עיקול זמני על דירה מחיקה

אגב אותו הליך, ניתן עיקול זמני על דירה שהייתה רשומה על שם המשיבים בישראל שלימים נמכרה ותמורתה עוקלה במלואה חלף הדירה והוחזקה בנאמנות.

בצד האמור, קבע בית המשפט המחוזי, בהסכמת בא כוח המשיבה, כי פסק הדין המורה על מחיקת התביעה יבוטל כדי לאפשר למבקשת להעלות טענותיה בעיניין זה; וכי העיקול הזמני שנתן בית משפט השלום יעמוד בעינו למשך 90 ימים נוספים ממועד פסק הדין.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה באתי למסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית בקשת עיכוב הביצוע.

בפני בקשה של מפרקת החברה והגב' טלי מזרחי מורגן (להלן: "טלי") לאשר הסכמות אליהן הגיעו למימוש זכויותיה בדירה בת 3.5 חדרים ביחידה מספר 5305 בבניין 5, בפרויקט כפר הים בחדרה, הידועה כגוש 10011 חלקה 47 (לשעבר 34,35,36) (להלן: "הדירה") ולהורות על מחיקת העיקול הזמני שהוטל על הדירה ע"י בית הדין הרבני בנתניה, לבקשת המשיב, אושרי מורגן (להלן: המשיב), בעלה לשעבר.

...

הטענה שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב, אין בה דבר, שכן היוזמה לכך מקורה במפרקת לאחר שערכה בירור לגבי כספים שלא הוחזרו לחברה ובוודאי שמבחינת המפרקת אין כאן חוסר תום לב. הבקשה בפני הוגשה לאור הסדר אליו הגיעה המפרקת עם טלי, למימוש הדירה, משזו לא רצתה להיות מעורבת בניהול הליכים נגדה וכדבריה "אני כל הזמן שאלתי את אושרי, מה קורה עם המפרקת, אני לא בנאדם שרוצה או אוהב חובות. הוא כל הזמן הרגיע אותי, שהכל בסדר, שהוא חבר טוב שלה ושהוא מטפל בעניינים. אז לא כל כך התעמקתי בזה. בוקר אחד אני מקבלת טלפון, וחשכו עיניי, שאם אני לא אגיע לחקירה אז יביאו אותי בצו. למחרת הגעתי למפרקת. היא פתחה בפני והראתה אסמכתאות ואני לא רוצה חובות ולא רוצה בעיות, אני רוצה התחלה חדשה בחיים שלו וגם לא היה לי מה להראות לה כנגד זה. מיד הסכמתי כי אני לא רוצה שום חלק בזה" (פר' 3.12.19 עמ' 5 ש' 13 - 18) גם הטענה שמקומה של הבקשה אינה במסגרת בקשה למתן הוראות דינה לדחיה ולו בשל העובדה שנשמעה לראשונה בסיכומי המשיב, לאחר שכבר נדונה.

המסקנה העולה מעדותו של המשיב, שלא ברור מי ביצע העבודה בפועל והאם היה רק איש קש ואחרים הם אלה שעבדו.

ככל ולא ישולם הסכום - ומאחר וההלוואה ניתנה לרכישת הדירה הרשומה על שם טלי, וזו נתנה הסכמתה למכירת הדירה - אני מאשרת מכירת הדירה לכל המרבה במחיר.

בעקבות הודעה זו, קבעה כב' השופטת פלינר כך: "נוכחתי לדעת כי מי מהצדדים אינו חפץ לקיים את הסכם מכר הדירה. משכך, אין מניעה לתת הצהרה כי הסכם המכר בטל ומבוטל, כמו גם ההסכם הדיוני שבין הצדדים אשר אושר ע"י כב' הרשמת ביום 04.03.12". באותה החלטה נקבע גם שבנסיבות שנוצרו העיקול הזמני שהוטל על הדירה יבוטל וגם הערת האזהרה תמחק, כפוף לכך שהנתבעים יחזירו לגב' פניז'ל את כל הסכומים ששילמה להם בגין רכישת הדירה, בנכוי סכום של 157,500 ₪, הוא סכום הפצוי המוסכם שנקבע בחוזה המכר (פרוטוקול מיום 14.11.12).

...

התוצאה היא שגב' פניז'ל הפרה את חוזה המכר ונתקיימו תנאי סעיף 15.4 לחוזה.

תוצאה התוצאה היא שהתביעה העיקרית נדחית, והתביעה שכנגד מתקבלת.

מאחר ובהתאם לפסק הדין החלקי, הפקידו הנתבעים בקופת בית משפט את הכספים ששילמה להם גב' פניז'ל אך לא הושבו לה, אני מורה על העברת הכספים המופקדים בקופת בית משפט לידי הנתבעים, באמצעות ב"כ. יתרת הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ההליך בבית המשפט לעינייני מישפחה חלפו-עברו כמה שנים, הוריו של המשיב 5 הלכו בנתיים לעולמם, והמבקשים 4-1, אֶחָיו של המשיב 5, פנו לבית המשפט לעינייני מישפחה, בבקשה להסרת העיקול הזמני, הרובץ על דירת הוריהם המנוחים.

המבקשת לא הפקידה את הערבון במועד שנקבע, וביום 7.6.2021 ניתנה החלטה נוספת, שלפיה "ככל שלא יופקד הערבון בתוך 3 ימים ימחק ההליך ויסגר התיק". גם בשלב זה לא הופקד הערבון, ועל כן, ביום 16.6.2021 ניתנה החלטה סופית, שלפיה "משטרם הופקד ערבון – אני מורה על סגירת התיק". ביום 26.7.2021, פנתה המבקשת ב"בקשת הבהרה"; הלכה למעשה מדובר היה בבקשה ל'החייאת ההליך'.

...

אילו היתה המבקשת משיגה כעת על גובה העירבון שעליה להפקיד – היתה נדחית בקשתה על הסף.

בית המשפט המחוזי קבע, כי המבקשת השתהתה בהגשת 'בקשת ההבהרה', ועל כן דינה – להידחות.

אשר על כן, הערעור מתקבל בזאת; ההליך שנמחק ישוב לאיתנו.

העיקול הזמני על דירת הנתבעת ובעלה בוטל ללא צו להוצאות.

התובע לא תבע את הפריטים הנזכרים באותו מיסמך ממו ואף העיד בס' 6 לתצהירו - "לאחר חתימת הסכם הממו מיום 03.07.2016, היחסים ביני לנתבעים התנהלו על מי מנוחות. תמורה עבור הסחורה הועברה אליי ואף כאשר ביקשתי סחורה בחזרה היא הוחזרה אליי ללא עיכובים תוך זמן סביר". ואולם, על אף שאישר כי הסחורה בממו זה או תשלום בגינה נימסרו לו, ניתן לראות כי שום פריט לא נמחק ממסמך ממו זה ואף הממו עצמו לא הושמד ונותר בידי התובע.

...

לטענת ההגנה, יש לדחות את התביעה בגין פריטים אלו שאף לדברי התובע בס' 137 לתצהירו הוחזרו לו. כן צוין, כי טענת תובע זו בדבר החלפת האבנים בפריטים אלו עלתה רק בחקירתו הנגדית ומעבר להכחשתה לגופה, יש בה משום הרחבת חזית אסורה, באשר התובע לא ביקש לתקן את תביעתו וממילא לא קיבל אישור לכך.

במצב דברים זה, ובהיעדר יכולת לקשר באופן קונקרטי בין תכתובות כאלה ואחרות לבין הפריטים מושא התביעה, אני סבורה כי לא ניתן להסתמך על התכתובות הללו כדי לקבוע כי פריט כזה או אחר נמצא אצל הנתבעת.

ואולם, בסופו של דבר, נוכח נטל השכנוע המוטל על כתפיו של בעל הדין התובע, על בית המשפט לבחון האם התביעה, על שלל רכיביה, הוכחה לפניו באופן מספק.