המבקש טוען כי לא הסמיך את המשיב לפעול עבורו בהגשת התביעה נשוא העיקול, תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), שהוגשה ביום 2/9/12 בת.א. 808-09-12 אשקר נ' הפניקס (קבוע לק.מ. לפני כב' השופט פרידמן ליום 6/3/14).
...
הצו נשוא בקשת הביטול ניתן ביום 16/6/13, מאחר ואותם נימוקים, שהצדיקו את מתן הצו הראשון התקיימו, ואני דוחה את טענות המבקש לפיהן היה עליי להזמין את המבקש לדיון בבקשה, או שהיה על המשיב להציג עובדות חדשות.
לאחר הדיון, שהתקיים לפניי היום, נחה דעתי כי המבקש הטיל ספק ניכר בזכותו של המשיב לתשלום שכר טרחת עו"ד בגין התביעה, ובמיוחד המשיב לא נתן טעם להגשת התביעה על ידו במועד שהוגשה.
על כן אני קובעת כי אין ראיות מהימנות לזכות התביעה בכל סכומה, אין הסכם שכר טרחה יש ביטול ייפוי כח ברור, ואין הסמכה לפעול בעניין התביעה לפי חוק הפלת"ד, המשיב הודה כי לא פעל דבר בעניין איחוד תיקים בגינו תבע 1,000 ₪, ולמעט שכר טרחה ראוי עבור העבודה שנעשתה ובגינה קיבל המבקש כספים, אין מדובר בראיות מהימנות.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני מוצאת כי במקרה דנן איזון האינטרסים מחייב את השארת עיקול בסכום נמוך יותר, שכן למרות סכום התביעה הנמוך יחסית ברור שמשאביו של המבקש בצירוף אי נכונותו להסדיר את שכר הטרחה של המשיב, יביאו לכך שביטול העיקול יביא לכשלון כל אפשרות גבייה של סכום פסק הדין.