עיכוב שחרור משירות קבע עקב צמצום הכוחות הסדירים

יחד עם זאת, בהיתחשב בעובדה שרעייתו של העותר הייתה בהריון מיתקדם ולנוכח עיכובים חריגים בהליך שיחררו, החליטה ראש אכ"א לדחות את מועד שיחררו בפועל ולאפשר לו להגיע למדרגה גבוה יותר של סל הטבות.

הסמכות לשחרר משרתי קבע בצה"ל בעילה של צימצום הכוחות הסדירים קבועה בסעיף 11 להוראות 3.0508 – נוהל לשיחרור אנשי הקבע מטעמים אירגוניים: "צימצום הכוחות הסדירים – עילה זו תחול על אוכלוסיית הקבע הקצר, הקבע הראשוני והקבע המובהק בתקופה שבה מונהגת בצה"ל תכנית צימצום מטכ"לית...". במהלך שנת 2011 הורה הרמטכ"ל דאז על קיומה של תכנית צימצום מטכ"לית, אשר מטרתה התייעלות בתחום כוח האדם, ומסגרתה שוחרר המערער מצה"ל. הודגש על ידי וועדת הערר כי המערער שוחרר בעילה אירגונית ולא תפקודית ובנסיבות אלו נבחנו נתוניו בהשוואה לנתוניהם של משרתי קבע אחרים בקבוצת ייחוס רלוואנטית.

...

החלטה זו סבירה ובנסיבות העניין מקובלת עלי.

גם בעניין זה מקובלת עלי ביקורת וועדת הערר בעניין ההרגל שעשו לעצמם מפקדים ישירים לכתוב המלצות וחוות דעת טובות על פקודיהם אך כדי להימנע מאי נעימות ואשר עלולים לגרום לנזק בסופו של יום.

(עמ"נ (מינהליים ת"א) 37016-11-11 יגאל שינדר נ' צבא הגנה לישראל (פורסם בנבו, 08.04.2014)) לפיכך, לנוכח העובדה שהמשיבים הציגו בפני וועדת הערר את עמדות העדים ולנוכח העובדה כי המערער בחר שלא לבקש לזמנם במסגרת ההליך בוועדה קמא, אינני מקבלת את טענת המערער בעניין זה. מקובלת עלי גם החלטת וועדת הערר על פיה, גניזת בקשת המערער לדירוג מחקר התקבלה בסמכות ובסבירות וכי עקב תוכנית הצמצומים לא ניתן היה להתחייב ליתרת שרות בת שנתיים למערער.

העירעור הוגש גם על החלטת ביניים שניתנה על ידי ועדת הערר ביום 4/6/15 ולפיה הוחלט להיתעלם מסעיפים 28 – 30 לתצהירו של אל"מ נ. י. החלטת ועדת הערר דחתה ערר שהגיש המשיב – העורר על החלטת ראש אכ"א מיום 22/10/13 לדחות את עררו של העורר על החלטת הגורם המוסמך בחיל האויר (להלן: "הגורם המוסמך") לשחררו מהשרות בעילת צימצום הכוחות הסדירים.

הוא טען, כי הבקורת החיילית שהיתה אמורה להערך בחודש פברואר 2013 ולבחון בין השאר את תיפקודו, בוטלה במפתיע במקביל להודעה שקבל על שיחרורו מצה"ל. העורר טען, כי הגורם המוסמך היתעלם מבדיקת טענותיו ביחס לשנים 2010- 2011 מול המפקדים שלו באותה תקופה אל"מ ה.ל. וסא"ל ע.י. נטען, כי הנחיית גורם כוח אדם בבח"א 10, לפיה חל איסור על מתן המלצות וסיוע מצד המפקדים לאנשי קבע המשוחררים בעילת צימצום הכוחות הסדירים, אינה הוגנת ומפירה את זכותו להליך הוגן.

ב"כ המערערת מדגיש, כי אין עניינינו בפיטורין של עובד / משרת בשל תיפקוד לקוי אלא בשל צמצומים בכוחות הסדירים שלצה"ל. היה הכרח לצמצם תקן.

ג) ביטול צו עיכוב הבצוע ייכנס לתוקפו בעוד 15 יום.

...

ועדת הערר בחנה את עצם הליך המיון והגיעה למסקנה ולפיה הפגמים שנפלו בעבודת המיון והפגיעה בזכות השימוע של העורר היו כה חמורים, באופן שגרם לעיוות דין והוביל למסקנה כי ההחלטה ניתנה בחוסר סבירות קיצונית.

מסקנת ועדת הערר מקובלת עלי בהחלט.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהמשך לכך נקבע כי המבקשים לא קיבלו מהבנק אישור לשיחרור מערבויותיהם, ולכן הם אינם פטורים מעמידה בהן.

אכן, נקודת המוצא היא שזוכה בדין זכאי לממש את פירות זכייתו בלי שהוי, ואין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי לעכב זאת (ראו למשל: ע"א 4252/19 שאול נ' מדינה, פסקה 7 (19.8.2019); ע"א 1736/20 בדרה נ' קוי הגליל שירות מוניות סדיר בע"מ, פסקה 4 (21.5.2020)).

שניים הם השיקולים המנחים הכרעות בבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין: סכויי העירעור ומאזן הנוחות, כאשר בין השניים מיתקיים יחס של "מקבילית כוחות" (ראו: ע"א 8200/20 עוז נ' ורדי, פסקה 6 (21.12.2020); ע"א 7578/20 טראק אי קום בע"מ נ' לב, פסקה 5 (12.1.2021)).

לפני סיום אציין כי ביום 26.1.2021 הוגשה בקשה לצימצום העיקול שהוטל לטובת הבנק.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ולא בלי התלבטות, החלטתי לקבל אותה בחלקה, בהתחשב בנטייתו של מאזן הנוחות לטובת המבקשים.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע בהיקף של 2.2 מיליון שקלים בלבד.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בפסקה 12 לעיל.

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010 מיום 16.2.14, שבגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטה לשחררו משירות קבע בעילת צימצום הכוחות הסדירים, וזאת עד למתן פסק דין בערר שהגיש המבקש לוועדה כנגד אותה החלטה.

אשר לסכויי העירעור טוענים המשיבים, כי אלו הנם קלושים, בשים לב לכך שההחלטה בדבר שיחרורו של המבקש התקבלה כדין, בהתאם להוראת הפיקוד העליון 3.0508 "נוהל לשיחרור משרתי קבע מטעמים אירגוניים", שמטרתה צימצום הכוחות הסדירים בצה"ל, ובתום הליך תקין, סדור וענייני, בהתבסס על הצרכים האירגוניים של צה"ל בכלל ושל חיל האויר בפרט ולאור נתוני המבקש.

...

בסעיף 3 לכתב ההודעה, כמו גם בסעיף 5 לסיכום הריאיון, צוין, כי הכוונה לשחרר את המבקש משירות קבע בצה"ל התקבלה על רקע "תפקוד מקצועי ופיקודי שאינו משביע רצון ואשר בא לידי ביטוי בחוו"ד מפקדים", וכן כי "הנגד אינו מפגין התקדמות מקצועית ומפגין קושי בהשתלבות בשטח". במהלך הריאיון, טען המבקש, כי הוא מופתע מההחלטה לשחררו משירות, שכן הוא חש כי תרם רבות ליחידה, הינו בעל מוטיבציה גבוהה וכי חלה התקדמות בתפקודו המקצועי.

בשלב זה של הדיון לא שוכנעתי, לכאורה, כי כך הם פני הדברים במקרה שלפנינו, נהפוך הוא; סקירת המסכת העובדתית בעניינו של המבקש ובחינת ההחלטה לשחררו מן השירות מביאות למסקנה לכאורית, כי בהחלטה ובהליכים שקדמו לה לא נפל פגם המצדיק את התערבותה של ועדת הערר.

כפי שהבהירה ועדת הערר בהחלטתה, אם בסופו של דבר תחליט הועדה לקבל את עררו של המבקש כנגד ההחלטה לשחררו, אפשר יהיה להשיבו לשירות הקבע, כאשר הדבר ייעשה ברצף לתקופת שירותו, באופן שזכויותיו לא תפגענה כתוצאה מכך שבמהלך תקופת הביניים היה משוחרר.

סוף דבר לנוכח המקובץ לעיל, אין מנוס מדחיית הבקשה וכך אני מורה.

הבקשה דנן בבקשה נטען כי עניינה בשלושים ואחת קבוצות של חיילים משוחררים, אשר שרותו כלוחמים וסיכנו את חייהם למען בטחון המדינה, ושל נכי צה"ל, אשר מבקשים שתנתן להם היזדמנות שווה להישתתף במיכרז לשיווק מיגרשי מקרקעין בכפרם.

המבקשים חוזרים על טענתם לפיה משבר נגיף הקורונה הוא זה שהוביל לסגירת משרדי הממשלה ולעיכוב בקבלת המסמכים הדרושים לשם הגשת הצעותיהם במועד האחרון שנקבע לשם כך. לטענת המבקשים, העירעור שהגישו על פסק הדין מבוסס, וסכוייו להיתקבל גבוהים ביותר.

רמ"י מיתנגדת לבקשה וטוענת כי סכויי העירעור להיתקבל נמוכים, וזאת לנוכח פסק הדין המנומק והקף ההתערבות השיפוטית המצומצם בשקול הדעת של ועדת המכרזים, לא כל שכן בערכאת העירעור.

עוד נקבע בפסיקה, כי בין השיקולים האמורים מיתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כך שאם שקולי מאזן הנוחות נוטים במובהק לטובת מתן סעד זמני, תדרש הוכחה מוחלשת לסכויי העירעור, ולהפך, אם כי ככלל, יש ליתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: עע"ם 8805/18 רשות מקרקעי ישראל נ' גרציאני, פסקה 8 (30.12.2018)).

...

דיון והכרעה לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי, כך שרק שלב ההקצאה הסופי במכרז יעוכב, אך הליכי המכרז עד לשלב זה לא יעוכבו.

יישום הכללים האמורים על ענייננו מוליך למסקנה לפיה יש לעכב אך את השלב האחרון של הקצאת המגרשים במסגרת המכרז, ולאפשר את קיומם של שלבי המכרז עד לשלב הסופי האמור.

17 סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי כמפורט בפסקה 16.