עיצומים על אי הארכת הסכמי עובדים ארעיים בחברת חשמל

הרקע בתמצית לבקשה זו, הנו הכרזת ארגון העובדים על סיכסוך עבודה ושביתה / עיצומים בחברה, זאת עקב החלטת החברה שלא לקלוט עובדים אירעיים אשר חוזה העסקתם פג, כעובדים קבועים, חרף קיומם של תקנים לקביעות, וכן בשל מדיניותה של החברה, אשר הוגדרה על ידי המשיבות כ-"מדיניות הדלת המסתובבת", המוציאה עובדים אירעיים מהחברה, תוך קליטת עובדים חדשים במקומם.

כך גם עולה מהוראת סעיף 11 לחוקת העבודה בחברה, (נספח 9 לבקשה), לפיה מתן הקביעות לעובד היא חלק מהפררוגטיבה הניהולית של החברה, וזוהי ממילא סמכות שברשות ולא מחובתה של החברה לעשות כן. מלשון סעיף 11 עולה, כי אכן העברה לקביעות הנה החלטה של החברה, אולם הארכת תקופת ניסיון נעשית בכפוף להסכמים עם הוועד הארצי, וגם הגדרה ודרגה של עובד, לאחר שהוא מועבר לקביעות, נעשים בהסכם עם הוועד הארצי.

טענות המבקשת בתמצית הנן כדלקמן: נקיטת העיצומים על ידי עובדי החברה, פוגעת קשות בפעילות החברה.

הליכים משפטיים קודמים לביסוס בקשתה, הביאה המבקשת הליכים קודמים שנוהלו על ידה, בבית הדין הארצי, בע"ע 198/05 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' וולוביץ (28.3.05), וכן ע"ע 471/06 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' יצחק טבדי (27.12.06), שם היתקבל ערעורה של המבקשת, ונקבע, כי ניתן לסיים את תקופת עבודתו של עובד אירעי במבקשת חרף היותו עובד 10 שנים כעובד אירעי, בשל תום תקופת העסקתו הקצובה של העובד, כפי שנקבעה בהסכמים עם ועד העובדים.

...

המבקשת לא צרפה להודעתה מ-4.8.14, מסמך כלשהו המציג לוחות זמנים ברורים, בנוגע לאותו פרויקט המכונה על-ידה "פרויקט חירום הולכה". אשר על כן, לא שוכנענו, כי העיצומים פוגעים פגיעה בלתי מידתית, בפרויקטיים כלשהם.

עוד נחזור ונדגיש, כי לאחר שהוברר, שאין פגיעה באספקת החשמל לציבור, במיוחד לאור המצב הבטחוני בארץ ומשלא שוכנענו כי העיצומים יפגעו באינטרס ההסתמכות של צדדים שלישיים, אנו סבורים, שהעיצומים הננקטים אינם חורגים ממתחם הסבירות, והינם מידתיים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה - להדחות.

כך, ממילא המבקשת אינה עומדת בלוחות הזמנים שקבעה, ואין לה להלין על העיצומים הננקטים.

דיון והכרעה השאלה העומדת לפנינו, הנה האם העיצומים הננקטים על ידי נציגות העובדים - הבאים לידי ביטוי בסרוב ארגון העובדים להאריך את ההסכמים של העובדים הארעיים בחברת החשמל, דבר אשר יוביל לסיום העסקתם של העובדים הארעיים מחד, וכן סרוב נציגות העובדים לאפשר קליטתם של עובדים חדשים הנדרשים בשל סיום העסקתם של העובדים הארעיים מאידך - הנם מידתיים.

...

בכל הקשור לטענות שעניינן חשש לשיבוש באספקת החשמל לציבור, הרי קביעתנו הלכאורית על יסוד החומר כפי שהובא במסגרת הבקשה שלפנינו, הינה שדין הטענה להידחות.

אני מייצגת את מר צרפתי 11 שנים, ואני מציעה לך, שגם אם מה שאמרת נכון, שעוד לא קרה שוועד העובדים לא עמד במילה שלו? אני מקבל.

בשקלול כל האמור לעיל, ומאחר והגענו למסקנה, כי המשא ומתן בין הצדדים טרם מוצה, יש לאפשר למבקשת להמשיך ולהעסיק 150 עובדים ארעיים שיוחלט כי הם הנחוצים ביותר לצורך המשך ביצוע פרויקט הפליטות, אולם אין ליתן צו המורה למשיבות להימנע מצעדים ארגוניים המונעים קליטת עובדים חדשים לאגף ביצוע פרויקטים.

רקע עובדתי וטענות הצדדים התובעים, בני זוג, התקשרו ביום 08/09/2016 עם הנתבעת, חברה קבלנית שבנתה את הבניין בו הם מתגוררים ברחוב הדקל הדום 13 בעיר חדרה, בחוזה לרכישת דירה מס' 8 בבניין הנ"ל. לטענת התובעים, בהתאם לסעיף 21.1 לחוזה, תאריך מסירת הדירה על ידי הנתבעת נקבע ליום 10/02/2018 "כשהיא גמורה, ראויה למגורים ולאחר קבלת טופס 4". ביום 28/06/2018, הוזמנו ע"י הנתבעת לקבלת הדירה.

שינויים אלה יש בהם, לשיטת הנתבעת, להאריך את מועד המסירה לפי סעיף 7 לחוזה המכר, ואף צוין במסגרת ההצעה לשינויים במפורש שמועד המסירה ייתכן ויידחה ב-4 שבועות, קרי עד ליום 11/03/2018.

כך, גם לא ברור כיצד ביום 12/06/2018 היא משיבה לב"כ התובעים, תוך שהיא דוחה את הבקשה לפיצויים עקב האיחור, כי "הדירה מוכנה זה מכבר בנויה ושלמה וכל מערכות הדירה מתפקדות...ומערכת החשמל נבדקה בחיבור לחשמל זמני ... חברת החשמל חיברה זה מכבר את הבניין לחשמל קבוע בחלקיו הציבוריים ... וכי החברה העמידה הדירה לרשות הרוכש כדי שיוכל לבצע השלמות עבודות פרטיות.." (הדגשות שלא במקור).

כבר נפסק, כי "נסיבות שאינן בשליטת הקבלן" אינן כוללות נסיבות הידועות בעת כריתת ההסכם אלא אך ורק סיבות, גורמים ומניעות אשר אין יודעים עליהם בעת כריתת ההסכם (ראו ע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט, פ"ד מו(3) 350) - "אכן, לא נכפור בקביעה כי הוצאת היתר הבניה היא, כעיקרון, גורם שלקבלן אין שליטה עליו - הדברים אמורים, כמובן, בהליכי הועדה המקומית פנימה, ולא על חלקו של הקבלן בהליך הוצאת הרישיון - וכי כיצד ניתן לכפור בדבר ? ואולם לדעתנו אין אותו גורם מכוסה "מעיקרא דחוזה" בתניית הפטור, שלא אליו כיוונו הצדדים דעתם בעת שכרתו את ההסכם ביניהם ובעת שקבעו את תניית הפטור.

כתבה מאתר TheMarker מיום 23/4/2018 (ועל כן לא ברור כיצד הנתבעת טוענת כי התובעים יכלו להעביר לחזקתם את הדירה בחודש מאי 2018) וכתבה מאתר YNET מיום 23/5/2018 בדבר עיצומים ארציים של מפקחי הבנייה ברשויות המקומיות (שאם לטענתה היה בדבר לעכב את המסירה ויש לראות זאת כטענת הגנה, כי אז יש סתירה עם טענתה כאמור שהדירה הייתה מוכנה למסירה בחודש מאי 2018 והתובעים הם אלו שעיכבו זאת) אינן מהוות ראיות קבילות להוכחת טענה כגון דא. משהנטל להוכחת הטענה מוטל על הנתבעת, היה עליה להגיש כאמור תצהיר מטעם הועדה או מטעם רשות הכבאות.

...

על כן, בנסיבות האמורות, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשת הנתבעת לנכות את תקופת העיכוב בגין העיצומים של הפקחים.

העולה מהמקובץ, כי תאריך המסירה המוסכם היה 10/02/2018, ואילו המסירה בפועל הייתה ביום 28/06/2018.

אי לזאת, הנתבעת תשלם לתובעים סך של 4,500 ₪ * 1.5 *3.76 , ובסך הכל 25380 ₪.

בדיון בבקשה לביטול עיקול , נטל ההוכחה מוטל על מבקש העיקול ולא על מבקש הביטול, (רע"א 7563/15 ש.א.ק.ל בע"מ נ' יהודאי פורסם בנבו, 15.12.15)).

ומהו תחום הפעילות ? ההגדרה מופיעה בסעיף 1.3 להסכם השותפות כדלקמן: "כל פעילות שעניינה בתכנון, יזום, הקמה, תיחזוקה ותפעול של מערכות סולאריות על המים ואשר מתבססת על הטכנולוגיה לרבות כל פעילות נלווית ו/או קשורה לכך". תקופת הבלעדיות הועמדה בהסכם על 24 חודשים והוארכה בהמשך ל- 12 חודשים נוספים.

עלויות איחסון 70,000 ₪; עלויות שנוע 30,000 ₪; מילוי מצופים בקצף פולימרי 100,000 ₪; הערכת חסר ברכש ציוד חשמל 200,000 ₪; ביטול מערכת עקיבה שהושקעו בה 130,000 ₪; אובדן הכנסה של 150,000 ₪; שמירה 70,000 ₪; עלויות התקנה 100,000 ₪; ציוד קבוע בסך 200,000 ₪.

המשיבה 1 סולריס היא חברה בע"מ. אין המדובר באדם בשר ודם.

העיקול הארעי מיום 28.1.2020 כפי שהורחב בהחלטתי מיום 20.2.2020, יעמוד בתוקפו ויהפוך לעיקול זמני.

...

מכל האמור לעיל, עותרים המשיבים לביטול העיקול הארעי.

על כן אני מחליטה בהעדר כרטסות וחשבונות מסודרים מצד המשיבים, להסתמך לצורך ההליך הדיוני הנוכחי על האסמכתאות שהגישה המבקשת.

אני מחליטה אפוא כי סכום העיקול יישאר על כנו.

הגיונו וטעמו עימו ועל כן העיקול יחול על סכום זה. סיכום: מן המקובץ לעיל, מתקבלת הבקשה להטלת עיקול זמני על נכסי המשיבה עד לגובה הסך שהוטל.