עיכוב מימוש ערבות בנקאית תנאים ומגבלות

הפועלים הביע הסכמתו למתן צו לפתיחת הליכים למשך 30 ימים בכפוף למספר תנאים, ובהם מינוי נאמן ניטראלי, הפעלה שאינה גרעונית (נטען כי ההפעלה המוצעת הנה גרעונית), גביית עמלות בגין הארכת ערבויות בנקאיות, אי-פגיעה במסת הנכסים של החברה ואי-נטילת כל התחייבויות כלפי צדדים שלישיים ללא כסוי.

ברור איפוא כי יש מקום לבחון ערבויות אלו בקפידה נוכח מצבה של החברה וכי נידרש להאריך את תוקף הצוו לעיכוב מימוש או חילוט הערבויות הבנקאיות.

וזו לשונו של סעיף 20(א) לחוק, הנכלל בפרק ג' לחלק השני של החוק, שעניינו "הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים": (א) הוגשה לבית-המשפט בקשה לצוו לפתיחת הליכים, רשאי בית-המשפט, לבקשת התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה – סעד זמני), אם שוכנע שיש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 18: (1) איסור לבצע עיסקאות מסוימות, סוג מסוים של עיסקאות או חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית-המשפט; (2) מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א': מינוי נאמן, לפרק ו'; בית-המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; (3) איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור – (א) ימנה בית-המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2); (ב) רשאי בית-המשפט להחיל את הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז', כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד; (ג) יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חידלות הפרעון של התאגיד, כמועד מתן הצוו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד.

...

עוד אציין כי במקרה מורכב זה, ולאור היקף החובות של החברה וריבוי ההליכים והתביעות, אני מוצאת לנכון למנות שני בעלי-תפקיד; ראו גם סעיף 33(ה) לחוק בו נקבע כי "בית-המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך". כן ייאמר כי במקרה זה, בו הנושאים העיקריים שעל הנאמנים לטפל בהם הינם נושאים משפטיים מובהקים ולאו דווקא נושאים חשבונאיים וכלכליים, אני סבורה כי נכון למנות לתפקיד שני עורכי-דין ולאו דווקא עורך-דין ורואה-חשבון בצוותא חדא.

מכלל האמור לעיל, ומבלי לפגוע בכישוריהם של יתר המועמדים שהוצעו על-ידי בא-כוח הממונה, אני מורה על מינוים של עו"ד עופר שפירא (ממרכז עזריאלי 5 ת"א) ועו"ד איתי הס (מיגאל אלון 98 ת"א) כנאמנים זמניים לחברה (להלן: "הנאמנים הזמניים"), כפוף להמצאת תצהירי אי-ניגוד עניינים ובכפוף להמצאת התחייבויות עצמיות על סך של 250,000 ₪ כל אחד.

הוראות אופרטיביות לנאמנים הזמניים מכלל האמור לעיל אני מורה על הארכת תוקפם של הסעדים הזמניים שנקבעו על ידי בהחלטתי מיום 10.10.2019, וזאת עד ליום 27.11.2019.

המבקש הגיש באוגוסט 2020 תביעה לסעד הצהרתי וצו מניעה ובקש להורות על ביטול הסכם הלוואה שנחתם בינו ובין המשיבה ביום 8.6.17 (להלן: "הסכם ההלוואה") ולעכב הליכי הוצל"פ שניפתחו למימוש מישכון על הנכס הידוע כגוש 4942 חלקה 186 ברחוב הזית 14 ביבנה (להלן: "בית המגורים").

המשיב היתנגד לכך ובהחלטה מיום 20.6.21 נקבע: "לאור הצעת התובע בסעיף 6 לתשובתו להלן, יסלק את קרן ההלוואה – איזון ראוי ונכון בין זכויות הצדדים הנו באמצעות הפקדת סכום קרן ההלוואה בקופת בית המשפט בערבות בנקאית צמודה, ללא הגבלת זמן ותנאי, וזאת כתנאי לעיכוב הליכי הוצל"פ...". בקשה מס' 22: א) המבקש הגיש "בקשה בזיקה להחלטת כבוד ביתה משפט מיום 20.6.2021" ובקש להורות למשיבה – הנתבעת לחתום על מכתב כוונות לגבי בית המגורים במסגרתו תאשר "כי לאחר שיופקד סכום קרן ההלוואה (בנכוי הסכום שכבר שולם לנתבעת בסך 264,000 ₪) יוסר השיעבוד מבית המגורים" זאת כיוון שללא הסרת השיעבוד לא יוכל לגייס את סכום קרן ההלוואה.

...

בתשובה לתגובה שהגיש המבקש ביוני 2021 שמכוחה ניתנה ביום 20.6.21 החלטה שלכאורה מתבססת על הצעתו נכתב בסעיפים 4-5-6: "4. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, טענתה העיקרית של הנתבעת לפיה התובע מנסה למשוך את זמנו ו/או לנסות לחמוק מתשלום חובו לנתבעת, פשוט איננה נכונה שכן, כמפורט במסגרת הבקשה ומבלי לגרוע מאיזה מטענות התובע, התובע הציע לנתבעת מספר פעמים ועוד בטרם הוגשו ההליכים המשפטיים, לשחרר את המשכון הרשום על הנכס הנוסף, ששועבד על ידה שלא כדין, ברחוב דואני ביבנה, על מנת שיוכל למכור אותו בשוק החופשי ולהחזיר לה את קרן ההלוואה ואולם הנתבעת סירבה בכל תוקף וממשיכה לסרב להצעה זו.

לאור האמור לעיל, לא יכול להיות כל חולק כי התובע הוא זה שהציע לנתבעת לסלק את קרן ההלוואה ולהמשיך לנהל את ההליכים המשפטיים, רק לגבי הסכומים שאותם היא דורשת שהתובע ישלם שמעבר לקרן ההלוואה, באופן שניתן היה למזער באופן שממעותי את נזקי התובע וכן את הנזקים הנגרמים לנתבעת, לטענתה ואולם, כפי הנראה בכדי להמשיך להפעיל לחצים על התובע, הנתבעת מסרבת להצעה זו, אשר ללא ספק מטיבה עמה".

ההחלטה מיום 20/6/21 לא ניתנה על בסיס הסכמה וההחלטה מיום 2/9/21 לא נומקה,אין מנוס מביטול ההחלטות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

לעניין עיכוב מימוש ערבות בנקאית יש להיתחשב ברובד נוסף שכן ביהמ"ש הבהירו לא אחת כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה למנוע מימוש ערבות בנקאית אוטונומית כאשר ביהמ"ש צימצמו עילות ההתערבות לשני מקרים עקריים- מירמה מצד המממש או נסיבות מיוחדות העולות כדי חוסר תום לב קצוני הכולל שקילת שיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות ( ע"א 7168/03 שלמה חבר נ' צוריאל לביא בתוקף תפקידו כנאמן (26.9.05)).

על כך מבוססת הסכמת נוטל הערבות לקבל הערבות חלף הכסף המזומן שנועד להבטיח את תנאי ההסכם ולכן מצאו ביהמ"ש להגביל משמעותית את האפשרות לעכב חילוט הערבות הבנקאית.

...

המשיבה 2 הותירה את ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה לשיקול דעת ביהמ"ש. המשיבה 1 טענה כי אין מקום להיעתר לבקשה למתן צו מניעה תוך שהיא מדגישה את המעמד המיוחד שניתן לערבות הבנקאית האוטונומית ולעילות המצומצמות המאפשרות מניעת חילוט ערבות בנקאית זו. לטענת המשיבה 1 פעלה אגב ההליכים שקדמו לדרישת החילוט בהתאם לנהליה ותוך שקיפות מקסימלית, הפסקת עבודתה של המבקשת בביצוע העבודות עבור המשיבה 1 גרמו למשיבה 1 נזקים ישירים ועקיפים העולים על היקפה של הערבות הבנקאית ומשהפסיקה המבקשת את ביצוע העבודות באופן חד צדדי הייתה זכאית המשיבה לפעול למימוש הערבות לאור ההפרה.

בנוסף טענה המשיבה 1 כי תקיפת החלטת ועדת המכרזים לחילוט העברות מכוחה פנתה המשיבה 1 למשיבה 2 לצורך חילוט הערבות הינה החלטה מינהלית אשר תקיפתה אינה מצויה בסמכותו של בימ"ש זה. לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים שצורפו ע"י הצדדים לרבות נספח ז' שהיה חסר בתגובת המשיבה 1 והשלמת טיעוני המבקשים נחה דעתי כי דין הבקשה לדחייה.

בבחינת מאזן הנוחות – בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה למתן צו זמני, במידה שישתכנע כי הנזק שייגרם למבקש, אם לא יינתן הצו הזמני, יהא נזק בלתי הפיך.

למעט שיחה נטענת לא נשלחו מטעמה פניות מתועדות בנושא ובחירתם לנקוט בדרך של שב ואל תעשה אינה יכולה להביא למסקנה כי המשיבה 1, שבחרה לפעול בדרך היעילה והקצרה ביותר שמאפשר לה החוזה ע"מ להקטין את נזקיה, פעלה בחוסר תום לב. כל האמור לעיל מביא למסקנה כי המבקשים לא הצביעו על סיכויי תביעה או מאזן נוחות הנוטה לטובתם, לא הצביעו על התקיימות התנאי החריג המצדיק אי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית ולפיכך לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להצדיק מתן צו מניעה זמני כמבוקש.

אני דוחה את הבקשה.

המבקש הגיש בקשה לצוו מניעה זמני לעיכוב מימוש הערבות בנקאית עד לתום ההליך.

הדברים, לא עולים בקנה אחד סעיף 5 להסכם לפיו תקופת השכירות תוארך בהודעה על מימוש אופציה ומבלי שנקבע תנאי בהסכם לפיו על הצדדים לחתום על הסכם חדש.

עסקינן בטענה הנוגעת לעניין שברפואה מבלי שהמבקש תמך את התובענה בתעודת רופא או בחוות דעת רפואית ולא הוכיח קיומה של מיגבלה או נכות רפואית שמנעו ממנו לשוב לעבודה או להגיע למושכר, לאחר קרות הארוע הנטען.

...

סוף דבר, המבקש לא הוכיח כי נמנע ממנו מפאת מצבו הרפואי להמשיך בשכירות בתקופת ההארכה.

לאור לאמור, נדחית התובענה.

המבקש ישלם למשיב הוצאות לשכר טרחת עו"ד בסך של 8,000 ₪.

לנוכח הצורך הדחוף למתן סעדים זמניים, ניתנה בסמוך לאחר הגשת הבקשה, ביום 07/01/20 החלטה במעמד צד אחד המורה על עיכוב כל ההליכים כנגד החברה, לרבות הליכים משפטיים ו/או הליכי גבייה ו/או הליכי הוצאה לפועל ו/או מימוש נכסים ו/או מימוש שעבודים ו/או מימוש או חילוט ערבויות בנקאיות וכיו"ב. כן ניתנו במסגרת ההחלטה הוראות ביחס להמצאת הבקשה לנושים המהותיים, לועד העובדים של החברה ולממונה, הכל על פי הוראות תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ט-2019 (להלן: "התקנות").

סבורני כי תנאים מגבילים אלה יש בהם כדי להבטיח את זכויותיהם של הנושים, לאזן את זכויות הצדדים ולהבטיח שמלוא מרצם של הערבים יושקע לטובתה של החברה.

...

לאחר ששבתי ושקלתי את הבקשה, ולאור הסכמתו של הנושה המובטח והנושה המהותי הגדול ביותר של החברה למתן צו הקפאת הליכים קצר מועד לחברה, ומשלא שמעתי בטיעוני הנושה המתנגד טעם המצדיק אי היעתרות לבקשה, ובכל מקרה לא טען כי צו ההקפאה עשוי לפגוע בנושים, ומששוכנעתי כי בנסיבות המקרה ראוי להעדיף ניסיון של הליך שיקום על פני הליך פירוק של החברה, שכן התועלת שיפיקו נושי החברה מהליך השיקום עשויה לעלות על פני התועלת שתופק מהליך של פירוק, הנני נעתרת לבקשת החברה והנושה המובטח, ונותנת בזאת צו הקפאת הליכים לחברה עד ליום 01/03/20, כאשר התנאים שפורטו בתגובת בנק דיסקונט ואשר היו מקובלים על בא כוח החברה והערבים, יהוו חלק בלתי נפרד מתנאי צו ההקפאה.

משבא כוח הנושה המתנגד לא הביע עמדה לעניין זהות בעל התפקיד, ומנגד הנושה המובטח המהותי של החברה בנק דיסקונט לישראל בע"מ הביע אמונו בעו"ד ליאור מזור והצטרף לעמדת החברה כי ראוי למנותו כבעל תפקיד בהליך זה. סבורני על רקע ניסיונו וכישוריו המקצועיים של בעל התפקיד שהוצע על ידי החברה, ושעה שהנושה המובטח המהותי של החברה צידד בהצעת החברה, ומשסבורה אני כי יש לתת משקל רב לעמדת הצדדים ובפרט לעמדת נושי החברה בבחירת בעל תפקיד, אשר אמור בין היתר לייצג את האינטרסים של הנושים ולפעול לשם השאת הדיבידנד שיצטבר בהליך ההקפאה, ולאחר שלא פורט ניסיונם המקצועי של המועמדים שהוצעו על ידי באת כוח הממונה בתחום חדלות הפירעון והליכי הקפאה בפרט, הנני מורה על מינויו של עו"ד ליאור מזור כנאמן של החברה בתקופת ההקפאה.

לאור כל האמור הנני נעתרת לסעדים המבוקשים הבאים: הנני מורה על מתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה לתקופה עד ליום 01/03/20 ו/או עד למתן החלטה אחרת.

הנני מורה על מינויו של עו"ד ליאור מזור כנאמן לחברה לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמן") ונותנת לו את סמכויות ניהול החברה בתקופת הקפאת ההליכים.

הנני מאשרת לנאמן בהתאם להוראות סעיף 67 לחוק חדלות פירעון לאמץ או לוותר על חוזה קיים ובכלל זה מאשרת לנאמן להשתחרר מהסכמי שכירות, הפעלה או אספקת שירותים אשר לגביהם יגיע הנאמן למסקנה כי אינם כלכליים עבור החברה וכי הם מכבידים על המשך פעילות החברה הכל על פי שיקול דעת הנאמן.