מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עיכוב פיטורים עד לסכסוך הקיבוצי

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפיכך הורה בית הדין לצדדים "לשוב לשולחן המשא ומתן" (סעיף 67 להחלטתו), ובמקביל הורה על "עיכוב הליכי הפיטורים של עוזרים משפטיים שכהונתם הייתה אמורה להסתיים עד סוף שנת 2014" (סעיף 68 להחלטה).
לאור זאת, וכאשר הסתבר כי אבן הנגף המרכזית המונעת הגעה להסכם היא סוגיית קציבת תקופת העבודה, הוגשה ביום 30.9.14 בקשת-צד בסכסוך קבוצי מתוקנת, במסגרתה טענה ההסתדרות כי אין הצדקה בדין לקציבת תקופת העסקה מירבית לתפקיד העוזר המשפטי; אין הצדקה בדין להעסקת עוזרים משפטיים ב"חוזה מיוחד"; נציב שירות המדינה חרג מסמכותו באישור "חוזה מיוחד" קצוב בזמן; סיום העסקתו של עוזר משפטי רק בשל חלוף הזמן משמעו פיטורים שרירותיים ללא עילה; העסקה בחוזה מיוחד קצוב בזמן מהוה פגיעה אנושה בזכות להתארגנות, בזכות לעבודה ובזכויות היסוד לחופש עיסוק ולכבוד; והמדינה מנהלת משא ומתן בחוסר תום לב משווע ותוך עמידה עיקשת על תנאי הסף של קציבת תקופת העבודה, ללא טעם אמיתי והגם שבשלבים מוקדמים יותר של המו"מ הסכימה לוותר עליו.
...
" המסכת העובדתית בקליפת אגוז על מנת לסייע לעבודת השופט בישראל, שספק אם יש דומה לה במדינות העולם מבחינת העומס המוטל עליו, הוחלט בסיכומו של דבר, על ידי "הגורמים המוסמכים במדינה" בשלהי שנת 2004 ובמהלך 2005, כי להבדיל מהעוזרים המשפטיים שהועסקו תחילה, בעיקר בבית המשפט העליון, ללא קציבת תקופת ההעסקה, הרי - "שהעוזרים המשפטיים (לכל שופט - י.פ) יועסקו במתכונת של העסקה בחוזה מיוחד ותקופת ההעסקה תוגבל לארבע שנים עם אפשרות הארכה לשנתיים נוספות בלבד ...
אשר לדעתנו נקודת המוצא ומסגרת הדיון א. בנסיבות המקרה, לא מצאנו מקום להידרש לסוגיה – האם לפנינו סכסוך כלכלי או משפטי; והאם היה מקום מלכתחילה להעסיק את העוזרים המשפטיים על פי כתב מינוי במשרה בתקן כפי שמועסקים עורכי דין בשרות המדינה.
לסיכום, אני מסכים עם עמדת השופטת סיגל דוידוב-מוטולה.
סוף דבר - חשיבה משותפת, עניינית, אחראית ויעילה המכבדת אינטרס כל צד- נדרשת מצדדים לכל סכסוך קיבוצי וזו גישת יסוד במשפט העבודה הקיבוצי בכלל ושל בית הדין לעבודה בפרט.
סוף דבר על דעת רוב חברי המותב, ובניגוד לדעתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן, הערעור מתקבל כמפורט בחוות דעתה של השופטת סיגל דוידוב-מוטולה.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 12.12.2018 הגישו המבקשים בקשה לצוים הצהרתיים, צוי מניעה וצוי עשה במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי, במסגרתה התבקש בית הדין ליתן סעדים זמניים ועיקריים לפיהם על המשיבה – להמנע מבצוע כל החלטה ו/או פעולה חד צדדית במסגרת תוכניות הצמצומים בכל מחלקות המשיבה (לרבות באתר xnet) ובפרט פיטורי עובדים, סגירת ערוצי תוכן, צימצום תקנים, איחוד מחלקות (ועוד) ועד למתן פסק דין בהליך העקרי.
במהלך הדיון למדנו כי שימועים לעשרה עובדים נקבעו למחר החל מהשעה 10:00 בבוקר, שימועים אותם מבקשים המבקשים לעכב תוך מתן הוראה למשיבה לנהל מו"מ קבוצי אינטנסיבי לקראת חתימה על הסכם קבוצי רחב.
לטענת המשיבה, המטרה האמיתית של הבקשה היא הפעלת לחצים בלתי לגטמיים להשגת הישגים במסגרת מו"מ לחתימה על הסכם קבוצי חדש, נושא המנותק מנושא ההיוועצות לפני פיטורים שמוצה עד תום.
...
יש בכך לטעמנו טעם לפגם, כאשר המבקשים יוצאים כנגד הליך ההיוועצות ככלל ובאופן פרטני כנגד ביצוע השימועים ומנגד לא מציעים הצעות נגד או מתייחסים לרשימה שהועברה.
שעה שמצאנו כי ההחלטה לקדם פיטורי צמצום במשיבה הינה לגיטימית ומשלא מצאנו כל עילה להתערבות בה, לעת הזו, אנו דוחים את הבקשה לעצור את הליך השימועים שהנעתו החלה.
הבקשה למתן סעדים זמניים נדחית, לפיכך.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2014 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הרקע לבקשה, על פי המפורט בהחלטת בית הדין האיזורי ראשיתו של ההליך מושא בקשה זו ביום 3.11.2013, עת הגישו המשיבים בקשת צד בסכסוך קבוצי לבית הדין האיזורי, שבמסגרתה ביקשו כי בית הדין יורה למבקשים (להלן – המדינה) לנהל עמם משא ומתן לגבי תנאי העסקתם של העוזרים המשפטיים לשופטים.
כמו כן, על מנת ליתן לצדדים אפשרות להידברות אמתית מבלי שחרב הפיטורים תהא מונחת על צוארם של העוזרים המשפטיים, הורה בית הדין על עיכוב המועד לפיטורי העוזרים המשפטיים אשר כהונתם אמורה הייתה להסתיים בסוף שנת 2014, למשך שלושה חודשים, עד ליום עד 28.2.2015.
...
מנגד, מצא בית הדין טעם בטענות המשיבים כנגד אופן העסקה זה, ומצא כי ההסתדרות העלתה במהלך המשא ומתן מספר הצעות ראויות לפתרון אופן העסקת העוזרים המשפטיים, בשים לב לאופיו המיוחד של התפקיד, ולצורכי שני הצדדים בעניין זה. נוכח האמור ראה לנכון בית הדין להחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן על מנת שתיבחן מחדש ההחלטה בדבר הגבלת תקופת העסקתם של העוזרים המשפטיים, מתוך ההדגשים שנתן בהחלטתו.
לאור הנימוקים המפורטים לעיל, מסקנתי היא כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית הדין האזורי, ולמתן רשות הערעור.
סוף דבר - הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הליכי הפיטורים של עובדים אלו מעוכבים בשל הסיכסוך הקבוצי התלוי ועומד בין הצדדים.
אליאסי בחקירתו הנגדית הוסיף "אני מחויב לתכנית ההבראה שנחתמה, אני אומר לך במלואה כמו שיש במתוה ב-2.10, ברגע שרצו לפטר עובדים אחרים אני ביקשתי את הסיכסוך עבודה כי אני לא אתן לפטר עובדים עד שלא יעשו את ההחלטה של המתוה של תכנית ההבראה" (עמ' 28 שורות 3-5).
...
סוף דבר בענייננו, העירייה פעלה על-פי תכנית הבראה.
יחד עם זאת, חמישה עובדים שהתבקשו להגיע לשימוע, התחמקו מכך באופן עקבי ובסופו של דבר, פיטוריהם לא יצאו לפועל.
בכך מצאנו אפלייה פסולה המצדיקה את ביטול פיטורי התובעים.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנזק הנטען עקב עיכוב בהליכי המיכרז קטן לטעמנו מהנזק שעלול להגרם לעובדים שעובדים בחצרי הערייה שנים רבות" (סעיפים 16 עד 18 להחלטה).
בעס"ק 26445-09-13 (ארצי) הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 26.3.14), אליו מפנה ההסתדרות בסיכומיה, אכן נקבע "שגם עובד שלא חל עליו הסכם קבוצי, והוא בעל חוזה אישי, אפשר שיהיה זכאי להגנה אישית וקיבוצית של ארגון העובדים היציג, אם כי לא מכוח ההסכם הקבוצי במקום העבודה. הגנה זו יכול שתהיה מופחתת בהיקפה, בהשוואה להגנה הנתנת לעובדים שעליהם חל ההסכם הקבוצי, אך אין לומר כי העובד בעל החוזה האישי נותר ללא הגנה כלל של ארגון העובדים היציג במקום העבודה; למשל, במקרים של פיטורי צימצום של בעלי החוזים האישיים, או פגיעה קבוצתית בתנאי העסקתם". (סעיף 55 שם) עם זאת, השאלה שבפנינו אינה האם ארגון העובדים זכאי לייצג גם עובדים בחוזים אישיים, אלא – האם הוא הוסמך על ידם לעשות כן? גם בעובדה ש–8 עובדים משלמים דמי ועד או דמי חבר להסתדרות (ראו: סיכומי החברה), אין כדי להשיב על השאלה ולהשליך על עניינם של אותם עובדים, שלא משלמים דמי חבר, כפי שניסה אסף לטעון (עדותו בעמ' 55 לפרו' שורות 30 עד 31).
ראו עדותו בעמ' 157 ו- 158 לפרו': "בסופו של דבר אנחנו פה, ואני אומר את זה כל פעם, העובדים האלה הם עובדים מאוד יקרים, אנשים שנתנו הרבה מאוד שנים תמיכה לעריית חולון. אני מתוקף תפקידי, אף שלא הייתי חייב לעשות את זה, אבל ידעתי שפה מדובר על קבוצה מאוד איכותית שדרך אגב, אם מי מהם לא היה טוב הוא לא היה נמצא, כי לא, הם לא עבדו לפי הסכמים עכשיו שאי אפשר היה להוציא ולהחליף כמו בהסכמים הקבוציים של רשויות, עשיתי את כל מה שרק יכולתי לפנות למשרד הפנים ולבקש לעשות מכרזים פנימיים, מי כמוך גם יודע, שאפילו הגעתי עד לרמת סיכסוך עם משרד הפנים, ברמה כזו או אחרת אישית על איך, מה פיתאום אני מעביר אליהם את הדברים האלה, אבל עשיתי את הכול. ברגע שהרגולטור בא ואמר, חברים, אי אפשר לעשות את זה, רק מכרזים חצוניים, מאחר והם לא עובדי ערייה, אז ניסינו, ביחד, לבוא ולהגיד בואו ניתן להם סוג של עדיפות של 5 שנים, ואפילו הלכתי והסתכלתי שלא יקבלו עובדים זוטרים, ושם לא הבנתם אותי כרגע שאמרתי בוא נוריד ל-3 שנים כדי שגם העובדים היותר זוטרים, לא רק נחפש את ה-5 שנים, ושם זה נעצר. הייתה כוונה כן לנסות ולהכניס אותם דרך מכרזים פנימיים". בהתייחס לעובדי האגף שהעידו בפנינו, יצוין כי אורנה, מנהלת אגף המיחשוב, היא עובדת של הערייה עוד משנת 2002 (סעיף 4 לתצהירה), משך כ- 20 שנה! ואילו דלית, היא עובדת של הערייה עוד משנת 1989, ומועסקת בערייה יותר מ- 32 שנים! (סעיף 2 לתצהירה).
...
לפיכך, ושממילא כל מקרה נקבע לפי נסיבותיו הוא, הטענה להשלכות רוחב, נדחית.
אשר לטענת המדינה שככל שייקבע כי העובדים שהוצבו באגף המחשוב בעירייה הם עובדיה של העירייה, ישקול הממונה על השכר להפעיל את סמכותו תוך קביעת שכרם - בהחלטה מיום 6.3.21 ניתנה התייחסות לכך ואין לנו אלא להפנות אליה ולנקבע שם. הפעלת סמכותו של הממונה בעניין העובדים אינה רלבנטית לשאלות שעמדו לדיון במסגרת פסק דין זה. סוף דבר: ההסתדרות הרימה את הנטל להוכחת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין העובדים נשוא פסק דין זה שהוצבו באגף המחשוב בעיריית חולון לבין העירייה.
הננו מורים למדינה לאפשר לעיריית חולון לפרסם מכרזים פנימיים באגף המחשוב שעתיד להיות מוקם אצלה תוך מתן אפשרות לעובדים כאמור להגיש מועמדותם במכרזים אלו כעובדים בעירייה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו