עילות להפחתת פיצויי הלנת שכר

סעיפים 18 ו- 20(ד) ו-לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע, מהן העילות להפחתת או ביטול פצויי הלנת שכר ופיצויי פיטורים, לפיהן אם שוכנע בית הדין שהשכר ופיצויי הפיטורים לא שולמו במועד בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דיעות בדבר עצם הזכות לקבלם, שיש בהם ממש לדעת בית הדין.

...

משכך, אין בידינו לקבוע כי התקיימו בענייננו נסיבות המצדיקות ביטול פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שכן התובעת הייתה זכאית להתפטר כדין מפוטרת בשל נסיבות שביחסי העבודה, שהרי אין מצופה מהתובעת, מקום בו לא משלמים לה את זכויויה על פי חוק שתמשיך להשלים עם התנהלות זו, ולכן זכאית הייתה להתפטר כדין מפוטרת.

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים שהנתבעת תשלם לתובעת הסכומים לפי הפירוט כדלקמן: א. פיצויי פיטורים בסך 77,469 ₪ ב. שעות נוספות בסך 154,202 ₪ ג. דמי הבראה בסך 7,371 ₪ ד. פדיון חופשה בסך 5,301 ₪ ד. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 10,000 ₪ הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק, החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של 13,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

העילות המקנות לבית הדין סמכות להפחתת פצויי הלנת שכר אינן קיימות בנסיבות דנן.

...

את התוצאה, היא מספר ימי המחלה השבועיים, הכפילה המכללה ב- 4 שבועות בחודש (בהתאם לחוזר משרד החינוך) ואת התוצאה הכפילה ב- 10 חודשי עבודה בשנה.

ז) גובה פיצוי הלנה לטעמנו בין הצדדים הייתה שרועה מחלוקת כנה בדבר זהות הגורם שעליו היה לשלם את הסכומים שלעיל.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

האם קיימת הצדקה להפחתה או ביטול של פצויי הלנת שכר סעיף 18 לחוק הגנת השכר קובע: "בית דין איזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דיעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האיזורי, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו". בהתאם להלכה שנפסקה בפסק דין ע"ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים - ג'וליה מימון, מיום 29.11.00, על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו לעניין קיום הנסיבות שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר.

בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 1242/04 עריית לוד - דהן ואח', מיום 28.7.05, הפחית בית הדין את שיעור פצויי הלנת השכר, כאשר עילת ההפחתה היתה נעוצה במצבה הכלכלי הקשה של המעסיקה, אשר נבע גם מגורמים חצוניים – אובייקטיבים שלא היו בשליטתה והכבידו על פעילותה.

...

אולם, הלכה זו חלה כאשר חלק העובד נוכה משכרו ולא הועבר לקופה/קרן פנסיה, ואין זה המקרה שלפנינו שבו לא נוכה כל סכום משכר התובע, אשר סוכם איתו על "שכר נטו". על כן, דין טענת התובע בעניין זה להידחות.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: סך של 25,000 ₪ בגין פיצויי הלנת שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 8.6.16 (מועד הגשת התביעה) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו-כן, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התביעה כנגד נתבע 2 נדחית, ללא צו להוצאות.

באשר לעתירת התובע לחיוב הנתבע בתשלום פצויי הלנת שכר, הרי שלאור חילוקי הדיעות בין הצדדים בשאלת עצם הזכאות לסכום נשוא רכיב זה לכתב התביעה כפי שהתבררו בפנינו לעיל, אנו מפחיתים את פצויי ההלנה ומעמידים אותם על שווי של הפרישי הצמדה וריבית כחוק, בלבד.

הנתבע לא טען להפחתת פיצוי הלנת השכר מאחת העילות הנקובות בחוק אלא רק טען שזה היה הסיכום בין הצדדים.

...

תביעות התובע כלפי הנתבע לתשלום ימי שהיה במוסך, דמי השעיה ראשונה, החזר ניכוי בגין שימוש בכביש 6, פיצוי בגין העדר שימוע ובקנס לפי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – 2002, – נדחות.

שאר רכיבי תביעת התובע כנגד הנתבע, מתקבלים בהתאם למפורט להלן, ואנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. גמול עבודה בשעות נוספות בסכום כולל של 26,299 ₪ נטו.

בנוסף, אנו מחייבים את הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסך של 7,500 ₪ בגין תביעת התובע כנגד הנתבע ובסך של 5,000 ₪ בגין דחיית תביעתו של הנתבע כנגד התובע.

הנתבעת לא הצביעה על כל מחלוקת, טעות כנה או כל עילה אחרת העשויה להצדיק את הפחתת פצויי הלנת השכר.

סעיף 28א לחוק הגנת השכר קובע - "לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים כאמור בסעיף 28(ב), בתום לב, לתשלום שכר מולן או לפצוי הלנת שכר, או מחמת שסייע העובד בתום לב לעובד אחר או לאירגון העובדים, בקשר לתביעה כאמור." (להלן - "סעיף 28א").

...

לאחר שעיינו בתלושי השכר מצאנו כי הם אכן לוקים בחסר בכך שלא צוין בצד שכר העבודה מספר שעות העבודה שבגינן ניתן השכר.

אחרית דבר לאור כל האמור תשלום הנתבעת לתובעת - הפרשי שכר בגין חודש מאי 2010 בסך של 577 ₪.

התביעות לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת שכר בגין חודש 4/10, דמי הבראה, ופיצוי בגין אובדן הכנסה לחודשים 5-7/10 - נדחות.