עיקול פיצויים לנפגע תאונת דרכים

טענות הצדדים בתמצית התובעת טוענת כי אף אם יתברר כי גירסתו של הנתבע 2, לפיה הוא מכר את הרכב לנתבע 1 כ-4 חודשים עובר לתאונה, אך לבקשתו של הנתבע 1 הוא הסכים לעכב את העברת הבעלות היות ועומד נגדו תיק הוצאה לפועל והיה חשש כי הרכב יעוקל, הרי שבהתאם לחוק ולפסיקה יש לראות בנתבע 2 "בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח". כן טוענת התובעת כי עילת התביעה כנגד הנתבע 2 מבוססת על סעיף 9(א)(1) יחד עם סעיף 7(6) לחוק וכן סעיף 63 לפקודת הנזיקין, אותם הוא הפר.

ברע"א 3221/09 רוזנברג נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (21.7.2010) נפסק: "...מהוראת סעיף 7 (6) בשילוב עם הוראות סעיף 9 (א) (1) לחוק הפלת"ד יש ללמוד כי לקרנית עומדת זכות חזרה כלפי מתיר שימוש ברכב מקום בו היתנהגותו של מתיר השמוש הייתה נגועה באשם, המתבטא בידיעה, בפזיזות, בעצימת עיניים או למצער ברשלנות, דהיינו אם מתיר השמוש ידע או צריך היה לדעת על כך שהנהג לא היה מבוטח" (פסקה 9).

...

התוצאה היא איפוא שהתביעה כנגד הנתבע 2 מתקבלת ובהתאם להסדר הדיוני שבין הצדדים, התביעה נמחקת כנגד הנתבע 1, ללא צו להוצאות.

המבקש טוען כי לא הסמיך את המשיב לפעול עבורו בהגשת התביעה נשוא העיקול, תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), שהוגשה ביום 2/9/12 בת.א. 808-09-12 אשקר נ' הפניקס (קבוע לק.מ. לפני כב' השופט פרידמן ליום 6/3/14).

...

הצו נשוא בקשת הביטול ניתן ביום 16/6/13, מאחר ואותם נימוקים, שהצדיקו את מתן הצו הראשון התקיימו, ואני דוחה את טענות המבקש לפיהן היה עליי להזמין את המבקש לדיון בבקשה, או שהיה על המשיב להציג עובדות חדשות.

לאחר הדיון, שהתקיים לפניי היום, נחה דעתי כי המבקש הטיל ספק ניכר בזכותו של המשיב לתשלום שכר טרחת עו"ד בגין התביעה, ובמיוחד המשיב לא נתן טעם להגשת התביעה על ידו במועד שהוגשה.

על כן אני קובעת כי אין ראיות מהימנות לזכות התביעה בכל סכומה, אין הסכם שכר טרחה יש ביטול ייפוי כח ברור, ואין הסמכה לפעול בעניין התביעה לפי חוק הפלת"ד, המשיב הודה כי לא פעל דבר בעניין איחוד תיקים בגינו תבע 1,000 ₪, ולמעט שכר טרחה ראוי עבור העבודה שנעשתה ובגינה קיבל המבקש כספים, אין מדובר בראיות מהימנות.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני מוצאת כי במקרה דנן איזון האינטרסים מחייב את השארת עיקול בסכום נמוך יותר, שכן למרות סכום התביעה הנמוך יחסית ברור שמשאביו של המבקש בצירוף אי נכונותו להסדיר את שכר הטרחה של המשיב, יביאו לכך שביטול העיקול יביא לכשלון כל אפשרות גבייה של סכום פסק הדין.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו בס"ד ת"א 69032-05-18 קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים נ' ממו לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין המבקשת: קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים המשיב: נתנאל ממו החלטה

הנתבע, המתגורר במקסיקו, לא קיבל את כתב התביעה ונודע לו על פסק הדין שניתן נגדו רק ביום 25.10.23 בעקבות הודעה מהוצאה לפועל על עיקול הרכב, אותה קיבל במהלך ביקור בארץ אצל הוריו.

...

לעניין הנזק העלול להגרם לצדדים, סבורני כי הנזק העלול להגרם למשיב אם אקבל את הבקשה, רב מהנזק העלול להיגרם למבקשת אם אדחה את בקשתה.

שוכנעתי כי מרכז חייו של המשיב, עוד לפני הגשת התביעה, במקסיקו ולא היתה לו כוונה לצאת מהארץ בכדי להימלט מאימת הדין שנוצרה בתביעה זו. לעניין תום הלב אינני מקבל את הטענות ההדדיות בדבר תום הלב שבתביעה או בכוונות המשיב אך אני סבור כי ניתן היה לטעון על שיהוי מסויים בהגשת התביעה שנתיים לאחר שנמחקה בהליך הקודם.

לפיכך, ובמכלול השיקולים דלעיל אני דוחה את הבקשה.

לפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, גב' מירי ברטהולץ, מיום 25.3.19, שניתנה בתיק איחוד מספר 516684-01-19, במסגרתה נדחתה בקשתו של המערער לביטול עיקול שהוטל אצל קרנית, קרן הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, על כספי פיצויים שנפסקו למערער.

...

על כן, אני דוחה את טענותיו של המערער.

אני מורה אפוא על דחיית הערעור.

שקלתי אם לחייב את המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בשל צירוף כב' הרשמת כמשיבה ואך לפנים משורת הדין, לא מצאתי מקום לעשות כן. סוף דבר – הערעור נדחה ללא צו להוצאות.