לשאלה מדוע ביום 2.9.07, לאחר שעברו 14 יום מאז המקרה, הוא לא הזכיר את הנאשם אפילו פעם אחת, השיב שכאשר הוא נחקר בבית החולים, הם ביקשו דיווח רק לגבי החשוד הראשון שנתפס (סאמר), ולגביו הוא שיתף פעולה, וגם כאשר סאמר הובא לעימות עימו בבית החולים, דרשו לדעת מה קרה עם סאמר, ולא היה טעם לשתף את הנאשם שלא נכח שם.
לשאלת בית המשפט, השיב המתלונן, כי אין בידיו הסבר ביחס לשאלה אם יש קשר בין סירובו לקיים יחסי מין עם הנאשם ועם סאמר לבין המכות.
המתלונן הביא קולה, אך הוא (הנאשם) ביקש לשתות משהו אחר, כי 'רצה לתפוס ראש', אז המתלונן הביא ג'ין, והוא (הנאשם) שתה שלוש או ארבע כוסות (עמ' 2 שורה 13), אז המתלונן שם שירים במחשב, טראנסים ושירים בלועזית, ולאחר מכן שם סרטים כחולים ושאל אותו (את הנאשם) אם הוא מעדיף לראות סרטים פורנוגרפיים בין גברים לנשים או בין גברים לגברים, והוא אמר לו שישים מה שהוא רוצה, אז הוא שם סרט כחול בין גברים והם צחקו.
למרות הכחשותיו של המתלונן, המתלונן הנו עבריין מין בעברו, ועל כך לא יכולה להיות מחלוקת, הואיל והודעתו של שי סופר, אשר הגיש תלונה נגד המתלונן בגין הטרדה מינית, הוגשה כעדות ראשית ללא חקירה נגדית, והמתלונן מודע לכך שמעשיו המיניים כלפי הנאשם הנם בגדר עבירה, והוא עלול למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח, אף חרף הפגיעות החמורות מהן נפגע, ולכן התפתחה גירסתו למיצוי האחרון שלה, לאחר תפיסת הנאשם.
יחד עם זאת, כעולה מעדותו של שי סופר, המתלונן הטריד אותו בטלפון ודרך אתר אינטרנט, הפיץ עליו שהוא נער ליווי של חולה איידס ואיים שיראה תמונות ערום שלו למשפחתו.
(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להיתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו-מאסר עשרים שנים:
(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין; עבירת זו, מבטאת את החומרה הטמונה בה, לאו דוקא בשל חומרת החבלה שנגרמה בפועל, אלא ב"כוונה המיוחדת הטומנת בחובה סיכון ממשי של גרם חבלה גופנית קשה ולאו דוקא בשל חומרת החבלה הנגרמת בפועל" (ראה: י. קדמי בספרו "על הדין בפלילים", חלק שלישי מהדורה מעודכנת, התשס"ו-2006, עמ' 1277).
...
לאור האמור, אני ממליץ לחבריי להרשיע את הנאשם בעבירה זו.
עבירה של חבלה בנסיבות מחמירות נראה לי כי בנסיבות העניין, עבירה זו, לפי סעיף 333 + 335(א)(2) לחוק, נבלעת בעבירה לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק, אשר על כן, איני סבור כי יש להרשיע את הנאשם גם בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות.
לאור האמור, אני ממליץ לחבריי לזכות את הנאשם מעבירה זו.
עבירת השהיה הבלתי חוקית הנאשם הודה כי הודה בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום לא היה בעל היתר כניסה לישראל כדין, לאור האמור, נראה לי שיש להרשיע את הנאשם בעבירת כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.
הואיל ולא הוכח שהנאשם הוא שביצע את עבירת הגניבה בעצמו, אך היה מודע לכך שסאמר גונב את הכסף, בהמשך לאירוע האלים, נראה לי כי יש להרשיעו בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, לפי ס' 412 לחוק.
