אשר לעבירת הלבנת ההון, נקבע:
"הלבנת הון היא תופעה בעלת פוטנציאל הרס עצום, ובפרט מבחינה כלכלית וחברתית. הלבנת הון היא שמאפשרת לעבריינים לבצע ואף להרחיב את מינעד העבירות שבביצוען הם נוטלים חלק... חוק איסור הלבנת הון רואה בעבירה של הלבנת הון עבירה עצמאית, תוך הכרה כי הפעולה של הלבנת תוצריה של העבירה הפלילית מהוה, כשלעצמה, פגיעה בערכיה של החברה, שכן פעולה זו היא שמאפשרת לעבריין להנות מפירותיה של העבירה שביצע. למעשה, העבירה של הלבנת הון עונה, באמצעות ספר החוקים, על השאלה 'האם הפשע משתלם?' ומנסה ליתן לה מענה שלילי ואפקטיבי" (ראו בע"פ תענך נגד מדינת ישראל [12.7.10], פסקה 233).
ע"פ 5561/17 פלאח נ' מדינת ישראל [22.1.18] (הוגש על-ידי התביעה): המערער, הבעלים של חברת כוח-אדם שספקה שירותי ניקיון לעריית נשר, הורשע על יסוד הודאתו בשני אישומים של מתן שוחד, בכך שלאורך 6 שנים שיחד את סגן ראש הערייה, לבקשת אותו סגן, ואת מזכיר הערייה, וכאשר פנה בהצעת שוחד לסגן נוסף, הודיע על כך האחרון למישטרה והפרשה נחשפה.
הנאשם בעל משק חקלאי אשר סיפק מזון לבעלי חיים המוחזקים בגן חיות, כשבין הנאשם לבין מנהל גן החיות – יגאל פדידה, התגבשה מערכת יחסים שוחדית כדי להבטיח את המשך זכייתו במכרזים, תוך הסוואת תשלומי השוחד במנגנון מורכב למדי – והכל במשך כחמש שנים.
המערער הוא הבעלים של חברה העוסקת בקניה ומכירה של מוצרי מזון, אשר העביר ללא בדיקה מאות משאיות וסחורות שלא היו מורשות להכנס לישראל, תוך תשלום שוחד למפקד המחסום, שוטר מג"ב במהלך תקופה של 7 חודשים, כשהעברת המשאיות נעשתה באמצעות נהג ועובדים נוספים.
...
עם זאת, נוכח כל המתואר לעיל, החלטתי להעמיד את רכיב המאסר בפועל ברף התחתון של המתחם שקבעתי.
לאור האמור לעיל, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן:
14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו על-פי רישומי שב"ס.
12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות בהן הורשע.
על החברה, הנאשמת 3, אני גוזרת קנס על סך 30,000 ₪ לתשלום עד ליום 1.7.22.
