עיקול נכס ששוויו עולה משמעותית על שווי החוב

יצוין בהקשר זה כי סכום התביעה דנן, סך של 1,486,580 ש"ח אינו מבוטל ונתון זה מהוה, בנסיבות מסוימות, אינדיקאציה לכך שאי מתן צו העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, אלא שכך הוא הדבר כאשר "עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" (ראו רע"א 903/06 דלק, חברת דלק ישראלית בע"מ נ' אטיאס (עטיה), פסקה 4 (19.3.2006)).

בעיניין יש ליתן משקל לכך שהנתבעים הצהירו כי 58% מזכויותיהם במקרקעין (זכויות הנתבעים 1-3 ו-7-18) נקיות מכל שעבוד או עיקול וכי המשכנתאות שעודן רשומות על זכויות הנתבעים ניפרעו כולן (מש/1) (ויצוין כי השווי המדויק של הזכויות לא הוכח על ידי מי מהצדדים, אך על יסוד הנטען לפניי ניתן להניח כי שווי 58% מהזכויות עולה באופן משמעותי על סכום התביעה); ולכך שעיקול כל כספי הפשרה יפגע בנתבעים באופן משמעותי, הן היות שחלק ניכר מסכום הפשרה אמור לשמש לתשלום שכר טירחתו של בא-כוחם, ואם הסכום יעוקל יהיה על הנתבעים לגייסו באופן עצמאי, והן משום שלטענת הנתבעים הסכום שייוותר בידיהם מיועד לשמש כחלק מהקופה לבנייה חלף הבניין שקרס.

אולם מעבר לכך שלא פורט ולא הוכח האם ומתי בכוונת הנתבעים לפנות לקבלת הלוואה (עו"ד רוני כהן ציין בדיון כי הנתבעים לא צריכים "לשטוח את התוכניות שלהם" בפני התובעת, עמוד 16 לפרוטוקול, ועוד התברר בדיון כי הוגשה תביעה לפירוק שתוף במקרקעין אשר טרם התבררה לגופה) והאם עיקול חלק מן הזכויות כלל ימנע מתן הלוואה (מה שגם שזכויות הנתבעים 4-6 מעוקלות ממילא), הרי שבנסיבות העניין בכללותן - כאשר תלויה ועומדת כנגד שלושה מן הנתבעים תביעה בסכום משמעותי ביותר ונתבעים אלו לא הוכיחו כי בידיהם אמצעים כלכליים לשאת בסכום התביעה גם אם יחובו באותו הליך מקביל, כאשר מועלית כלפיהם טענה כי מכרו את זכויותיהם במקרקעין, ובשים לב לכך שלא הוצעה על ידי הנתבעים 4-6 כל חלופה סבירה אחרת חלף הטלת עיקול על זכויותיהם וכן כי הטלת העיקול אינה מונעת מהם להציע חלופה כאמור בעתיד - סבורה אני כי במאזן הנוחות ידה של התובעת על העליונה, וכי הכף נוטה למסקנה שיש להותיר את העיקול על זכויות אותם הנתבעים בנכס המקרקעין.

...

הנה כי כן, מסקנתי היא כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את עקרון ההכבדה ביחס לנתבעים כולם משלא נעשה על ידה כל מאמץ לברר את מצבם הכספי לאשורו, אך ביחס לנתבעים 4-6, הרי שהתביעה הנוספת התלויה ועומדת כנגדם ועיקול זכויותיהם במקרקעין וחלקם בכספי הפשרה מקימים חשש להכבדה ביחס אליהם, ומשבחרו הם שלא להוכיח כי חרף אותה תביעה יש בידיהם די אמצעים כספיים המפיגים את החשש שקם, נותר הוא בעינו.

אולם מעבר לכך שלא פורט ולא הוכח האם ומתי בכוונת הנתבעים לפנות לקבלת הלוואה (עו"ד רוני כהן ציין בדיון כי הנתבעים לא צריכים "לשטוח את התוכניות שלהם" בפני התובעת, עמוד 16 לפרוטוקול, ועוד התברר בדיון כי הוגשה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין אשר טרם התבררה לגופה) והאם עיקול חלק מן הזכויות כלל ימנע מתן הלוואה (מה שגם שזכויות הנתבעים 4-6 מעוקלות ממילא), הרי שבנסיבות העניין בכללותן - כאשר תלויה ועומדת כנגד שלושה מן הנתבעים תביעה בסכום משמעותי ביותר ונתבעים אלו לא הוכיחו כי בידיהם אמצעים כלכליים לשאת בסכום התביעה גם אם יחובו באותו הליך מקביל, כאשר מועלית כלפיהם טענה כי מכרו את זכויותיהם במקרקעין, ובשים לב לכך שלא הוצעה על ידי הנתבעים 4-6 כל חלופה סבירה אחרת חלף הטלת עיקול על זכויותיהם וכן כי הטלת העיקול אינה מונעת מהם להציע חלופה כאמור בעתיד - סבורה אני כי במאזן הנוחות ידה של התובעת על העליונה, וכי הכף נוטה למסקנה שיש להותיר את העיקול על זכויות אותם הנתבעים בנכס המקרקעין.

עוד אזכיר כי לא בנקל ישלול בית משפט סעד זמני מבעל דין בשל שיהוי (ראו: רע"א 8513/02 KANGARO INDUSTRIES נ' שבו מכשירי כתיבה בע"מ, פסקה 9 (26.12.2002); ת"א (תל-אביב-יפו) 1982-12-09 כהן נ' יוסימוב (28.2.2010)), ובנסיבות העניין שלפניי, מקום ששאר היסודות הנדרשים לצורך מתן צו עיקול זמני הוכחו ברמה הנדרשת, ומשהנתבעים 4-6 לא טענו כי הסתמכו על כך שלא הוטל עיקול בידי התובעת עד עתה או שינו מצבם לרעה על בסיס זאת, ובנותני דעתי לנסיבות העניין בכללותן, סבורה אני כי גם אם היה שיהוי מסוים בהגשת הבקשה, אין מקום לשלול את מלוא הסעד המבוקש בגין טענה זו. סיכומם של דברים - מכל הטעמים המפורטים לעיל ולאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים לעניין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול עיקול להתקבל בחלקה, כך שהעיקול ייוותר בעינו בכל הנוגע לזכויות הנתבעים 4-6 במקרקעין, עד לגובה סכום התביעה, וכן לגבי חלקם בכספי הפשרה (42% מתוך כספי הפשרה), והוא מבוטל בזאת ביחס לחלקם של הנתבעים 1-3 ו- 7-18 בכספי הפשרה וכן ביחס לזכויותיהם במקרקעין.

כמו כן, טוענים המבקשים כי שוויים של הביטקוין שעוקלו עולה כיום במידה ניכרת על סכום חוב המס בו הם חייבים, ולפיכך היה על בית המשפט קמא לעקל רק מקצת מהמטבעות הדיגיטאליים לגביהם התבקש העיקול.

זאת, שכן בנכסים ספקולאטיביים כדוגמת הביטקוין, הנתונים כעניין שבשיגרה לתנודתיות גבוהה במיוחד שעשויה לנוע לשני הכיוונים, לא ניתן לראות בשינויים בשווי הנובעים מעצם תנודתיות זו כ"שינוי נסיבות" המצדיק שינוי ההחלטה המקורית (וזאת להבדיל מעליית שווי נכס מעוקל הנובעת משינוי קבוע בערכו, כגון עליית ערך מקרקעין מעוקלים בעקבות שינוי ייעודם).

אומנם מאז ועד היום חלה עלייה ניכרת בשער מטבע זה, כך שכיום ערך הביטקוין עולה משמעותית על גובה החוב (כ-37 מיליון ש"ח).

...

סבורני כי המקרה שלפניי אינו בא בגדרם של מצבים חריגים אלו.

ואולם, בחינת מכלול הנסיבות מובילה למסקנה כי עליית השווי שחלה בערכו של הביטקוין אינה מהווה "שינוי נסיבות" המצדיק בחינה מחודשת כאמור.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות.

המשיבה פעלה בחוסר תום לב כאשר הטילה צוי עיקול על חשבונות הבנק ועל רכושם של המבקשים אשר שוויו עולה על החוב הנטען ובכך גרמה להם נזקים כבדים ובכלל זה פגיעה בתזרים הכספי של המבקשת עד הפיכתה למוגבלת בחשבון הבנק.

מעיון בטענות הצדדים עולה כי למעשה המבקשת אינה חולקת על קיומו של חוב משמעותי למשיבה אך טוענת כי מועד תשלומו טרם הגיע וכי היא עומדת בתנאי הסכם לפריסת החוב שנכרת בין הצדדים.

יש לפרט ברחל בתך הקטנה מהו הנכס הרלוואנטי ששוויו מספיק להבטיח את פרעון החוב הנטען ולהוכיח את שוויו באמצעות חוות דעת שמאי וזו לא הוגשה.

...

די בכך על מנת לקבוע כי בידי המשיבה עילת תביעה הראויה לבירור וקיומו של התנאי הראשון במתן צו עיקול זמני כמאמר פסק הדין ברע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ. "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ מיום 2.4.97: "השאלה הראשונה שיש לדון בה בבקשה לסעד זמני נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים." התנאי השני הנדרש למתן הצו הוסבר ברע"א  10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. ICC Industries Lnc מיום 28/11/07: "יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים .... יצויין, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים". עוד נקבע ברע"א 903/06 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ. גסטון אטיאס (עטיה) מיום 19.3.06: "מקבל אני את טענת המבקשת לפיה גובה סכום התביעה עשוי, בנסיבות המתאימות, להוות אינדיקציה לכך שאי מתן צו עיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, אך זאת כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען". אין ספק כי גובה סכום התביעה בענייננו אינו בטל בשישים.

סוף דבר הוא כי הבקשה לבטול צו העיקול לפני מתן אזהרה נדחית והוא יוותר על כנו.

לפיכך הנני מורה כי המשיבה תפקיד בתיק בית המשפט, עד ולא יאוחר מתום 15 ימי עבודה מיום המצאת החלטה זו לידי ב"כ המשיבה, את הערבויות כדלקמן (תקופה זו ניתנת למשיבה על מנת להיערך להגשת הערבות והעירבון ובהתחשב במצב החירום השורר כיום במדינה): התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב) לתקנות.

עוד טוען הבנק כי הנכס ברחוב שמעוני שהיה בבעלות משותפת של התובע ורעייתו נמכר לידי בתו וחתנו של דוד סיטבון במחיר נמוך באופן משמעותי משוויו בשוק ולכן מדובר בעיסקה למראית עין שנועדה לסייע למבקשים לחמוק מנושיהם.

לאור האמור, משלא הובאה כל ראיה לכך ששווי הנכס ברחוב יעקב כהן עולה על 1.5 מיליון ₪, כי רובצת עליו הלוואת משכנתא בסך של כ-650,000 ₪ וכי מחצית מהזכויות בו הנן בבעלות גב' סיטבון, הרי שעריכת חשבון פשוט מביא למסקנה כי לא די בעיקול זכויותיו של דוד סיטבון בנכס ברחוב יעקב כהן – שכלל לא ניתן להעריך את שווי וסכויי ממושו - על מנת לשמש בטוחה לתשלום החוב העומד היום על סך של כ-590,000 ₪.

...

לאחר שעיינתי בכל אשר הוגש לפניי, הנני סבורה כי לא עלה בידי המבקשים להראות כי קיימת וודאות שכזו.

לאור האמור, משלא הובאה כל ראיה לכך ששווי הנכס ברחוב יעקב כהן עולה על 1.5 מיליון ₪, כי רובצת עליו הלוואת משכנתא בסך של כ-650,000 ₪ וכי מחצית מהזכויות בו הינן בבעלות גב' סיטבון, הרי שעריכת חשבון פשוט מביא למסקנה כי לא די בעיקול זכויותיו של דוד סיטבון בנכס ברחוב יעקב כהן – שכלל לא ניתן להעריך את שווי וסיכויי מימושו - על מנת לשמש בטוחה לתשלום החוב העומד היום על סך של כ-590,000 ₪.

לאור כל האמור, הנני מורה כל ביטול העיקול שהוטל על הדירה ברחוב שמעוני 6/3 באר שבע, הידועה כגוש 38074 חלקה 7 תת חלקה 3.

בשים לב לקיומו של חוב גבוה בדין קדימה למס הכנסה, אשר לכאורה עולה באופן משמעותי על שווי זכויות החייב בנכס, ביקש המנהל המיוחד, בשיתוף פעולה עם ב"כ החייב, לקדם אפשרות לגיבוש הסדר נושים במסגרתו יסתפק מס הכנסה בסכום נמוך מגובה החוב בדין קדימה, וכן יוצע דיבידנד מסוים גם לנושים בדין רגיל.

עוד הובהר כי מס הכנסה הטיל עיקול על המקרקעין לפי פקודת המיסים (גביה).

...

נותרה לפיכך המסקנה בדבר ביטול ההליך, נוכח יצירת חובות בסכומים עצומים של מיליוני שקלים על ידי החייב, בחוסר תום לב ואף במרמה ובביצוע עבירות פליליות ואף בהעדר תועלת לנושים בהליך.

בשים לב למסקנה בדבר ביטול צו הכינוס, אין עוד צורך לדון ולהכריע בבקשת החייב והמועצה האזורית לאישור הסדר פשרה לעניין חוב שנוצר לאחר מועד צו הכינוס.

אני מורה על ביטול ההליכים בתיק.