הנזק הנטען עקב עיכוב בהליכי המיכרז קטן לטעמנו מהנזק שעלול להגרם לעובדים שעובדים בחצרי הערייה שנים רבות" (סעיפים 16 עד 18 להחלטה).
בעס"ק 26445-09-13 (ארצי) הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 26.3.14), אליו מפנה ההסתדרות בסיכומיה, אכן נקבע "שגם עובד שלא חל עליו הסכם קבוצי, והוא בעל חוזה אישי, אפשר שיהיה זכאי להגנה אישית וקיבוצית של ארגון העובדים היציג, אם כי לא מכוח ההסכם הקבוצי במקום העבודה. הגנה זו יכול שתהיה מופחתת בהיקפה, בהשוואה להגנה הנתנת לעובדים שעליהם חל ההסכם הקבוצי, אך אין לומר כי העובד בעל החוזה האישי נותר ללא הגנה כלל של ארגון העובדים היציג במקום העבודה; למשל, במקרים של פיטורי צימצום של בעלי החוזים האישיים, או פגיעה קבוצתית בתנאי העסקתם". (סעיף 55 שם)
עם זאת, השאלה שבפנינו אינה האם ארגון העובדים זכאי לייצג גם עובדים בחוזים אישיים, אלא – האם הוא הוסמך על ידם לעשות כן?
גם בעובדה ש–8 עובדים משלמים דמי ועד או דמי חבר להסתדרות (ראו: סיכומי החברה), אין כדי להשיב על השאלה ולהשליך על עניינם של אותם עובדים, שלא משלמים דמי חבר, כפי שניסה אסף לטעון (עדותו בעמ' 55 לפרו' שורות 30 עד 31).
ראו עדותו בעמ' 157 ו- 158 לפרו':
"בסופו של דבר אנחנו פה, ואני אומר את זה כל פעם, העובדים האלה הם עובדים מאוד יקרים, אנשים שנתנו הרבה מאוד שנים תמיכה לעריית חולון. אני מתוקף תפקידי, אף שלא הייתי חייב לעשות את זה, אבל ידעתי שפה מדובר על קבוצה מאוד איכותית שדרך אגב, אם מי מהם לא היה טוב הוא לא היה נמצא, כי לא, הם לא עבדו לפי הסכמים עכשיו שאי אפשר היה להוציא ולהחליף כמו בהסכמים הקבוציים של רשויות, עשיתי את כל מה שרק יכולתי לפנות למשרד הפנים ולבקש לעשות מכרזים פנימיים, מי כמוך גם יודע, שאפילו הגעתי עד לרמת סיכסוך עם משרד הפנים, ברמה כזו או אחרת אישית על איך, מה פיתאום אני מעביר אליהם את הדברים האלה, אבל עשיתי את הכול. ברגע שהרגולטור בא ואמר, חברים, אי אפשר לעשות את זה, רק מכרזים חצוניים, מאחר והם לא עובדי ערייה, אז ניסינו, ביחד, לבוא ולהגיד בואו ניתן להם סוג של עדיפות של 5 שנים, ואפילו הלכתי והסתכלתי שלא יקבלו עובדים זוטרים, ושם לא הבנתם אותי כרגע שאמרתי בוא נוריד ל-3 שנים כדי שגם העובדים היותר זוטרים, לא רק נחפש את ה-5 שנים, ושם זה נעצר. הייתה כוונה כן לנסות ולהכניס אותם דרך מכרזים פנימיים".
בהתייחס לעובדי האגף שהעידו בפנינו, יצוין כי אורנה, מנהלת אגף המיחשוב, היא עובדת של הערייה עוד משנת 2002 (סעיף 4 לתצהירה), משך כ- 20 שנה! ואילו דלית, היא עובדת של הערייה עוד משנת 1989, ומועסקת בערייה יותר מ- 32 שנים! (סעיף 2 לתצהירה).
...
לפיכך, ושממילא כל מקרה נקבע לפי נסיבותיו הוא, הטענה להשלכות רוחב, נדחית.
אשר לטענת המדינה שככל שייקבע כי העובדים שהוצבו באגף המחשוב בעירייה הם עובדיה של העירייה, ישקול הממונה על השכר להפעיל את סמכותו תוך קביעת שכרם - בהחלטה מיום 6.3.21 ניתנה התייחסות לכך ואין לנו אלא להפנות אליה ולנקבע שם. הפעלת סמכותו של הממונה בעניין העובדים אינה רלבנטית לשאלות שעמדו לדיון במסגרת פסק דין זה.
סוף דבר:
ההסתדרות הרימה את הנטל להוכחת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין העובדים נשוא פסק דין זה שהוצבו באגף המחשוב בעיריית חולון לבין העירייה.
הננו מורים למדינה לאפשר לעיריית חולון לפרסם מכרזים פנימיים באגף המחשוב שעתיד להיות מוקם אצלה תוך מתן אפשרות לעובדים כאמור להגיש מועמדותם במכרזים אלו כעובדים בעירייה.
