עיקול זמני על כספים בביטוח לאומי

במסגרת התביעה שכנגד ביקשה הנתבעת לחייב את התובע, בין היתר, בתשלום נזקיה בגין גניבת סחורה בסכום של 360,000 ש"ח. סכום התביעה שכנגד הועמד על סך 492,100 ש"ח. לאחר דיון מוקדם שני שהתקיים בפני כב' השופט גלם ביום 17/6/15, הגיש התובע, ביום 19/6/15 "בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד". בהחלטתי מיום 21/6/15, נעתרתי לבקשה באופן חלקי, והוטל זמני על כספי הנתבעת בסכום של 180,000 ש"ח. ביסוד ההחלטה עמדה הקביעה שעלה בידי התובע להצביע על עילת תביעה ממשית שיש לידון בה, שכן במעמד הדיון המוקדם הוסכם בין הצדדים שהתובע זכאי להפרשות לקרן פנסיה בשיעור 6% עבור כל תקופת עבודתו בנתבעת.

גם אישור תשלומי ביטוח לאומי ומע"מ לשנת 2015 אין בו כדי ללמד על מצבה הכלכלי של הנתבעת, וטוב הייתה עושה הנתבעת לו הייתה ממלאת אחר החלטת בית הדין מיום 17/6/15 לאישוש הגרסה שכל זכויותיה של התובע שולמו לו במלואן.

...

על כן, אני מורה על הטלת צו עיקול זמני על כספי הנתבעת וזכויותיה אצל המחזיקים, וזאת עד לגובה של 80,000 ש"ח. העיקול הזמני לא יחול על חשבון חח"ד או חשבון עו"ש דביטורי.

סוף דבר הבקשה מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 29 לעיל.

מובהר, כי צו העיקול הזמני על פי החלטה זו בא תחת צו העיקול שניתן במסגרת החלטה מיום 21/6/15, ואני מורה על צמצום צו העיקול על פי החלטה מיום 21/6/15.

לפנינו ערעור על החלטה של כב' הרשמת מרב חבקין מיום 1.1.18 בה היא הורתה על הטלת עיקול זמני על כספים וזכויות של המשיב (המערער במקרה דנן) המוחזקים אצל בנק הבנלאומי הראשון בסניף גבעת שמואל (רק על כספי פקדונות, ניירות ערך ומטבע חוץ, ולא על חשבונות עו"ש), וכן עיקול ברשום על זכויות המערער בנכס מקרקעין – חלקה 749/2 גוש 6123, להבטחת סכום התביעה שהגישה המשיבה כנגד המערער על סך של 1,767,563 ₪.

בד בבד, ביום 5/4/16 הגישו המנהלים במסגרת תיק הפרוק בקשה שכותרתה "בקשה למתן הוראות" ובמסגרתה עתרו לחייב את המשיב לשלם לעמותה סך של 500,000 ₪ וכן עתרו למתן הוראות במעמד צד אחד לגבי אי העברת גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי ואיסור דיספוזיציה בכספי המשיב בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות.

...

במצב דברים זה לא שוכנעתי, כי מצבת הנכסים של המשיב עשויה להספיק לתשלום החוב הנטען.

לסיכום נקודה זו, ובהתחשב בסכום התביעה, הונח יסוד ההכבדה וסביר להניח, כי אם בסופו של יום יחויב המשיב בסכום התביעה, ולו בהתייחס לרכיב שכר ששולם על פי הנטען שלא כדין, יקשה על המבקשת לממש את פסק הדין כנגדו".

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו סבורות שיש לקבל את הערעור שהוגש על החלטת כב' הרשמת מרב חבקין מיום 1.1.18.

על הכספים שבקופת הגמל הוטל עיקול זמני על ידי המוסד לביטוח לאומי – המבקש – במסגרת תביעה כספית שהגיש כנגד המנוח בשנת 2003, תביעה אשר עדיין מתבררת בבית המשפט.

...

נראה לי כי את הסעיף כנתינתו בשעתו יש לפרש כפשוטו, כנדרש לאפשרויות הבסיסיות של עת זקנה למוטבי המנוח, הזקוקים לפרנסה בהמשך חייהם, כפי שהיו לעת ההיא; "חוזה ביטוח" – במהות פוליסת ביטוח חיים; "חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים" – מה שעמד לרשות העובד ה"רגיל", על פי רוב שכיר, "או על פי עילה דומה" – שורת-סל של וריאציות על הנושא.

מכאן, כי אין מקום להבחין בין סוגי קופות הגמל השונים לעניין סעיף 147, וכפי שציין חברי, מאותם טעמים אין מקום להבחין, בהתאם ללשון החוק דהיום, בין הרכיב הביטוחי לרכיב החיסכון, לעניין פרשנות סעיף זה; זאת, גם אם, כפי שמציינים שילה ו-קורניאלדי – ראו ההפניות מעלה – ייתכן כי יש בסיס עיוני להבחנה בין הרכיבים השונים של קופת הגמל, אולם נדמה כי שיקול הדעת בכגון דא מסור למחוקק אשר כאמור מצא שלא לייצר הבחנה זו. אשר לשאלת העיקול – חברי עמד בהרחבה על הטעמים מדוע אין לאפשר מימוש העיקול הזמני על קופת גמל הונית, ואין לי אלא להצטרף למסקנתו ולטעמיו.

צדקו אפוא בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי בפסיקתם, ודינו של הערעור – להידחות.

ביום 1.7.19 הוטל עיקול זמני על כספי המנוח בבנק לאומי לישראל עד לסך של 239,172 ₪.

ת': אני לא מתכוון לענות לשאלה הזאת (עמ' 11 ש' 22-19) לעומת זאת, התובעת הוכיחה באמצעות ראיות שצורפו לתצהירה של גב' מורג כי במשך שנתיים, היא טיפלה בעיניינו של המנוח על ידי איסוף חומרים רפואיים, הכנת סיכום רפואי על ידי מומחה מטעמה, מתן הדרכות והכנות למנוח לפני וועדות רפואיות, עידכון שוטף למנוח וניהול קשר רציף מול המוסד לביטוח לאומי ושלטונות המס, הגשת תביעה לפטור ממס ועוד.

...

לאור כל האמור לעיל שוכנעתי במידה הדרושה בהליך זה כי התובעת מילאה אחר התחייבויותיה על פי ההסכם, וכי החזרי המס שזכה בהם המנוח כמתואר לעיל, היו פרי הפעולות שנעשו על ידה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כי הנתבעים לא הוכיחו כל הגנה מפני התביעה השטרית, ולפיכך דין התביעה להתקבל, וכך הנני מורה.

הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בתביעה זו עותרים התובעים, חמישה מיורשיה של המנוחה, לפצוי כספי בגין מעשים ומחדלים נטענים של הנתבעים 1, 3 ו-4, מוקד אנוש בע"מ (להלן: מוקד אנוש), מדינת ישראל (משרד הבריאות) והמוסד לביטוח לאומי, וכן בפיהם טענות כלפי הנתבע 2, מר יעקב בינשטרית (להלן: בינשטרית), בנו של יצחק בינשטרית, אשר היה בן זוגה של המנוחה והוגש נגדו כתב אישום בו הואשם בבצוע הרצח (הנאשם נפטר לפני סיום משפטו).

אציין, כי הצורך לכמת את התביעה הכספית הובהר לתובעים כבר מראשית ההליך בבית משפט זה. כך, עם הגשת ההליך עתרו התובעים למתן סעד של עיקול זמני על כספי בינשטרית, ובהחלטה מיום 27.6.2019 קבעה כב' הרשמת הבכירה ס' סאבר מסראוה, בין היתר, כי "אם וככל שטענות התובעים כלפי הנתבע 8 [הנתבע 2, בינשטרית] היא להשבת כספים שלטענתם 'נגזלו' על ידו מהמנוחה (סעיף 15 בכתב הבקשה), כי אז מדובר בתביעה כספית ובמקרה כזה שומה עליהם לכמת את התביעה". הטענה כי כתב התביעה כולל סעדים כספיים שלא כומתו ולא שולמה בגינם אגרה נטענה בבקשה לדחיה על הסף שהגישה מוקד אנוש (ושישה בעלי תפקיד בה) ביחס לתביעה המקורית, ובכתב ההגנה שהגישה מדינת ישראל כנגד התביעה המקורית, והועלתה בדיון קדם המשפט הראשון (וראו עמוד 4 שורות 6-8 לפרוטוקול).

...

המוסד לביטוח לאומי טוען אף הוא כי יש לדחות את התביעה כלפיו בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות, בציינו כי אין לו אחריות נזיקית בקשר עם מעשיה או מחדליה של מוקד אנוש (ככל שיוכחו), וכן הצטרף הוא לטענות לעניין כימות התביעה ומיהות התובעים.

כפועל יוצא של האמור אני מורה על מחיקת כל הסעדים הכספיים המתבקשים בכתב התביעה, כך שייוותר בו אך מתן סעד של פיצוי בגין נזקי גוף.