עילה כשאין בצידה סעד

מכל הטעמים האמורים הגעתי לכלל מסקנה שעסקינן בתביעה לסעד הצהרתי שאין בצדה סעדים כספיים, אשר האגרה עליה שולמה כדין, ועל כן דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה, להדחות.

אשר על כן, אין בידי לקבל טענות הנתבע 1 ביחס לעילה זו. ביחס לעילות הנזיקיות נטען כי אינן בסמכות המחלקה הכלכלית וכי ממילא אין עילות אלה יכולות להצמיח איזה מהסעדים שהתבקשו בכתב התביעה.

...

טענות הצדדים בקשה 11 טענות הנתבעים 2, 4 ו-5 הנתבעים בבקשתם טוענים כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת אי תשלום אגרה.

אשר על כן הבקשה לסילוק התביעה על הסף, ככל שהיא מתייחסת לטענה כי עילות התביעה, ולמצער חלקן, מוקנות לחברה ואינן מקימות לתובעים זכות תביעת אישית, או כי עובדות כתב התביעה אינן מקימות זכות לסעד המבוקש, נדחית, זאת למעט ביחס לעילות התביעה אשר הסמכות הייחודית לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה.

הטענה כי הגשת הבקשה נועדה לעקוף את דיני הפירוק ודיני המס טענה זו נטענה ללא ביסוס מספיק ואין בידי לקבלה.

סוף דבר הבקשות לסילוק על הסף של התביעה או עילה מעילותיה, נדחות, זאת למעט ביחס לעילות התביעה אשר כאמור לעיל, הסמכות הייחודית לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה.

השאלה העומדת לדיון היא האם תביעה למתן צו הצהרתי בדבר בעלות במניות, וכפועל יוצא מכך לתיקון מירשם בעלי המניות של החברה, אשר אין בצדה תובענה לסעד כספי, תסווג לצרכי האגרה כ"הליך ששוויו בלתי ניתן להערכה בכסף" או כ"תביעה לסכום קצוב", אשר האגרה בגינה משולמת בהתאם להוראות תקנה 6 לתקנות.

יובהר כי העובדה שהתובע בחר שלא לתבוע סעדים נוספים עלולה לעמוד לו בהמשך לרועץ, היה ויבקש לתבוע סעדים אלה בהמשך, בין מחמת השתק עילה ובין מחמת החובה הקבועה בתקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, לאחד בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה בית המשפט לתובע, או שהדין מתיר לו, שלא לתבעם במסגרת אותה תביעה (כאשר רשות מבית המשפט לא תנתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים אשר בית המשפט נידרש להכריע בה עד תום קדם המשפט).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים, בתקנות ובהלכה הפסוקה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לחיוב המשיב באגרה נוספת להידחות.

הלכה זו נקבעה אמנם לפי התקנות בנוסחן הקודם, אך אין בתקנות המאוחרות שינוי לעניינה, ויישומה בענייננו מביא למסקנה כי התביעה שבפני היא הליך שאינו ניתן לביטוי כספי.

מכל הטעמים האמורים הגעתי לכלל מסקנה שעסקינן בתביעה לסעד הצהרתי שאין בצדה סעדים כספיים, אשר האגרה עליה שולמה כדין, ועל כן דין הבקשה לחיוב המשיב באגרה נוספת להידחות.

יתר על כן, אין די בהוכחת העידר יכולת על מנת לזכות בפטור ועל המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה [ראו בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (16.7.1991)].

ברם, אין מדובר בתביעת חוב כפי שטוען המערער אלא בתביעה לפינוי מושכר שאין בצדה סעד כספי, ובפסק הדין מושא העירעור לא נפסק דבר ביחס לחובות המערער – כל שנפסק הוא כי על המערער לפנות את המושכר.

...

לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית המשפט קמא ובזהירות המתבקשת אומר, כי בשלב הנוכחי סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים.

התוצאה דין הבקשה לפטור מאגרה ולפטור מערובה להידחות, וכך אני עושה.

המערער ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה הנדרשת עד ליום 23.4.2021.

כל התאור בכתב התביעה לעניין המדידה וכו' אינו מעלה ואינו מוריד ונותר כתאור בעלמא שאין בצדו עילה או סעד.

...

חלק ניכר מהשאלות התייחס להיבטים שהינם בגדר הרחבת חזית מצד התובעת שאין בכוונתי להידרש לה ומשלא מצאה התובעת להגיש חוות דעת מטעמה לא ברורה לי טרונייתה כלפי הנתבעים או מי מהם בהקשר זה. בהעדר חוות דעת מטעם התובעת או ראיות מהימנות אחרות הרי שכל טיעונה במישור המשפטי, התכנוני והמקצועי נותר חסר בסיס עובדתי ומשפטי ואני דוחה את כל טענות התובעת בהקשר זה. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי על בסיס האמור עד כה, לא מצאתי להידרש ליתר טענות הצדדים.

למען הסר ספק - כל טענות התובעת נדחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

בהמשך, תקנה 43 לתקנות מוסיפה וקובעת כי "בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, היתיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה". ודוק, בשל העובדה שסילוק על הסף מוביל למחיקתה או דחייתה של התביעה, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה נקבע כי מדובר בסעד שיינתן רק במקרים חריגים, בהם ברור שגם אם יוכחו כלל עילות התביעה לא יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש.

בעיניין זה נקבע בת"א (מחוזי ת"א) 2132-07 נציגות הבית ברח' הסתיו 7 בהוד השרון ואח נ' י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ (11.10.2010) אליו הפניתה התובעת כי: "...תיקון חיפויי הקירות החיצוניים, לרבות החלפתם, וכן תיקון הסדקים בקירות או ליקויי הרטיבות כרוכים מעצם טיבם וטבעם בשימוש התובעים במקרקעין. טענת התובעים, כי בבסיס התביעה עומדת רשלנות הנתבעת ו/או הפרת הסכמי המכר בין הצדדים אינה גורעת מהעובדה, כי הסעד המבוקש הנו לתיקון הליקויים בבניינים, באופן שיאפשר שימוש סביר בהם, ותו לא". מטעמים האמורים, מצא בית המשפט המחוזי שם כי הסמכות לידון בצו עשה לתיקון ליקויים ברכוש המשותף, שאין לצידה סעד כספי ולו חלופי, היא של בית משפט השלום.

...

בעניין זה נקבע בת"א (מחוזי ת"א) 2132-07 נציגות הבית ברח' הסתיו 7 בהוד השרון ואח נ' י. בהרי יזמות והנדסה בע"מ (11.10.2010) אליו הפנתה התובעת כי: "...תיקון חיפויי הקירות החיצוניים, לרבות החלפתם, וכן תיקון הסדקים בקירות או ליקויי הרטיבות כרוכים מעצם טיבם וטבעם בשימוש התובעים במקרקעין. טענת התובעים, כי בבסיס התביעה עומדת רשלנות הנתבעת ו/או הפרת הסכמי המכר בין הצדדים אינה גורעת מהעובדה, כי הסעד המבוקש הינו לתיקון הליקויים בבניינים, באופן שיאפשר שימוש סביר בהם, ותו לא". מטעמים האמורים, מצא בית המשפט המחוזי שם כי הסמכות לדון בצו עשה לתיקון ליקויים ברכוש המשותף, שאין לצידה סעד כספי ולו חלופי, היא של בית משפט השלום.

התיישנות - אשר לטענת ההתיישנות, הרי שגם בעניין זה אין בידי לקבל את טענת הנתבעת.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, התובעת תגיש בתוך 20 ימים מהיום כתב תביעה מתוקן במסגרתו תפרט את כלל הטענות המייחסות, לשיטתה, את אחריות אישית לנתבעת.