מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עיקול שאושר על ידי צד שלישי

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת, דומה כי במקרה דנן מתעוררת שאלה משפטית הנסבה על גבולות ההסדר הקבוע בתקנות בעיניין הכרה בתוקפו של עיקול זמני על נכסים המוחזקים על ידי צד שלישי.
כפי שציינה חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, ההליך לאישור העיקול מטרתו לפתוח חזית בין מבקש העיקול לבין המחזיק (והשוו להוראות פרק ד' בחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, שכותרתו "עיקול בידי צד שלישי").
...
אולם, גם בכך לא מצאנו כאמור להתערב.
כפי שהודגש, אנו סבורים כי קביעה מסוג זה ראוי שתהא שמורה לנסיבות חריגות בלבד, בהן אין כל ספק כי החריגה מהפרוצדורה אינה מובילה לפגיעה במהות הדברים.
סיכום סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לעניין זה, הוכח כי קודם למסירת צו העיקול ביום 1.11.2017, נימסרה על ידי המשיבה לאשדר המחאה על סך של 89,100 ₪ ואשר מועד פרעונה העתידי היה 15.11.2017, אלא כי המחאה זו הוסבה לצד שלישי, עוד ביום 3.8.2017, וקודם לקבלת צו העיקול.
אין המדובר במקרה של טעות בודדת מצד המשיבה באשר למתן התשובה או דרך נסוחה בפני בית המשפט קמא , או אפילו בכותרת זו או אחרת של המסמך, אלא בהתנהלות כושלת ונמשכת במסגרתה לא מוגש כתב הגנה (הגם כי נזכר על ידי מנהלה דבר קבלת ייעוץ משפטי קודם למשלוח ההודעה לבית המשפט), מוגשות הודעות סתמיות נטולות פרטים, בהמשך לא מוגשים כתבי טענות במועדים הנקובים, והגרסה העובדתית – זו אליה נידרש בית המשפט קמא במסגרת פסק דינו, נפרסת בפני בית המשפט במלואה רק כימעט שנה לאחר הגשת התביעה לאישור העיקול.
...
אלא כי היה זה בית המשפט קמא אשר מצא להתייחס לטענות וראיות נוספות, תוך שהוא מגיע למסקנה על פיה, שילוב אותן ראיות יחד עם עדות מנהל המשיבה, מצדיק דחייתה של התביעה.
בהתייחס למסקנה זו בלבד, אני מוצאת כי נפלה בפסק הדין שגגה, כמפורט להלן; בתמיכה לגרסה בדבר הסבת השיקים הוגשו תצהיר מנהל המשיבה, אישור קבלת השיקים על ידי אשדר (נספח ב' לתצהיר), ומסמך אישור קבלת שיקים לניכיון (נ/1) באשר לעדותו של מנהל המשיבה, וכפי שצוין לעיל, אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בסוגיית התרשמותה של הערכאה הדיונית ממהימנות העדות.
אני מורה על ביטול ההוצאות אשר הוטלו על המערערת במסגרת פסק הדין.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין היתר נקבע בהחלטה כי: "מובן מאליו כי הראציונאל בגינו ניתן צו העיקול על זכויותיה של המשיבה באופציות החברה איננו פוקע רק מפני שהתברר כי הן מוחזקות עבור המשיבה בנאמנות על ידי צד ג', שכן מדובר באותן האופציות ממש והעילה בגינה נאסר על המשיבה לבצע בהן פעולות עומדת על כנה.
...
על אף שיש לדחות את הבקשה מאחר שהיא אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור, אדון בקצרה גם בטענות המבקשת לגופן: בכל הנוגע להחלפת המותב בבית המשפט קמא – ככל שהמבקשת סבורה שיש מקום לפסילת המותב, עליה להגיש בקשה לפסילת שופט לבית המשפט קמא וברור שאין להעלות טענה מסוג זה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה בנושא הרחבת צו עיקול.
גם טענות המבקשת בכל הנוגע לעצם מתן צו העיקול המקורי דינן להידחות על הסף, שעה שלא הוגש על ידי המבקשת ערעור על ההחלטה המקורית.
משהבקשה נדחית, המבקשת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הבקשה אושרה על ידי רשם ההוצאה לפועל, והוטלו עיקולים, בין היתר, על חשבון עו"ש של החייבת בבנק יהב, על נכס מקרקעין וכן על זכויות כספיות אצל מחזיקים שונים (להלן: "העיקולים").
עיקר העובדות הרלוואנטיות וטיעוני הצדדים לטענת התובעת ביטול השיקים על ידי הנתבעת מעיד על חשש להכבדה וכן על כך שהנתבעת נקלעה למצב כלכלי קשה, שאינו מאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה.
עם זאת, ולאחר שנתתי דעתי לסכום התביעה וכן להטלת עיקול על נכס מקרקעין בבעלות הנתבעת (שכאמור כפוף להתחייבויות קודמות של צדדים שלישיים שונים) , התרשמתי שאין מקום להותיר את העיקול על חשבון הבנק של הנתבעת.
...
נוכח כל האמור לעיל, ובהינתן עילת התביעה השטרית וסכום השטרות שבוטלו, לעניות דעתי הוכח יסוד ההכבדה ברמה הדרושה.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, שוכנעתי שהתובעת עומדת בנטל המוטל לפתחה והוכיחה שיש מקום בנסיבות המקרה דנן להטלת עיקולים זמניים על נכסי הנתבעת.
לפיכך, אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי בלבד, ומורה על ביטול העיקול אצל המחזיק "בנק יהב לעובדי המדינה". כל העיקולים הנוספים יעמדו בעינם, אלא אם תפקיד הנתבעת סך של 70,000 ₪ בקופת בית המשפט.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

השאלה היא, איפוא, אם יש מקום להבחין בשאלת הסווג של ההליך הערעורי בין מצב שבו ההשגה הערעורית מוגשת על-ידי הצדדים להליך המס העקרי שצפוי להוסיף להתנהל (בדרך כלל מדובר בנישום החייב מצד אחד ובפקיד השומה מצד שני), לבין השגות ערעוריות על החלטה כאמור המוגשות על-ידי צד שלישי "הטוען לזכות" ביחס לנכס אותו מבוקש לעקל.
בהקשר זה אציין עוד כי אף עיון באסמכתאות אליהן הפניתה המדינה מעלה כי בכל המקרים בהם נדונה השגה על החלטה לפי סעיף 194 לפקודה כבקשת רשות ערעור מדובר היה בהשגות שהוגשו על-ידי הנישום או על-ידי פקיד השומה, ולא של צד שלישי הטוען לזכות בנכס (ראו: רע"א 3994/13 אבו לטיף נ' פקיד שומה יחידה ארצית (23.10.2013); רע"א 1367/17 בלולו נ' היחידה הארצית לשומה - מדינת ישראל (18.7.2017); וכן ראו: רע"א 2071/00 פקיד שומה ת"א 3 נ' אינגביר, פ"ד נה(3) 189(2001) בגדריו, בשונה מענייננו, בת זוגו של הנישום כלל לא הייתה צד להליכים קמא, ובין היתר על רקע זה נדחתה בקשת רשות העירעור).
...
משכך, אני סבורה כי זכות הערעור עומדת לטוען לזכות לאחר מתן ההחלטה בבקשת העיקול (או בבקשתו לבטל את העיקול).
לנוכח האמור, אני סבורה כי יש מקום להבחין בין מצב שבו אחד מהצדדים להליך המס העיקרי מבקש להשיג על החלטה שניתנה לפי סעיף 194 לפקודה, שאז ההשגה תהיה באמצעות בקשת רשות ערעור כפי שנקבע בעניין מרקו; לבין מצב שבו צד שלישי "טוען לזכות" מבקש להשיג על החלטה שניתנה לפי סעיף 194 לפקודה, שאז ההשגה תהיה באמצעות ערעור בזכות.
אשר על כן: הבקשה לסיווג הליך נדחית, וההליך יוסיף להתנהל כסדרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו