשתיות על שטחים המיועדים לצרכי ציבור בחלק מהמתחם ובסביבותיו המסומן בירוק בתשריט המצורף להסכם זה כנספח א'". בית המשפט לעניינים מנהליים ציין כי "התשריט האמור לא הוגש לעיוני ולא ניתן ללמוד האם עבודות התשתית כללו גם את חלק הרחוב הגובל בחלקת העותרות. בסעיף 2(ב) להסכם נאמר כי העבודות יבוצעו על פי תכניות, מפרטים, כמויות וכדומה המצורפים להסכם. גם צירופים אלו לא הוצגו לעיוני". אלה ועוד הובילו את בית המשפט המחוזי למסקנה לפיה "המשיבה לא השכילה להוכיח כי רחוב פרנק בקטע הגובל בחלקת העותרת נסלל על ידה או בעבורה או כי היא נשאה בהוצאות הסלילה" (פסקה 10 להחלטה).

דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים, אשר הוצגו בהרחבה הן בכתב, הן בעל-פה, ולאחר עיון במכלול החומר שצורף לתיק, באתי למסקנה כי דינו של הערעור להתקבל.

בעניין זה סבורני כי נפלה שגגה בפסיקתו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 10069-10-17 בסה נ' עריית חדרה בפני כבוד השופטת עפרה ורבנר העותר שאול בסה, ת"ז 071471874 ע"י ב"כ עו"ד ד"ר הנריק רוסטוביץ - נגד - המשיבה עריית חדרה ע"י ב"כ עו"ד יורם חן ו/או אח' פסק דין

ההיטל כולל היטל עבור סלילת כביש וכן היטל עבור מדרכה, בהתאם לחוק עזר לחדרה (סלילת רחובות) תשנ"ה-1994 (להלן – "חוק העזר סלילה").

עיין לדוגמא ב-עע"מ 3911/05 ציון חוה נ' מועצה מקומית איזור (23.10.06), שם נפסק: "במקרה זה אני סבורה כי ניתן היה לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים מאחר ובעתירתו בבית משפט המחוזי לא גילה המערער לבית המשפט כי הוגש נגדו כתב אישום נוסף בגין עבירות הבנייה ... שהרי חזרנו והדגשנו פעמים רבות כי הפונה לבית משפט זה חייב להקפיד הקפדה רבה על דיוקן של העובדות הנטענות וכי ידיו חייבות להיות נקיות לחלוטין...". אי הענקת סעד לעותר שכפיו אינן נקיות, נעשית גם מקום בו סובר בית המשפט שלעותר טענות טובות לגופם של דברים, ובעניינינו, וכפי שיובהר בהמשך, גם לגופו של עניין דין העתירה להדחות.

סעיף 7 לחוק העזר סלילה זו לשונו: "7 (א) החליטה העיריה להרחיב כביש, מדרכה או שניהם כאחד (להלן – הרחבה) ובעל נכס גובל שילם היטל בעד סלילת כביש מדרכה או שניהם כאחד, לפי השעור שהיה בתוקף ערב התחלת ההרחבה, יחול על בעל הנכס, על אף האמור בסעיף 4(א), היטל בשיעורים אלה:

...

אשר על כן, גם לגופו של עניין, דין העתירה להידחות.

אשר על כן, העתירה נדחית.

העותר ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כך נפסק בין היתר בע"א 3324/14 גפסר נ' טוגנדרייך (ניתן 8.6.14): "הלכה פסוקה היא כי ניסיון בית המשפט להביא את בעלי הדין לידי הסכמה שתסיים את ההליך, אינה מצביעה על גיבוש דעתו המוגמרת באותו עניין (למשל, ע"א 1422/14 סרור נ' עריית רמת גן [פורסם בנבו] (24.3.2014); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 180-178 (2006)). בית המשפט אף רשאי להצביע על החולשות שבעמדתו של בעל דין אחד, תוך ציון של הנקודות החזקות של הצד האחר. כמו כן, אין מניעה שבית המשפט יתייחס לסיכונים ולסכויים של כל אחד מבעלי הדין. הליכים רבים תלויים בפני כל שופט. אם יהא צורך לשמוע הוכחות בכל הליך והליך יביא הדבר לעינוי דין למתדיינים רבים. על כן, על בית המשפט להחזיק במושכות ההליך, עליו לגלות יוזמה ויצירתיות במטרה להביא לכך שהליכים יסתיימו בשלב מוקדם, בלא שמיעת הוכחות או בלא צורך ליתן פסק דין בדרך הרגילה. ההתרשמות היא שכך פעל בית משפט השלום במקרה דנא. לפיכך, אין בעצם העלאת ההצעה על ידי בית המשפט, לפיה יחזרו בהם המערערים מתביעתם נגד המשיבה 3, כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים, המקים עילת פסלות". כך גם נהג בית המשפט העליון בענין זה. עברתי שוב ושוב על הפרוטוקול.

זאת, משום שכעולה מהתוכניות שהוגשו, כביש טופז הגובל בחלקות העותרת (כפי שנקבע גם בהליך קודם בין הצדדים, עת"מ 1299-06-12 קבוצת עזריאלי נ' עירית חיפה) נסלל לפי תוכנית חפ/1704/א, שחלק מהוראותיו קבעו שעל בעלי הקרקע לשלם עבור הסלילה או לשלם היטל כבישים כחוק.

על פי הדין, לצורך הטלת היטל על סלילת רחובות, דרושה לפחות "זיקה מימונית רופפת" בין תעריף ההיטל לעלות עבודות התשתית הקונקרטיות בנכס, שלה שני תנאי סף. האחד, זיקה של הנאה בין ביצוע עבודות התשתית ברחוב גובל לבין עצם החיוב.

לפי בג"ץ 2122/92 פרקש נ' עירית תל אביב, וגם לפי עת"מ 2223/04 יוסף וייזר נ' עירית חדרה, כל עוד לא הושלמו הליכי ההפקעה בהודעה לפי פקודת הרכישה לצורכי ציבור, אין מקום להיתעלם מהשטח המיועד להפקעה לצורך החיוב בהיטל.

...

המשיבה הסכימה לגבות מהעותרת את התעריפים הגבוהים יותר, אך אני דוחה את טענת העותרת מכיון שהחוק משנת 2008 הוא שהיה בתוקף בעת היווצרות עילת החיוב.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

העותרת תשלם למשיבה הוצאות משפט, גם בהתחשב בהתנהלותה הדיונית שפורטה לעיל, בסך 20,000 ₪.

העותרת הקימה מרכז מסחרי המצוי בעיר חדרה בסמוך לכביש מס' 2 ונדרשה על ידי עריית חדרה לשלם היטלי פיתוח שונים ובהם היטל על פי חוק עזר לחדרה (שטחים צבוריים פתוחים), התשע"ד-2013.

עבור עבודות הסלילה, הכוללות גם את עבודות הגינון לצד הכביש, נדרשה העותרת לשלם היטלי סלילה והדרישה לתשלום היטל שצ"פ בשל אותן עבודות מהוה דרישה כפולה.

הערייה מצדה חזרה וטענה כי העבודות המבוצעות הן עבודות להקמת שצ"פ. הערייה טוענת כי פסק הדין בעת"מ 67453-03-18 הנ"ל ניתן בחוסר סמכות עניינית ועל כן הגישה עליו ערעור.

המשיבה טוענת כי העותרת היתקשרה בהסכם הפשרה ועל כן אינה רשאית להעלות טענות כנגד החיוב בהיטל שצ"פ. נטען כי העותרת מושתקת מלכפור בחיוב שכן הסכימה לתשלום ההיטל.

...

סוף דבר בשים לב לכל האמור, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, וכי אין כל פסול בגביית היטל השצ"פ מהעותרת.

על כן, אני דוחה את העתירה.

העותרת תשלם לעירייה הוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪.

הדבר מקבל משנה תוקף בשים לב לכך שב- 30 השנים האחרונות לא בוצעו עבודות המצדיקות הטלת היטלים על העותרת, ולא בוצעו עבודות שיש להן זיקה לנכס ובכלל זה סלילה של כביש ברחוב גובל לנכס, כנדרש בחוק.

בעת"מ (מנהליים חי') 7020-08-09 קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל נ' עריית חדרה התקבלה בחלקה עתירה כנגד חיוב העותרת בתשלום היטלי סלילת כביש ומדרכה, תעול וביוב ואגרת הנחת צנרת.

על פסק הדין בעיניין בז"ן הוגש ערעור לבית המשפט העליון שנידון במסגרת עע"מ 5946/14 עריית חיפה נ' בתי זיקוק לנפט בע"מ. בית המשפט העליון קבע, כי העדר פירוט בדרישות תשלום הוא אכן פגם, אך הלכה היא, כי לא כל פגם שנפל בהתנהלות של רשות מנהלית יש בו כדי להוביל לבטלות ההחלטה.

...

לא שוכנעתי, כי התוצאה הייתה שונה אלמלא הפגם בנוגע להעדר פירוט בהודעת הדרישה.

בנסיבות אלו, אינני מקבלת את הטענה לפיה לא התקבלה החלטה לעניין ביצוע העבודות מושא ההיטל וממילא מצאתי, כי אין בכך כדי להצדיק את ביטול דרישת התשלום.

בנסיבות אלו, אינני מקבלת את טענות העותרת בעניין זה. השתק ומניעות העותרת טוענת, כי אף אם המשיבה הייתה מוסמכת לשלוח את דרישת התשלום, הרי שהיא מנועה ומושתקת מלדרוש את סכומי ההיטלים מאחר והתנהגותה בעניין זה לאורך השנים נגועה בחוסר תום לב העולה כדי השתק ומניעות.