עילות לפסילת חוות דעת מומחה

ואולם גם לגופם של דברים לא מצאתי עילה לפסול את חוות דעתו של המומחה או להורות על מינוי מומחה חלופי תחתיו בשלב זה. הובהר בפסיקה כי המומחה הרפואי משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט, ופסילתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט ומינוי מומחה אחר במקומו, היא האפשרות הקיצונית ביותר העומדת בפני בית המשפט, מקום בו נוצר קושי הן במינוי והן בחוות הדעת (רא': ברע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (3/5/18); רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן (11.7.18)).

...

כידוע, אף מינוי מומחה נוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא אך ורק במקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון (עא 1534/12 - מוחמד זידאן ואח' נ' הראל חברה לבטוח בעמ, (2013); רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, (2002); רע"א 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ (2002); וראו החלטתי בעניין תא (מרכז) 40227-01-14 - ת.ל. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2015)).

כך לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף נקבע ברע"א 7777/99 גלס נ' יעקב (1999) ע"י כב' השופט א. ריבלין כי: "אכן, לא בכל מקרה בו מתגלות במהלך החקירה הנגדית, פרכות מסוימות בחוות דעתו של המומחה שנתמנה, מתעורר הצורך במינוי מומחה נוסף באותו תחום. אולם, כאשר מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת, או משמתברר כי אין בה בסיס ראוי או מספיק להערכת המצב הרפואי, עשוי בית המשפט למנות מומחה מטעמו, כדי לאפשר לו בירור עובדתי מלא של השאלות במחלוקת. סמכות זו נתונה לבית המשפט אף אם לא נתבקש לכך על ידי אחד מבעלי הדין" כפי שצוין בפסיקה לעיל, מינוי נוסף ייעשה כאשר נפל ספק אצל הערכאה הדיונית המבררת האם ניתן להגיע למסקנה ברורה וראויה נוכח מכלול החומר הניצב לפניו לרבות חוות דעת המומחה שמונה על ידו והכל על פי שיקול דעתה.

לפיכך אינני מוצא כל פגם בכך שלא אצה דרכו של בית משפט קמא במינוי מומחה נוסף כבר עתה, קודם שהוברר לו מהי האסכולה השלטת כיום וכיוצ"ב. סוף דבר הבקשה נדחית.

דברים אלו נקבעו אך לאחרונה על ידי כב' בית המשפט המחוזי בזו הלשון: " עצם העובדה שחוות דעת המומחה וקביעת המל"ל אינן מתיישבות בנקל זו עם זו אינה לכשעצמה עילה לפסילת חוות הדעת, מקום שהמומחה לא חרג מסמכותו ולא נמצא דופי בהתנהלותו". (ראו רע"א 10498-01-21 ש.ב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (7.6.21)), וראו גם רע"א 8684/02 "סהר " חברה ישראלית לביטוח נ' מרזוק (5.12.02)).

...

גם לבקשת הנתבעת לבדיקה חוזרת של התובע לא מצאתי להיעתר.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

מעיון בתיק עולה כי חרף החלטתי מיום 7.4.21, התובע טרם הודיע, אם עומד על חקירת האקטואר מטעם הנתבעת, ומשכך יש להניח כי זנח בקשתו.

אציין כי בהתאם לפסיקה בעיניין פסילת מומחה, נידרש, לכל הפחות, להוכיח קיומה של זיקה מהותית בין המומחה לבין הצד שכנגד על פני פרק זמן משמעותי על מנת שתקום עילה לפסול את חוות הדעת (ראו: רע"א 8869/13 נעמה פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 19.1.2014)).

...

כאמור, המומחה טען בתגובתו כי לא זכר זאת והדבר אינו מעורר לטעמי תמיהות שכן מדובר בחוות דעת אחת שניתנה לפני שנים רבות ולא מצופה ממומחה אשר מכין עשרות אם לא מאות חוות דעת, לזכור כל חוות דעת שהכין, כל שכן חוות דעת שהוכנה לפני למעלה מ-20 שנים ולכן מקובלת עליי תשובת המומחה שאפילו לא זכר אותה.

אוסיף עוד כי תשובת המומחה בנוגע לחוות הדעת שהכין ללקוחות משרד ב"כ הנתבעת ניתנה בעת הדיון ויכולה היתה התובעת להמשיך ולחקור את המומחה בנקודה זו. לעניין שיחת הטלפון בין ב"כ הנתבעת המייצגת בתובענה דנן לבין המומחה, אני סבורה שהעניין הובהר בעת הדיון בו הצהירה ב"כ הנתבעת כי התקשרה למומחה לצורך זימון העדות לדיון וביחס להצהרת טופס מומחה מטעם בית משפט בתיק שהיא מייצגת בו ושהיא אף הודיעה על כך לב"כ התובעת.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לפסול את חוות דעתו ועדותו של המומחה מטעם בית המשפט.

הינה כי כן, קביעת המומחה בחוות-הדעת המשלימה, לפיה לא נותרה כל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, אינה אלא מסקנה המבוססת על הנתונים הקונקרטיים בעיניינה של התובעת, לרבות התעוד הרפואי, מימצאי בדיקת ההדמיה וממצאי בדיקתה הקלינית ואין בטענותיה, הנוגעות לשיקול הדעת המקצועי של המומחה, כדי לשמש עילה לפסילת חוות-הדעת או למצער למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה.

...

בענייננו אני סבורה, כי התובעת לא הצביעה על פגם היורד לשורשו של עניין, המהווה עילה לפסילת חוות-דעת המומחה או, למצער, על טעם המצדיק מינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה.

הנה כי כן, קביעת המומחה בחוות-הדעת המשלימה, לפיה לא נותרה כל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה, אינה אלא מסקנה המבוססת על הנתונים הקונקרטיים בעניינה של התובעת, לרבות התיעוד הרפואי, ממצאי בדיקת ההדמיה וממצאי בדיקתה הקלינית ואין בטענותיה, הנוגעות לשיקול הדעת המקצועי של המומחה, כדי לשמש עילה לפסילת חוות-הדעת או למצער למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה.

נוכח המפורט לעיל בהרחבה ומששוכנעתי, כי חוות-הדעת ניתנה לאחר שהמומחה הפעיל את שיקול דעתו המקצועי והתבססה על הנתונים הקונקרטיים בעניינה של התובעת, מצאתי לדחות את הבקשה למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה.

אבהיר כבר עתה כי טענת המבקשים שחלק מקביעות המומחית שגויות או שאינן מדוייקות אינה מקימה עילה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בודאי טרם שנחקרה כפי שכבר הודיעו המבקשים כי הם מבקשים, אלא לכל היותר טענה שלאחר שתוצג התמונה הראייתית המלאה תשקל אף היא (אם יעמדו עליה המבקשים לאחר החקירה) לצורך ההכרעה האם לאמץ את חוות הדעת במלואה או בחלקה או במקרה קצוני בכלל לא. אשר לטענה בדבר שימוש בלשון בלתי הולמת, אינני סבור כי הציטוטים עליהם התבססו המבקשים כה בוטים או בלתי הולמים, וודאי שלא במידה כזו שיש בהם כדי להוות "אינדיקאציות ברורות" להטייה פסולה של המומחית נגדם (כלשון בית המשפט רע"א 6264/12 הנ"ל) שרק בהנתנן יש מקום לשקול פסילת חוות הדעת.

...

סיכום ההכרעה בבקשה לפסילת חוות הדעת או תיקונה הנובע מכלל האמור לעיל הוא שבקשת המבקשים, על כל הסעדים הכלולים בה, נדחית.

הוראות להמשך ניהול ההליך אחר כל האמור, לאור עמדת המבקשים ביחס לחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט והודעתם על עמידתם על הזכות לחקור אותה אינני סבור שיש טעם לקיום ישיבת קדם משפט נוספת טרם הגשת תצהירי הצדדים ותיקי מוצגיהם.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: הצדדים יגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים לצד תיקי מוצגיהם כאשר המבקשים יפתחו ויגישו עד יום 28.11.23 והמשיבים יגישו עד יום 28.1.24.