עילת תביעה אישית בתובענה ייצוגית

הרקע העובדתי ברקע הדברים, וכעולה מתאור השתלשלות העניינים בהחלטה בבר"ע 8253-03-21 בעיניינו של המבקש, אציין כי המבקש הגיש נגד המשיבה כתב תביעה וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן – בקשת האישור) "ברכיב של אי הפרשה לפיצויים ולגמל ואי תשלום פיצוי בגין אי הפרשה לפיצויים ודמי גמל". בכתב התשובה טענה המשיבה כי יש לדחות את התביעות בהעדר עילת תביעה אישית או ייצוגית.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ונספחיה וכן בחומר הרלבנטי שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת תגובת הצד שכנגד.

אמנם, בית הדין האזורי הותיר בהחלטתו מיום 16.1.21 למבקש פתח לבקש גילוי מסמכים "ככל שיוכל לשכנע אז שנחוצים לו מסמכים ספציפיים וקיימים לצורך הוכחת טענותיו". בית הדין האזורי התרשם כי המבקש לא הרים נטל זה, ובמסקנה זו לא מצאתי מקום להתערב.

סוף דבר - דין הבקשה להידחות.

סעיף 4 (א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי: "אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן: (1)אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה". בהתאם להוראת סעיף זה, תנאי להגשת תובענה ייצוגית הוא קיומה של עילת תביעה אישית של המבקש המתיימר לייצג כתובע את הקבוצה.

...

סבורני, כי אין בפגמים הנטענים להצדיק נקיטת צעד קיצוני של סילוק הבקשה חלף בירורה לגופה.

נקיבה בסכום נתבע בהעדר ביסוס אין די בו כדי להצדיק להיעתר לבקשת המשיבה, מאחר שבשלב הגשת בקשת האישור גודל הקבוצה אינו ידוע למבקש, ומדובר בסכום משוער בלבד.

נוכח האמור מתקבלת הבקשה באופן חלקי – בהתייחס לחקלקי בקשת האישור והתביעה, המבוססים על פרט 11 לתוספת.

על כך מוסיפה הראל כי גם אם הייתה עומדת למבקשת עילת תביעה אישית, התובענה אינה ראויה להתברר כייצוגית כבר מן הטעם שהמבקשת לא הוכיחה את קיומה של קבוצת נפגעים.

...

כזכור, בית המשפט המחוזי סמך את עיקר החלטת הגילוי בהיותה של עילת התביעה מוקשית ובתוך כך הסעד שנתבקש בבקשת האישור, שהוא "כריתת פוליסת ביטוח חדשה שתוכנה מחד, הותרה של כל הכיסויים שנרכשו בתוקפן, ומאידך תשלום של הפרמיה שנקבעה בפוליסה האחרונה שנרכשה". אינני מוצאת להידרש לקשיים אלה, שכן הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות מנימוקים אחרים כמפורט.

עם זאת, בשונה מבית המשפט המחוזי, דומני כי בבקשת האישור לא נתבקש סעד אחד בלבד, אלא שמוצגות בה מספר עילות שעשויות להצמיח סעדים שונים; ואיני רואה מקום וצורך להרחיב בנושא לנוכח המסקנה שאליה הגעתי.

סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

השאלות נתונות לפרשנות ביהמ"ש. המשיבה 5 טוענת לאי התקיימות התנאים לאישור תובענה ייצוגית: העידר עילה אישית של המבקש; העידר שאלות משותפות; וכי אין אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה.

...

ייצוג הולם אני סבורה כי המבקשים ובאי כוחם יוכלו לייצג באופן הולם את הקבוצה.

משמדובר בעניין הנוגע למספר רב של מבוטחים, כאשר ביחס לכל מבוטח מדובר בסכומים נמוכים המביאים לכך שאין כדאיות של ממש לברר התובענה בהליך פרטני, אני סבורה כי מדובר בתובענה המתאימה להתברר במסגרת של הליך ייצוגי.

סוף דבר לנוכח כל האמור, הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית מתקבלת, בהתאם למפורט להלן: הגדרת הקבוצה: כל מי שרכש מהמבטחות בנוסף לביטוח מקיף אף שירותים במסגרת כתב שירות, כהגדרתו בסעיף 40 לחוק הפיקוח, הרכב שבגינו הוצא כתב השירות נגנב או שנגרם לו אבדן גמור (לרבות אובדן כהלכה) כתוצאה מהתאונה (או מסיבה אחרת), והוא לא קיבל החזר של החלק היחסי של הפרמיה ששולמה על ידו בגין כתבי השירות, בגין תקופת ההתקשרות בכתב השירות שנותרה לאחר האירוע, כל זאת ביחס לתקופת שירות שחלה, כולה או חלקה, החל משבע שנים לפני הגשת בקשת האישור ועד הגשת התביעה הייצוגית, לאחר אישורה.

בעיניין ת"צ (מחוזי- ת"א) 42796-09-14 ליאור שחטר נ' רשות מקרקעי ישראל, פס' 29 (פורסם בנבו, 1.4.2019) (להלן: "עניין שחטר") דחה בית המשפט המחוזי בקשת אישור שהתבססה על עילת תביעה אישית שהתיישנה, וקבע כי הוראת סעיף 26(ב) לחוק תובענות ייצוגיות המאריכה את תקופת ההתיישנות חלה רק על תביעה אישית של אדם הנמנה על חברי הקבוצה של התובענה הייצוגית שנדחתה או נמחקה, ואינה מאריכה את תקופת ההתיישנות להגשת תובענה ייצוגית חדשה באותה עילה.

...

בעניין רע"א 3431/15 יוטרייד פרמיום בע"מ נ' יושרה - עמותה לקידום היושרה בשוק ההון (פורסם בנבו, 16.7.2015)‏ נקבעו הדברים הבאים, היפים לענייננו: "המנגנון להחלפת תובע ייצוגי הקבוע בסעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות נועד בעיקרו כדי לשמר בקשה אשר עומדת בכל התנאים הקבועים בסעיף 8(א) וזאת על מנת לייעל את המשך הדיון בתובענה הייצוגית שנמצאה ראויה לבירור, כאמור. ואולם, השימוש במנגנון זה ייעשה רק במקרים שבהם לא ניתן היה לצפות מראש כי אין בידי התובע המקורי עילת תביעה אישית... לעומת זאת, אין מקום להפעלתו באופן הנותן יד להתנהלות בלתי הולמת של מי אשר היה מודע כבר בעת הגשת בקשת האישור כי הוא אינו כשיר להגישה על פי תנאי החוק, וכזה הוא המקרה בענייננו. זאת ועוד - הפעלתו של מנגנון החלפת התובע המייצג על פי סעיף 8(ג)(2) הנוגע לענייננו מותנית בכך שבית המשפט מצא כי מתקיימים כל התנאים הנדרשים לאישור הבקשה הקבועים בסעיף 8(א) לחוק. למסקנה כזו יכול בית המשפט להגיע רק בסוף הדיון בבקשה לאישור, ואילו בענייננו נענה בית המשפט לבקשה להחלפת התובע המייצג בטרם החל כלל הדיון וממילא בטרם בחן והכריע בשאלת התקיימותם של התנאים האמורים" (פס' 5) (ההדגשה אינה במקור-א.ב).

מכל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - נדחית.

אינני מקבלת את בקשת המבקש שלא לחייבו בהוצאות.