עיקול כספי פנסיה נזילים בהוצאה לפועל

"The test of our progress is not whether we add more to the abundance of those who have much it is whether we provide enough for those who have little" (Franklin D. Roosevelt) האם ניתן לעקל כספי פנסיה נזילים של חייב בהוצאה לפועל.

...

נדמה שאין זה המקרה המצדיק כי כספים יועברו לידי החייב תחת העברתם לידי המשיבות, במסגרת חובותיו אליהן ואני סבור שראוי שהכספים יועברו כולם על חשבון חובותיו.

לסיכום- לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיבות בגין הליך זה בסכום כולל של 6,000 ₪.

מבלי להכריע בסוגיה שאינה נידרשת להכרעה כאן, אסתפק באמירה כי דעתי נוטה למסקנה שחוק פצויי פיטורים קובע איסור מוחלט על עיקול כספי קופת גמל לקיצבה, כמו גם איסור על עיקול כספי פצויי פיטורים (בעיניין עיקול על קופת גמל לקיצבה ראו החלטתי בבר"ע (ב"ש) 736/04 לוסקי נ' דקר, פ"מ תשס"ד(1) 500, 506 (2004); וכן ב"ש (חי') 1090/96 אורון נ' אורון (29.9.1996); בר"ע (י-ם) 3024/01 עזר נ' בנק המזרחי – סניף בית וגן, פ"מ תשס"א(2) 619, 624 (2001); והשוו לבר"ע (ת"א) 2662/04 גל קור המרכז המקצועי למיזוג אוויר בע"מ נ' קרן מקפת – מרכז לפנסיה ותגמולים בע"מ (23.12.2008)).

התקווה או הציפייה להווצרות זכות כזו בעתיד בעקבות היתקשרות משפטית שאולי תתרחש, לא הוכרה כ"זכות עתידה" ולכן לא נכללה בהגדרת "נכס". וכך, עצם קיום סיכוי לקבל כסף בעתיד לא הוכר כנכס בר-עיקול בהוצאה לפועל, כל עוד אין הוא מלווה בעילה משפטית מגובשת ההופכת את קבלתו לוודאית (בר-אופיר בספרו הנ"ל שם, בעמ' 478, 486-485)" (עניין אלוני, בעמ' 590).

בעיקול זמני שמוטל על זכות עתידה, המימוש רחוק עוד יותר, ואף ניתן לומר – אינו נראה באופק – וזאת לכל הפחות עד לזכייה בתביעה מכוחה הוטל העיקול הזמני ומתן פסק דין לטובת התובע בה. על כל זאת יש להוסיף כעת את הנדבך האחרון שמתעורר במקרה שלפנינו, והוא פטירתו של העמית בטרם הפיכת הכספים בקופת הגמל לנזילים, ובעוד עיקול זמני מוטל על הכספים.

...

נראה לי כי את הסעיף כנתינתו בשעתו יש לפרש כפשוטו, כנדרש לאפשרויות הבסיסיות של עת זקנה למוטבי המנוח, הזקוקים לפרנסה בהמשך חייהם, כפי שהיו לעת ההיא; "חוזה ביטוח" – במהות פוליסת ביטוח חיים; "חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים" – מה שעמד לרשות העובד ה"רגיל", על פי רוב שכיר, "או על פי עילה דומה" – שורת-סל של וריאציות על הנושא.

מכאן, כי אין מקום להבחין בין סוגי קופות הגמל השונים לעניין סעיף 147, וכפי שציין חברי, מאותם טעמים אין מקום להבחין, בהתאם ללשון החוק דהיום, בין הרכיב הביטוחי לרכיב החיסכון, לעניין פרשנות סעיף זה; זאת, גם אם, כפי שמציינים שילה ו-קורניאלדי – ראו ההפניות מעלה – ייתכן כי יש בסיס עיוני להבחנה בין הרכיבים השונים של קופת הגמל, אולם נדמה כי שיקול הדעת בכגון דא מסור למחוקק אשר כאמור מצא שלא לייצר הבחנה זו. אשר לשאלת העיקול – חברי עמד בהרחבה על הטעמים מדוע אין לאפשר מימוש העיקול הזמני על קופת גמל הונית, ואין לי אלא להצטרף למסקנתו ולטעמיו.

צדקו אפוא בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי בפסיקתם, ודינו של הערעור – להידחות.

במסגרת הצעת החייבת, הוצע כי צו התשלומים החודשי יועמד על סך של 3,000 ₪, וכי מלוא הכספים הנזילים הצבורים לזכותה בקרן הפנסיה "מנורה מבטחים", יועברו באופן מידי לקופת הכנוס.

יתר בקשות הצדדים; בכל הנוגע לטענות הצדדים ביחס לכספים שנתפסו על ידי מעבידתה הקודמת של החייבת, הרי שבהתאם לסעיפים 42 ו- 91 לפקודה, מדובר בכספים המוקנים לנאמן, זאת אף בהתאם לסעיף ט' לצוו הכנוס שניתן לחייבת לפיו: "הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעביד ו/או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן החייבת בתיקי ההוצאה לפועל, אשר לא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו לקופת הכנוס בתוך 30 יום מהיום". לא מצאתי כל נימוק מטעם החייבת המצדיק העברת כספים אלה על חשבון הפיגורים.

...

בנסיבות אלה, באיזון הראוי בין טענות הצדדים, יש לקבל את בקשת המנהלת המיוחדת ולהורות על העברת צו התשלומים החודשי ממעסיקה של החייבת ישירות לקופת הכינוס.

אני מורה על העברת כספים אלה לקופת הכינוס.

בכל הנוגע לבקשת החייבת להשיב לידיה את כספי הפנסיה המוגנים, הרי שדין בקשה זו להידחות.

לגופו של עניין נטען, כי המשיב הוא זה שפנה אל המבקשת על מנת שתאתר עבורו כספים הניתנים לפדיון בחברות הביטוח ובקופות הגמל והפנסיה, ומסר לה את הפרטים הנדרשים לצורך עריכת הבדיקה.

לגופו של עניין טען המשיב, כי לא קיבל מהמבקשת שירות כלשהוא, וכי מהמידע שאיתרה עבורו עולה כי הכספים אינם נזילים ואינם בסכומים המובטחים.

הבקשה לביטול העיקול על הרכב עיינתי בבקשת המבקשת ובתשובת המשיב בעיניין זה. בהתאם לסעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, הסמכות להורות על השבת מצב לקדמותו לאחר ביטול פסק דין נתונה לרשם ההוצל"פ, לפי בקשה שתוגש לו על ידי החייב.

...

בשים לב לאמור לעיל ביחס לטענת המבקשת כי כתב התביעה לא הומצא לה, טענה שדינה להידחות, הרי שנותר לדון בסיכויי ההגנה.

עם זאת, באיזון בין זכותה של המבקשת לבירור טענותיה ובין זכותו של המשיב שלא לסבול ממחדליה הדיוניים של המבקשת, ובשים לב לטענות הצדדים כמפורט לעיל, אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 2,500 ₪, אשר ישולמו למשיב באמצעות בא כוחו בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. עם תשלום ההוצאות תגיש המבקשת הודעה על כך ואורה על ביטול פסק הדין.

מטעם זה וכן בהעדר אסמכתאות לנטען בבקשת החייב, הבקשה נדחית.

לטענתה, הכנסה נמוכה זו אינה יכולה להספיק בצורה כלשהיא, כאשר האב אינו משלם את המזונות אותם הוא חב וממשיך ליצבור חוב בתיק ההוצאה לפועל, וכי מעולם לא שילם מחצית מדור.

לטענת הנתבע, מתלושי המשכורת שצרפה התובעת עולה, כי הכנסותיה עומדות על סך של כ - 7,000 ₪, אף שהתובעת טענה כי היא משתכרת רק כ - 5,500 ₪ לחודש, וכי בנגוד לנתבע שיצא מהבית עם חובות של עשרות אלפי ₪ ותשלומי מזונות אסטרונומיים, התובעת נותרה עם חיסכונות כספיים נזילים בסך של 54,000 ₪.

לטענת הנתבע, התובעת עיקלה זכויותיו לפנסיה ופגעה בכל משאביו הכלכליים במסגרת הליכי ההוצל"פ במטרה למוטט אותו מבחינה כלכלית.

לאור האמור עותר הנתבע, לביטול כל חיובי המזונות שהוטלו עליו באופן רטרואקטיבי מיום הגשת התביעה, ולהורות על השבת הסכומים ששילם לידי התובעת בכלל ו/או במסגרת תיק ההוצל"פ. לחילופין, עותר הוא, לבטל את כלל חיובי המזונות שהוטלו על הנתבע רטרואקטיבית מיום הגשת התובענה, אך לא לצוות על השבת "מזונות שנאכלו" ולהסתפק באיפוס החוב בהוצל"פ, ביטול כלל העיקולים וסגירת התיק.

...

למחירון לוי יצחק נכון למועד הקרע 28.2.2017 התביעה למזונות ומדור קטינים בתלה"מ - 03- 17- מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לידי התובעת מזונות הקטין א. בסך של 800 ₪ לחודש, ומזונות הקטין נ.י. בסך של 500 ₪ לחודש, ובסה"כ 1,300 ₪ לחודש עבור שני הקטינים כולל הוצאות מדור ואחזקתו.

בנסיבות המקרה, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.