עיקול מוטעה לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

על פי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל ועל פי החלטת הרשם שניתנה טרם הגשת התביעה, לא ניתן להשיב לתובע סכומים שנתפסו בהליכי עיקול ושמשו בפועל לכסוי חובות שלא חלק עליהם.

לדבריו, על הנתבע היה לטעון בנושא ההוצאות או לכלול בהודעת העירעור טענה בדבר טעותו של בית המשפט בפסיקת ההוצאות.

אשר לסך של 14,513 ₪ - מפסק הדין הסופי נלמד כי לאחר שניסגר תיק ההוצאה לפועל על ידי הבנק ולאחר שהיתקבל בהוצאה לפועל תקבול בעקבות העברה מקופת הגמל פסגות, הורה רשם ההוצאה לפועל להעביר את הסכום לסגירת חובות בתיקים נוספים של התובע בהוצאה לפועל בהתאם לסעיף 76 (א2) לחוק ההוצאה לפועל לפיו "נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו הליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים". התובע לא חלק על קיומם של חובות אלו (ראו סעיף 6 לתצהירו ועדותו בעמ' 16 שורות 25-27).

...

בנוסף, שוכנעתי כי הנתבע הזהיר את התובע בדבר סיכויי התביעה הנמוכים ואף קלושים וחרף אזהרותיו ביקש התובע להמשיך בהליכים.

עם זאת, מאחר שטענות התובע נדחו אני סבור שהאיזון הראוי הוא שלא לחייב את התובע בהוצאות משפט וכך אני קובע.

סוף דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

אציין במאמר מוסגר כי התובעים ציינו כי תיק ההוצאה לפועל ניפתח ביום 15.01.2018 כאשר ככל הנראה מדובר בטעות בסעיף 28 א לסיכומים כשהתיק ניפתח ב-15.01.2008 ואין זה אפשרי שההסדר נעשה לפני אותו מועד, וכי אין זה אפשרי שהנתבע הגיע עם הזוכה להסדר טרם הגיש בקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים.

הנתבע הוסיף וטען כי הוא הוכיח שלמעשה פרע את חובו לזוכה בטרם מומש העיקול, זאת עם פתיחת הליכי הגביה בלישכת ההוצאה לפועל כאשר שילם לזוכה 12,700 ₪ לסגירת התיק בתוספת סכומים שנגבו באמצעות עיקולים וצו תשלומים.

אין מחלוקת כי הסכום ששולם לתיק ההוצאה לפועל לאחר הטלת עיקול על חשבון המנוח ביום 13.2.2009 הנו 137,901 ₪ וסכום זה נכון לפי המסמכים אשר הוגשו לתיק.

...

אין בידי לקבל טענות הנתבע במישור דיני הירושה.

בחנתי גם את טענות הנתבע בעניין סעיף 126 לחוק הירושה, ומצאתי כי דינן להידחות.

לסיכום - אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים באמצעות בא כוחם סך 22,895 ₪ בצירוף הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

גם בפסק הדין שניתן בת"א (שלום עפ') 33687-03-12 איאד עזאיזה נ' חברת פרטנר תיקשורת בע"מ (23.4.2014) נפסקו פיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, לאחר שהנתבעת פתחה תיק הוצאה לפועל והטילה במסגרתו עיקול על חשבון הבנק של התובע.

היות ובעניינינו לא נעשו פעולות גביה כלשהן בתיק ההוצאה לפועל, והתיק ניסגר זמן קצר לאחר פתיחתו (ביום 20.10.2021 קיבל התובע את האזהרה, ביום 27.10.2021 פנתה הנתבעת ללישכת ההוצאה לפועל בבקשה לסגירת התיק וביום 8.11.2021 ניסגר התיק), הרי שענייננו שונה באופן מהותי מפסקי הדין אליהם הפנה התובע בכתב התביעה.

זאת ועוד, מיד עם הודעת התובע לנתבעת כי מדובר בחוב שגוי, שלחה הנתבעת בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

...

לבסוף, אני דוחה את הטענה כי הנתבעת פעלה מתוך מניעים זרים, ניסיון לעשות עושר ולא במשפט או בחוסר תום לב. טענות קשות אלה נטענו באופן סתמי וכללי ולא מצאתי להן כל בסיס בעובדות המקרה, כפי שנפרשו בפניי.

בהקשר זה יצוין כי למרות רוחב היריעה של טענות התובע בכתב תביעתו, בתצהירים שהוגשו ובסיכומיו, לא נטענו טענות או הוצגו עובדות בעניין זה. בנסיבות העניין ובהיעדר ראיה לסתור, אני מקבלת את עמדת הנתבעת כי אחוזי הזיהוי של המערכת בה נעשה שימוש הם טובים, וכי טעויות בזיהוי הרכב הן מעטות.

ברי כי קבלת הודעה על פתיחת הוצאה לפועל אינה נעימה, אולם, בנסיבות העניין, אילו התובע היה פונה לנתבעת בסמוך לקבלת כל אחד משני החשבונות לתשלום, או אף בסמוך לקבלת מכתבי ההתראה, לא היה נקלע למצב זה. ו – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה נדחית.

הנתבע 2 טוען כי תיקי ההוצאה לפועל מטעמו ניפתחו בשנת 2006; ההסכם למכירת הדירה נחתם בשלהי שנת 2010 ואושר בידי רשמת ההוצאה לפועל בסמוך לאחר מכן; התובעים פינו את הדירה ביום 16.2.2011 וחלקו של הנתבע 2 מתמורת המכירה הועבר לידיו ביום 4.7.2011; עיקולים על כספי התובעים הוטלו בשנת 2012; תיק המימוש מטעם הנתבע 2 ניסגר בשנת 2012; הסדר פשרה עם התובעים נחתם בשנת 2013 ושני תיקי ההוצאה לפועל מטעמו ניסגרו ביום 27.11.2013.

בנוסף, התובעים מפרשים את הוראת סעיף 89(2) באופן שגוי.

...

סוף דבר על יסוד כל המפורט לעיל אני קובע כי תביעתם של התובעים התיישנה.

משקבעתי כי התביעה התיישנה אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2.

התובעים ישלמו את ההוצאות לנתבעים בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיהם.

התובע היתעלם מהחשבונות שנשלחו לו. לאחר שהתגלתה הטעות – סגרה הנתבעת את תיק ההוצאה לפועל.

תמצית סיכומי טענות הנתבעת: במסגרת תיק ההוצאה לפועל שניפתח נגד התובע – לא הוטלו עיקולים ולא נערכו כל פעולות גביה.

...

סוף דבר – התובע לא הוכיח כי התקיים מי מיסודות עוולת הרשלנות.

כפועל יוצא של קביעה זו - התביעה נדחית.

בנסיבות אלו, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.