בנוסף טוענים התובעים לנזק בסך 59,358 ₪ עקב עיקול רכב הנכה של התובע, בפירוט כדלקמן:
א. 5,958 ₪ בגין דמי שכירות רכב נכה, שכן כאשר רכב הנכה שלו, שעוקל בידי מי-רם, הושבת, הוא לא היה יכול להחליפו;
ב. 20,000 ₪ בגין ההפרש בין ערך רכב הנכה שלו על פי מחירון רכב, לבין הסכום שבו הוא נאלץ למכור אותו לגריטה בשל העידר שימוש עקב העיקול;
ג. סך של 3,400 ₪ בגין עמלות פירעון מוקדם שנאלצו התובעים לשלם מאחר ובנק הפועלים למשכנתאות דחה בקשתם להלוואה לרכב נכים חדש עקב העיקול.
...
המסקנה היא שאם עיקול המוטל בידי לשכת ההוצאה לפועל נכנס לגדר סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המצאת צו עיקול בידי צד להליך משפטי, אשר מהווה "צד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים", נכנסת גם כן לגדרו של סעיף זה.
עיקול במסגרת תיק הוצאה לפועל ללא החלטת רשם הוצאה לפועל
מי בלשכת ההוצאה לפועל החליט על העיקולים מושא טענות התובעים?
סעיף 21 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מסמיך את הרשם לצוות על עיקול מיטלטלין של החייב.
נזק גוף (לרבות נזק נפשי), ועוגמת נפש
התובעים לא הביאו כל חוות דעת רפואית כדין בענין גרימה או החמרה של נזק גוף (לרבות נזק גוף בתחום הנפשי), ודין התביעה לפיצוי בגין נזק גוף להידחות.
לאור נסיבות ענייננו, כפי שפורטו לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע (שהוא הנכה מבין התובעים, נגדו, מעבר לכל יתר התרשלות מי-רם, אסור היה להפעיל הליכי הוצאה לפועל), בגין עוגמת נפש, סך של 25,000 ₪, ולתובעת, בגין עוגמת נפש, סך של 10,000 ₪.
כן תשלם הנתבעת לתובעים יחד ולחוד, בגין החזר חלקי של האגרה, סך של 875 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 5000 ₪.
