מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

עיכוב יציאת דייר עד החלטה משפטית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

יוצא שאבי הנתבע, הוא "הדייר החוזי", התגורר בדיור הצבורי לתקופה שארכה סה"כ 3 שנים וחודשיים.
בדיון שהתקיים ביום ה- 10.05.2017 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שככל והנתבע לא יפעל להגשת עתירה מנהלית אין מניעה להגיש סיכומים שכן אין מחלוקת עובדתית אלא רק משפטית, וככל שהנתבע יפעל להגיש עתירה מנהלית הדיון שבכותרת יעוכב עד למתן החלטה בעתירה המנהלית.
לטענתו: "לא תתכן מחלוקת כי ההכרה בעידן כדייר ממשיך נתקבלה בהליך סדור על ידי הגורמים המוסמכים בקרב המשיבות. היתה, ללא עוררין, כוונה להקנות להתחייבות תוקף משפטי והלכה למעשה, הצדדים מילאו אחר ההחלטה לאורך מספר שנים". לסברתו, הטעות הנטענת בהחלטה האמורה, אינה יכולה להקים צידוק לביטולה.
...
בכל הנוגע לטענתו של הנתבע בדבר הבטחה שלטונית, הרי משבית המשפט המחוזי דן בטענה זו ודחה אותה, בסופו של דבר, הרי שדין טענות הנתבע לפניי בענין להידחות, הרי שפסק דין מחייב את הצדדים אף בהליך שבכותרת, ודין טענות הנתבע בעניין, להידחות.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה לפינויו של הנתבע מהדירה מושא התביעה להתקבל.
בנסיבות הענין ובשים לב למצבו הנטען של התובע, תקופת התפשטות נגיף הקורונה ועל מנת ליתן לנתבע שהות למציאת מקום מגורים חילופי, אני דוחה את מועד הפינוי עד ליום 3/1/21.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נקבע כי: "41.הפועל היוצא הוא שהנתבעת, דיירת מוגנת במקרקעין, מבצעת בו עבודות בנייה והריסה בהיקפים משמעותיים, החורגים חריגה רבתי מההיקף המותר לבצוע על-ידי שוכר, גם אם הוא בבחינת דייר מוגן, מבלי שקבלה הסכמה של התובעים, שהם בעלי חלקים מן הנכס, ובידיעה ברורה שהבעלים מתנגדים לאמור.
ביקשו לדחות את הבקשה ולחלופין לעכב את ההכרעה עד שתתקבל החלטה ביחס לעיכוב ההליך.
כן נטען כי בקשה להורות על בדיקת הנכס שמטרתה לתמוך בבקשה אפשרית לתיקון כתב תביעה עומדת בנגוד לסיפא של תקנה 124 לתקסד"א לפיה נידרשת בדיקתו של נכס לצורך שאלה שנתעוררה בתובענה אשר תלויה ועומדת לפני ביהמ"ש. נטען כי אין כל בסיס עובדתי או משפטי להגשת הבקשה והחלטת כב' השופט עמית יריב במסגרת צו המניעה מחזקת זאת.
...
אין בידי לקבל טענה זו כטעם המצדיק את דחיית הבקשה הואיל והתביעה שלפני הוגשה יותר משנה טרם ניתן פסה"ד מכוחו הופסקו עבודות הבנייה של פבר.
לאור האמור לעיל ובשים לב לעילות התביעה, הגעתי למסקנה לפיה אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא לאפשר לפרויקט אורנים ביקור בנכס.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחדרה ת"א 33006-06-20 א.ד.מ. ניהול ואחזקת מבנים בע"מ נ' מישייב ואח' מספר בקשה:6 בפני כב' הרשמת הבכירה טלי מירום התובעת א.ד.מ. ניהול ואחזקת מבנים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ירון אילון נתבעת מס' 2 רחל מישייב ע"י ב"כ עוה"ד משה בן ארוש (מטעם האגף לסיוע המשפטי) החלטה
לטענת התובעת בכתב התביעה, ביום 3.5.2020 התברר לה, בעקבות בדיקות בספריה וחקירה שבוצעה, כי ודים גנב את כספי הניהול שגבה מדיירי המגדל ושילשל אותם לכיסו, בין במזומן ובין בהעברות בנקאיות לחשבון הבנק שלו ולחשבון הבנק של הוריו, רחל ויונון מישייב, סך הכל 272,414 ₪.
נטען, כי הוריו של ודים התחייבו בכתב בפני התובעת להחזיר לה את הכספים שגנב ודים, וזאת מתוך כספי פיצויים בסך של 40,000 ₪ שעתיד היה האב לקבל בקרוב, וכן על ידי מכירת ביתם עד ליום 1.4.2020.
כאשר נישאל האם יש ברשותו אסמכתות להעברות הבנקאיות שעשה ודים לחשבון הבנק של הוריו השיב בא כוחו, כי אלו צורפו לתשובה שהגישה התובעת על בקשתו של ודים לדחות את הדיון בבקשת צו עיכוב היציאה מהארץ; אלא שלתשובה זו צורפו מסמכים המלמדים - לטענת התובעת - על כי ודים המשיך במעשי הגניבה גם לאחר שדבר הגניבה התגלה ולאחר שהודה כי גנב את הכספים.
...
אין בידי לקבל את טענת התובעת, לפיה היה על הנתבעת להציג דפי חשבון ולהוכיח אלו סכומי כסף נכנסו לחשבונה מתוך כספי הגניבה, ומשלא עשתה כן הרי שהמחדל רובץ לפתחה; הטענה כי לחשבונה נכנסו כספים מתוך כספי הגניבה הינה אחד ממרכיבי המסכת העובדתית שבכתב התביעה והנטל להוכיחה מוטלת, איפוא, על התובעת.
סוף דבר לאור כל אלו, אני מורה על ביטול העיקול שהוטל על זכויותיה של הנתבעת בהתאם להחלטה מיום 14.6.2020.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בבקשה בסך כולל של 2,000 ₪, אשר ישולמו באמצעות ב"כ הנתבעת לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 78823-12-20 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציגת ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני התובע: מרדכי שלמה בובליל ע"י ב"כ: עו"ד אלישר פיינגרש הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד עדי וידנה – המחלקה המשפטית החלטה
החשמל בבניין כלל לא נותק ולא הוכח כי לוח הזמנים עוכב בשל ביקורת חשמל זו. המעלית הוספה במסגרת פרויקט תמ"א 38 ולכן לא הושבתה.
אכן בעדותו הוסיף התובע כי לא ניתן היה לחבר את המעלית ואת חשיבותה לדיירים המבוגרים אך מדובר למעשה באותה תשתית עובדתית והיא אי חיבור הבניין לחשמל.
ארוע חריג יכול שיהא מעמסה נפשית או גופנית יוצאת דופן.
...
הכרעה לאחר ששמענו את עדות התובע, את עדות בתו, גל בובליל ואת עדותו של ניר מירז, בודק מטעם חברת חשמל, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג הנטען למחלת התובע.
לכן, מהפן האובייקטיבי כישלון הביקורת של חברת חשמל באותו יום והתרגזותו הקיצונית של התובע, כפי שתיאר זאת בודק חברת חשמל, מובילים למסקנה כי לתובע אירע אירוע חריג ביום הנטען והוא לא הרגיש טוב בעקבותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפתח הדברים, כסקירת רקע נידרשת, וכדי לא לשלוח המעיין "הלוך ושוב" בין החלטות, תובא להלן כלשונה רוב ההחלטה האמורה, מסעיף 2 שבה (תוך השמטת חלק מן ההנמקה המשפטית, שאינו נצרך לכאן).
איני סבור כי היה על מררג להמתין עד שתגיש פתחי את בקשת העיקול העצמי, והיא לא חויבה להמתין בשום החלטה שיפוטית, אף לא חייבת הייתה להמתין.
התקנה קובעת – "בית המשפט רשאי לתת סעד להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו; הבקשה בעת מתן פסק הדין יכולה להיות בעל פה." בדומה, קובע סעיף 29 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968: "(א)משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל-הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות; בקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה.
גם אם נתייחס לאפשרות תביעה עתידית של מי מהדיירים מול פתחי כנזק תאורטי, ואני סבור שנכון למועד זה - זו אכן צריכה להיות ההתייחסות (פתחי סכמה זאת בסכום של 16 מיליון בתביעתה); וגם אם לא נתייחס כלל לסכום של 15 מיליון ₪ שנתבע בגין נזקים עקיפים של פגיעה במוניטין ואובדן היזדמנות לפרויקטים אחרים (בלי לקבוע מסמרות ביחס להליך העקרי, נחזה נכון לשלב זה שגם סכום זה הפותטי מדי), ניוותר עם כ 10 מיליון ₪ נזק ישיר נטען.
...
כרגע - אין מנוס מאומדן.
א. אני מקבל הבקשה חלקית, וקובע כי יוטל עיקול עצמי לטובת פתחי על 3.5 מיליון ₪ מתוך הסכום שחויבה פתחי לשלם למררג בפסק הבורר אבני (פסק הדין שאושר בתיקים המאוחדים 24139-04-22 ו 38431-05-22).
הבקשה נדחית ביחס ליתרת הסכום המשוערך בו חויבה פתחי באותו פסק דין, היינו שלגבי אותה יתרה שלא עוקלה בעיקול עצמי אין מניעה מהמשך מימוש העיקולים שהטילה מררג מכוח תק' 132 לתקנות, בהוצאה לפועל, עד לגובה אותה יתרה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו