מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עיקול מקרקעין של נתבע מחוץ לארץ

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיב ביקש מהתובעות להגיש במקביל בקשה לעיקול על המקרקעין של אחד מהנתבעים בתביעה בה טיפלו המערערות.
לטענתו, הוא הבין, כפי שנהוג לטענתו בחו"ל, שאחוזי שכר הטירחה נגזרים מהסכום שייגבה בפועל על פי פסק הדין, ולא מהסכום שנפסק לזכותו.
נהפוך הוא; כרואה חשבון מקצועי, שהיה בארץ כבר 10 שנים, אין ספק שהבין את ההשלכות הכספיות של ההסכם, מה גם שכפי שהצהירה המערערת 1 בתצהיר עדותה הראשית, עדות שלא נסתרה (ראה סעיף 11 לתצהיר) - לאחר שקבל המשיב את הצעת ההסכם מהמערערות, הודיע למערערות במייל, כי קיבל הצעה שונה מעורך דין אחר בירושלים, שם נידרש לשלם שכ"ט בשיעור גבוה יותר (של 25%), כאשר בסופו של דבר החליט להיתקשר עם המערערות.
...
הנני קובעת כי בהתאם להסכם על המשיב לשלם למערערות שכר טרחה (מעבר לסכום של 5,000₪), בשיעור 30% בתוספת מע"מ מסכום פסק הדין שעמד על סך של 80,000$.
ההוצאות שנפסקו על ידי בית משפט קמא בטלות, והנני מחייבת את המשיב לשלם למערערות הוצאות הערעור בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. הפיקדון שהפקידו המערערות יוחזר להן באמצעות בא כוחן.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לבאי כוח הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לבסוף, טענו הנתבעים כי מקום בו מטעם כלשהוא, לא ימצא בית המשפט לנכון להורות על ביטול העיקול שהוטל על המקרקעין ודחיית בקשתה של התובעת לסעדים זמניים נוספים, הם יסכימו לדחיית מועד שובו של הנתבע לחו"ל, תוך קביעת הדיון לא יאוחר מיום 14.8.2020, וכנגד חיוב התובעת בהוצאות ראליות.
אך בשל הנקוב בסיפא של הודעת הנתבעים ממנה עלה כי יהיו נכונים לדחות את הדיון , עד לא יאוחר מיום 14.8.2020 (יום שישי), תוך דחיית מועד עזיבתו של הנתבע את הארץ, וזאת בכפוף לפסיקת הוצאות, אני מוסיפה ומורה כי התובעת תודיע, בתוך 24 שעות, האם תתאפשר התייצבותה לדיון ביום ה- 13.8.2020 או ביום 16.8.2020 (בכפוף ליכולת להתאים את יומן בית המשפט לאחד מהמועדים הללו) , ולאחר ששהתה בבידוד של 14 יום בארץ קודם לאותו מועד.
...
די בנקוב לעיל, כדי להביא למסקנה על פיה לא ניתן טעם של ממש, אשר מקורו בהתנהלות בתום לב, המצדיק קבלתה של הבקשה לקיים את הדיון על דרך של היוועדות חזותית.
בנסיבות אלו, ועת כי הטעם להעדר התייצבותה של התובעת לדיון, מקורו בהתנהלותה ובשיקול הדעת שהופעל על ידה, אני מוצאת קושי של ממש להיעתר לבקשתה זו. אין אני מתעלמת מנימוקיה של הבקשה לסעד זמני, או ממשמעות קיומה של בטוחה לכאורית לתביעה שהוגשה על ידה.
המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים לאלתר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

ביום 10.5.20 נימסרה כתובת דואר אלקטרוני פרטית של הנתבע המתגורר בחו"ל יחד עם בקשת הארכת מועד נוספת.
חלק התובעים במקרקעין נמכר בהפחתה של 15%, כאמור עקב מכירתם כמעין "מקרקעין מעוקלים". עוד מוסיף הנתבע, שהתובעים היו מיוצגים עת רכשו הקרקע וידעו שמדובר בהשקעה עם סיכון.
...
מונחת לפניי בקשה שלא להיעתר לקבלת כתב ההגנה ואף להורות על מחיקתו.
אני סבורה כי גם מטעמי יעילות ודווקא על מנת שלא להאריך את ההליך, יהיה מלאכותי כעת להידרש לבקשת התובעים וליתן פסק דין בהעדר הגנה כשכתב ההגנה כבר מונח בפני בית המשפט, אשר הוגש טרם מתן פסק הדין (או אז הייתה עומדת לנתבע זכות להגיש בקשת ביטול וזו הייתה נשקלת לפי ההלכות הידועות ודומה כי גם הייתה מתקבלת בסבירות גבוהה).
במקרה דנן, אין מדובר אך בתביעה על "סכום קצוב" לראיית התובעים, אלא יש לדון גם ביחסי השותפות בין הצדדים והתביעה לנזקים שיש להוכיח את הקשר הסיבתי למעשה או מחדל של הנתבע, ובשים לב לכך שכבר נקבע דיון לפני מותב שיפוטי עוד כשבועיים- על כן, ולנוכח השיקולים משניתי לכאן ולכאן, אינני נעתרת לבקשה להוציא את כתב ההגנה מהתיק.
בכל הנוגע לייצוג הנתבע "בחזרה" על ידי עורכת דינו רונית לירן-שקד, הרי שאינני נדרשת לכתוב החלטה בסוגיה בהתאם לטענות התובעים, משגם סוגיה זו התייתרה עם הצגת ייפוי הכוח ודומה כי בקשה-תגובה-החלטה על כל שעל ושעל, בוודאי, וכאמור, לא מקדמת את ההליך, גם אם יש ממש בטענת הדורש כן. בכל הנוגע לבקשות הנתבע להמצאת פרטים נוספים – הרי הוגש כבר כתב הגנה וככל שאין בפרטים שסופקו כדי להפיס את דעתו, יעלה זאת במסגרת ישבת קדם המשפט שנקבעה, ככל שבית המשפט ימצא להיעתר לבקשתו במסגרת ההליכים המוקדמים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים טענות התובע בבקשת העיקול הזמני התבקש בית המשפט ליתן צו עיקול זמני בנכסים הבאים: א. עיקול דירת המשיב ברחוב פרנקפורט תל אביב ב. עיקול חשבון הבנק של הנתבע בבנק הפועלים ג. עיקול חשבון הבנק של הנתבע בבנק מזרחי ד. עיקול כספי הנתבע המוחזקים בנאמנות במשרד בא כוח המשיב .
לפי הידוע לתובע, הדירה ברחוב פרנקפורט בתל אביב היא הנכס היחיד של הנתבע בארץ.
מיופה הכוח עו"ד בובליל הגיע לבית המשפט והעיד, כי מעולם לא קיבל ייפוי כוח שכן הנתבע היה בחו"ל במועד המופיע על ייפויי הכח המזויף.
המכר דווח למיסוי מקרקעין, נתקבלו אישורים, שולמו מס רכישה ומס שבח, ניפרעה משכנתא, בוטלו עיקולים נוספים והכל מכספים שהביא הרוכש ולא מכספי הנתבע.
הסכם למראית עין "מסכימים ביניהם הצדדים כלפי חוץ על הסדר משפטי מסוים בעוד שכוונתם האמתית שונה (ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי). באם, בעניינינו, העסקה נולדה על רקע צורך כלכלי של הנתבע לממש דירה בבעלותו והעסקה הולמת את צרכיו של הרוכש, אין לומר שמדובר בעיסקה למראית עין.
...
ביום 4.12.17 שוב ניתנה החלטה על ידי כב' השופט א' אברבנאל מבית המשפט המחוזי ולפיה : "משלא ניתנה תגובת המבקש (רוטנברג) ונוכח טענת המשיב שלא נסתרה כי הדירה נמכרה זה מכבר לצד ג' הנני מבטל צו ארעי שניתן ביום 23.11.17 ופסיקתא שניתנה על פיו ביום 26.11.17. לכשתוגש תגובתו של המבקש כאמור לעיל, יחודש הטיפול בבקשתו לעיכוב ביצוע ההחלטה לביטול העיקול". ביום 11.2.18 ניתנת החלטה בבית המשפט המחוזי על ידי כב' השופט א' רון כדלקמן: " ומשלב זה, תמוהה התנהלות המבקש. לא זו בלבד שלא ביקש הוא מבית המשפט השלום עד היום את חידוש העיקול הזמני, למרות החלטתי הנ"ל (ומאז ניתנה חלפו כבר כחודשיים), אלא שגם קודם הבקשה לעיכוב ביצוע שבעקבותיה החליט כב' השופט אברבנאל על הטלת עיקול זמני (החלטה מיום 23.11.17), תמוהה מעט היתה ההתנהלות. החלטת בית משפט קמא נשוא הבקשה ניתנה ביום 18.7.17. חלפו כחודשיים וחצי עד להגשת בקשת רשות הערעור כשהעיקול הזמני כבר מבוטל, והדבר בידיעת המבקש. יתר על זאת, גם כשהוגשה כבר בקשת רשות הערעור ביום 2.10.17, לא נתבקש בית המשפט לכל סעד זמני לשלב הערעור. חלפה עוד תקופה של כחודש וחצי ורק ביום 20.11.17 נתבקש בית המשפט לראשונה לעיקול זמני או לעיכוב ביצוע. היינו, במשך ארבעה חודשים לא הפריעה למבקש כלל העובדה שהעיקול הזמני מבוטל, וגם אם הוגשה בר"ע על החלטה זו, ואף ראיתי אותה כמוצדקת ( - ראה החלטתי), עדיין לא התבקש בית משפט השלום לכל סעד זמני שהוא. רק בחלוף ארבעה חודשים ממתן ההחלטה נשוא הבר"ע נתבקש בית המשפט המחוזי לראשונה לעיכוב ביצוע, והדבר אף לא היה בידיעתי במועד בו ניתנה החלטתי, באשר לא היה לכך כל ביטוי במסמכי הבר"ע המקוריים בהם דנתי. הבקשה הובאה, כאמור, ונדונה בפני כב' השופט אברבנאל. ולאחר כל זאת, כאמור, לא היתה כל מניעה שתיחתם פסיקתא המתבססת על החלטת כב' השופט אברבנאל מיום 4.12.17, אף ללא צורך בתגובה..... ולאחר כל זאת, נמצא לשוב ולהזכיר את האמור בהחלטותיי הקודמות, לפיהן, ככל שסבור המבקש שניתן ונכון לחדש את העיקול הזמני, והדבר אכן מתיישב עם החלטתי בבר"ע, הכתובת לכך הינה בבית המשפט בו מתנהל ההליך בכללותו – בית משפט השלום." רק ביום 20.2.18 שב ובקש התובע מבית משפט זה בקשה לעיקול זמני.
אני סבור שהדירה נמכרה לצד ג' בזמן שלא רבץ כל עיקול על הדירה ועל כן מדובר במכירה כשרה שלא נפל בה פגם.
ביום 4.12.17 שוב ניתנה החלטה על ידי כב' השופט א' אברבנאל מבית המשפט המחוזי ולפיה : "משלא ניתנה תגובת המבקש (רוטנברג) ונוכח טענת המשיב שלא נסתרה כי הדירה נמכרה זה מכבר לצד ג' הנני מבטל צו ארעי שניתן ביום 23.11.17 ופסיקתא שניתנה על פיו ביום 26.11.17. לכשתוגש תגובתו של המבקש כאמור לעיל, יחודש הטיפול בבקשתו לעיכוב ביצוע ההחלטה לביטול העיקול". ביום 11.2.18 ניתנת החלטה בבית המשפט המחוזי על ידי כב' השופט א' רון כשהוא מדגיש כי "תמוהה התנהלות המבקש. לא זו בלבד שלא ביקש הוא מבית המשפט השלום עד היום את חידוש העיקול הזמני, למרות החלטתי הנ"ל (ומאז ניתנה חלפו כבר כחודשיים), אלא שגם קודם הבקשה לעיכוב ביצוע שבעקבותיה החליט כב' השופט אברבנאל על הטלת עיקול זמני (החלטה מיום 23.11.17), תמוהה מעט היתה ההתנהלות. החלטת בית משפט קמא נשוא הבקשה ניתנה ביום 18.7.17. חלפו כחודשיים וחצי עד להגשת בקשת רשות הערעור כשהעיקול הזמני כבר מבוטל, והדבר בידיעת המבקש. יתר על זאת, גם כשהוגשה כבר בקשת רשות הערעור ביום 2.10.17, לא נתבקש בית המשפט לכל סעד זמני לשלב הערעור. חלפה עוד תקופה של כחודש וחצי ורק ביום 20.11.17 נתבקש בית המשפט לראשונה לעיקול זמני או לעיכוב ביצוע. היינו, במשך ארבעה חודשים לא הפריעה למבקש כלל העובדה שהעיקול הזמני מבוטל, וגם אם הוגשה בר"ע על החלטה זו, ואף ראיתי אותה כמוצדקת ( - ראה החלטתי), עדיין לא התבקש בית משפט השלום לכל סעד זמני שהוא. " רק ביום 20.2.18 שב ובקש התובע מבית משפט זה בקשה לעיקול זמני .
לעניין זה נקבע בהלכה הפסוקה כי לצורך מתן הסעד הזמני יש לשקול את יחסי הגומלין בין סיכויי הצלחת התביעה, על פני הדברים, אל מול מאזן הנוחות, וככל שבית המשפט מתרשם לגבי סיכויי הצלחת התביעה כך ניתן להקל בדרישות לגבי מאזן הנוחות: "תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו(1)529; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (פורסם בנבו])." סבורני, כי מאזן הנוחות פועל לטובת הנתבע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 50357-06-15 ועד הישיבות בארץ ישראל נ' מרקוביץ ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת ליאת בנמלך התובעת ועד הישיבות בארץ ישראל (ע"ר) הנתבעים 1. אליהו מרקוביץ 2. צפורה מרקוביץ 3. משה גדליה מרקוביץ 4. שיינדיל מאטיל סדובסקי 5. פלונית (חסויה) 6. יצחק שלמה רוטנברג 7. שרה רוטנברג 8. דב מרדכי רוזנשטרוך 9. שמעון אהרן הפטקה 10. רבקה הפטקה 11. שמואל וינטרוב 12. שלמה וינטרוב 13. שולמית וינטרוב ז"ל 14. מאיר נחום רוטנברג 15. כתריאל דזאלובסקי 16. איטה דזאלובסקי 17. יצחק טוביה שטיצברג 18. רחל שטיצברג החלטה
טענתה העיקרית של התובעת בכתב התביעה היא כי הנתבעים, אשר היו בעלי הזכויות במקרקעין במועד הרלבנטי, הם שאחראים לקריסתו של הבניין, בין היתר בשל עבודות חפירה שביצעו ללא היתר, שהובילו לקריסתו, והיא עותרת לפצוי בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה, בסך של 1,486,580 ש"ח. ביום 7.3.2019 הגישה התובעת בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, עד לסכום של 1,900,000 ש"ח, על זכויותיהם של הנתבעים במקרקעין.
התובעת טוענת מנגד כי די בנתונים שהוצגו על ידה - התביעה התלויה ועומדת כנגד הנתבעים 4-6 בבית המשפט המחוזי (אשר סכומה גבוה, ואשר מועלית בגדרה טענה כי חלק משמעותי מזכויות הנתבעים במקרקעין נמכרו); עיקול חלק מכספי הפשרה בגדרי אותה תביעה; העובדה שאחת מן הנתבעים חסויה (הנתבעת 5) ושאחת מן הנתבעים נפטרה; וכן טענתה שארבעה מן הנתבעים מתגוררים בחו"ל (טענה אשר מוכחשת על ידי הנתבעים הטוענים כי רק שניים מהם מתגוררים בחו"ל) - כדי להוכיח את קיומו של עיקרון ההכבדה.
...
הנה כי כן, מסקנתי היא כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את עקרון ההכבדה ביחס לנתבעים כולם משלא נעשה על ידה כל מאמץ לברר את מצבם הכספי לאשורו, אך ביחס לנתבעים 4-6, הרי שהתביעה הנוספת התלויה ועומדת כנגדם ועיקול זכויותיהם במקרקעין וחלקם בכספי הפשרה מקימים חשש להכבדה ביחס אליהם, ומשבחרו הם שלא להוכיח כי חרף אותה תביעה יש בידיהם די אמצעים כספיים המפיגים את החשש שקם, נותר הוא בעינו.
אולם מעבר לכך שלא פורט ולא הוכח האם ומתי בכוונת הנתבעים לפנות לקבלת הלוואה (עו"ד רוני כהן ציין בדיון כי הנתבעים לא צריכים "לשטוח את התוכניות שלהם" בפני התובעת, עמוד 16 לפרוטוקול, ועוד התברר בדיון כי הוגשה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין אשר טרם התבררה לגופה) והאם עיקול חלק מן הזכויות כלל ימנע מתן הלוואה (מה שגם שזכויות הנתבעים 4-6 מעוקלות ממילא), הרי שבנסיבות העניין בכללותן - כאשר תלויה ועומדת כנגד שלושה מן הנתבעים תביעה בסכום משמעותי ביותר ונתבעים אלו לא הוכיחו כי בידיהם אמצעים כלכליים לשאת בסכום התביעה גם אם יחובו באותו הליך מקביל, כאשר מועלית כלפיהם טענה כי מכרו את זכויותיהם במקרקעין, ובשים לב לכך שלא הוצעה על ידי הנתבעים 4-6 כל חלופה סבירה אחרת חלף הטלת עיקול על זכויותיהם וכן כי הטלת העיקול אינה מונעת מהם להציע חלופה כאמור בעתיד - סבורה אני כי במאזן הנוחות ידה של התובעת על העליונה, וכי הכף נוטה למסקנה שיש להותיר את העיקול על זכויות אותם הנתבעים בנכס המקרקעין.
עוד אזכיר כי לא בנקל ישלול בית משפט סעד זמני מבעל דין בשל שיהוי (ראו: רע"א 8513/02 KANGARO INDUSTRIES נ' שבו מכשירי כתיבה בע"מ, פסקה 9 (26.12.2002); ת"א (תל-אביב-יפו) 1982-12-09 כהן נ' יוסימוב (28.2.2010)), ובנסיבות העניין שלפניי, מקום ששאר היסודות הנדרשים לצורך מתן צו עיקול זמני הוכחו ברמה הנדרשת, ומשהנתבעים 4-6 לא טענו כי הסתמכו על כך שלא הוטל עיקול בידי התובעת עד עתה או שינו מצבם לרעה על בסיס זאת, ובנותני דעתי לנסיבות העניין בכללותן, סבורה אני כי גם אם היה שיהוי מסוים בהגשת הבקשה, אין מקום לשלול את מלוא הסעד המבוקש בגין טענה זו. סיכומם של דברים - מכל הטעמים המפורטים לעיל ולאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים לעניין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול עיקול להתקבל בחלקה, כך שהעיקול ייוותר בעינו בכל הנוגע לזכויות הנתבעים 4-6 במקרקעין, עד לגובה סכום התביעה, וכן לגבי חלקם בכספי הפשרה (42% מתוך כספי הפשרה), והוא מבוטל בזאת ביחס לחלקם של הנתבעים 1-3 ו- 7-18 בכספי הפשרה וכן ביחס לזכויותיהם במקרקעין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו