עיכוב משלוח פסק דין עקב תקלה במחשב

ביום 14/05/17 מסר התובע למעבדת הנתבעת את המחשב עקב תקלה שעליה דיווח ביום 09/05/17.

לפיכך, אני דוחה רכיב תביעה זה. לעניין פסיקת פיצוי בסך של 500 ₪ בגין העיכוב במשלוח ההמחאה לתובע.

הכרעה לאחר שקילת מכלול הנתונים בתיק, ולאחר שבחנתי את פסקי הדין עליהם ביקש התובע להסתמך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע עד ולא יאוחר יום 11/08/18 סך של 500 ₪ בלבד כפצוי בגין היתנהלות הנתבעת כלפי התובע לרבות העיכוב במסירת ההמחאה לתובע.

...

אני דוחה את טענת הנתבעת כי מדובר בזוטי דברים ומדובר בתביעה קנטרנית.

אם כי סבורני כי סכום התביעה מופרז ואינו מידתי ביחס לנזק שנגרם לתובע וביחס לעלות המוצר מושא התביעה דנן.

הכרעה לאחר שקילת מכלול הנתונים בתיק, ולאחר שבחנתי את פסקי הדין עליהם ביקש התובע להסתמך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע עד ולא יאוחר יום 11/08/18 סך של 500 ₪ בלבד כפיצוי בגין התנהלות הנתבעת כלפי התובע לרבות העיכוב במסירת ההמחאה לתובע.

בהתאם להוראות תקנה 497 ג'(ג1) גם המצאה על דרך של משלוח "הודעה באתר" שמשמעה הוא כי נשלחה לכתובת הדואר האלקטרוני של בעל הדין הודעה אודות ההחלטה בצרוף קישור אליה, היא המצאה אשר עונה על הדרישות הקבועות בתקנה (ע"א 1607/17 עו"ד אריאל שריג נ' עו"ד אורן לרר, 21.5.19; בש"א 8839/18 כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול"), 19.12.18).

כעולה מהבקשה ביום 21.1.20 פסק הדין נשלח לב"כ המשיבה על דרך של "הודעה באתר". ב"כ המשיבה, עו"ד מירה פיצ'חזדה הגישה תצהיר לתיק ובו טענה כי הודעה זו לא ניפתחה על ידה או על ידי מי ממשרדה, נוכח תקלת מחשוב.

אשר לטענת המשיבה לעניין הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים ביום 3.5.20 (נספח ב' לבקשה)- הצדדים חתמו על מיסמך שכותרתו "כתב מינוי והוראות לנאמן" בגדריו הוסכם כי המשיבה תפקיד את הסכום המגיע למבקשת מכוח פסק הדין, בידי ב"כ המבקשת בנאמנות, "עד להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שיוגש (כאשר לכל צד שמורות טענותיהם לגוף הבקשה) לצד ערעור על ידי חברת הדואר עד ולא יאוחר מיום 17.5.2020 לבית המשפט המחוזי מרכז על פסק הדין שניתן בבית משפט קמא." (ס' 1 למסמך; ההדגשה הוספה- ש.ג.).

...

לאור המקובץ, יש לראות במועד ההמצאה כיום 9.2.20 ולאור תקופת החירום, יש לקבוע כי הערעור הוגש במועד.

הבקשה נדחית.

בנוגע למועד אספקת המחשב ציין, כי העיכוב אירע על רקע משבר הקורונה, אך לא הציג כל אסמכתא, כי הנתבעת עשתה כל שלאל ידה על מנת לספק לנתבעת את המחשב הנייד, וכי בשל תקלות הנוגעות לחברת השליחויות זה הגיע באיחור ניכר לתובעת ולכן דין הטענה להדחות.

(ד) בסעיף זה, "דמי ביטול" - לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההיתקשרות בעיסקה או בחוזה, או בשל ביטולה".

בפסק דין זה דובר במי שעשה שימוש בתכנית האימון במשך חודשים ולאחר מכן ביקש לבטל את העסקה ללא כל הצדקה, בעוד בעיניינה של התובעת שבפניי הנתבעת כשלה הן ביחס לשינוי שעשתה באופי העסקה, מתכנית לשנה לתכנית בת חצי שנה, ובכך שהפרה את ההסכם כשלא סיפקה את המחשב הנייד במשך שבועות.

...

סוף דבר משהפרה הנתבעת את ההסכם הן בנוגע למשך תכנית האימון והן בנוגע לאספקת המחשב הנייד, הרי שהתובעת הייתה זכאית לביטול העסקה והשבת סכום של 3,468 ₪, מבלי שתידרש לשלם דמי ביטול כלשהם.

נוכח כל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעת להשיב לתובעת סך של 3,468 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובעת סך של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש בצירוף הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 777-12-18 או.סי ליינס בע"מ נ' אדיב- עמילות, הובלה בינלאומית בעמ לפני כבוד הרשמת בכירה ורדה שוורץ התובעת: או.סי ליינס בע"מ הנתבעת: אדיב- עמילות, הובלה בינלאומית בעמ ב"כ התובעת – עו"ד מיטל כהן ועו"ד **** בכר ב"כ הנתבעת - עו"ד רפאל ארגז פסק דין

משלוח ראשון בוצע ושוחרר ללא תקלות.

המשלוח השני עוכב בשל תיפקוד רשלני של הנתבעת ושוחרר רק כשלושה שבועות לאחר הגעתו לנמל בישראל.

בבדיקה במארכת ממוחשבת (ש.מ.א) אין אצל יבואן ערבות בנקאית.

...

עולה מכל האמור לעיל הוא כי פער הזמנים הבלתי מוסבר הצטמצם ל 5 ימים.

עולה מהמקובץ הוא כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה להוכחת טענותיה והנני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 8,000 ₪.

המערער ביקש להשיג על פסק הדין ועל כן הגיש ערעור מטעמו.

טענות הצדדים בבקשה בהמשך להחלטת הרשמת מיום 18.7.2022 הגיש המערער בקשה למתן "ארכה קצרה בת שעתיים וחצי להגשת ערעור", בגדרה טען כי בשל תקלה שארעה במחשבי משרד בא כוחו, לא ניתן היה להגיש את העירעור לפני השעה 17:00, ומשטופלה התקלה מיד הוגש העירעור, כשעתיים לאחר מכן.

שכן, כמפורט לעיל ההמצאה של פסק הדין לצדדים נעשתה ביום 7.6.2022, סמוך מאוד למועד מתן פסק הדין, על דרך של משלוח באתר, והמצאה זו לא נסתרה על ידי בית"ר. כך, על פי הפסיקה "הכלל הוא שיש להעדיף את 'כלל ההמצאה' על פני 'כלל הידיעה', זאת בתנאי ש'כלל ההמצאה' אינו משמש מנוף להיתנהגות חסרת תום לב, בלתי מוצדקת או בלתי מידתית של הצד שכנגד, או לשימוש בלתי סביר בהליכי בית משפט (ע"ר (ארצי) 9952-04-12 מדינת ישראל - מירון חומש (20.9.2012), בפיסקה 12). בעניינינו, אין מקום להחיל את "כלל הידיעה" נוכח פער הזמנים המזערי בין מועד הצפייה לבין מועד ההמצאה.

יחד עם זאת, "יכול ובנסיבות המקרה, תותר הארכת המועד, למרות קיומה של 'טעות משרדית'. זאת אם הוכח שהטעות אינה נובעת מרשלנות, מהזנחה או מזלזול בסדרי דין, והסיבה לעיכוב בהגשת העירעור במועד, נעוצה ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שגרמו לאיחור ושאינן בשליטת המבקש" (עא"ח (ארצי) 34/06 אלו אור ביטחון בע"מ - מראוון ראבייה (9.11.2006), בפיסקה 11).

לדברים אלו יש להוסיף את סיבת האיחור שהיא, לטענת המערער, התקלה במערכת המחשבים במשרד בא כוחו ואת העובדה כי מיד לאחר שטופלה הוגש העירעור, דבר שיש בו כדי להצביע על כך שהאיחור אינו נובע מרשלנות גרידא או מזלזול במועדים.

...

היות והערעור הוגש לאחר השעה 17:00 בערב כאמור, הרי שבהתאם לתקנה 161(1)(ד) לקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018, החלה במשפט העבודה מכוח תקנה 129(6) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), מועד רישום הערעור נדחה למחרת, קרי ביום 8.7.2022 בשעה 07:00 בבוקר.

לעניין סיכויי הערעור, נטען כי אלו גבוהים "מאחר ולא מדובר בתביעה שנדחתה בעילת התיישנות גרידא, אלא שהמשיבה ומי מטעמה, פעלו בחוסר תום לב, בתוך מסגרת תקופת ההתיישנות שהדין קובע, כך שהמבקש לא יוכל לממש את זכויותיו בדין". דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים והחומר הנוגע לעניין הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.