עיכוב הליכים עקב קיומה של בוררות

לאור זאת טוענת הנתבעת כי יש להורות על עיכוב ההליך כאן לצורך קיום בוררות חובה בפני בורר שימונה על ידי ההתאחדות.

בתמצית אציין כי בית הדין הארצי הבהיר שנקודת המוצא במערכת היחסים בין הצדדים היא כי חוק הבוררות חל, כאשר הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים קובע כי חילוקי דיעות בין השחקן למועדון בכל הנוגע להוראות ההסכם יובאו להכרעת בורר שימונה מכוח תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל, כאשר התקנון אליו מפנה ההסכם קובע כי דינו של התקנון כדין הסכם בוררות לכל דבר ועניין.

...

מאחר והתביעה היא אך ביחס לזכויות קוגנטיות, יש לדחות את הבקשה.

עוד עמד בית הדין הארצי במסגרת פסק דינו על היחס בין חוק הבוררות לחוק הספורט כאשר חזר על המסקנה שנקבעה בפסיקה כי דין בוררות לפי חוק הספורט כמוה כבוררות לפי חוק הבוררות בשינויים המחויבים מההוראות הייחודיות לחוק הספורט ולתקנונים שהותקנו על פיו.

מן הכלל אל הפרט לאחר עיון בכלל החומר המצוי בתיק לרבות בפסיקה אליה הפנו הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט גלעד הס) מיום 20/12/16 בתא"ק 37559-09-14 ולפיה ביטל בית משפט את החלטתו הקודמת בדבר עיכוב הליכים לצורך קיום בוררות בפני עו"ד אסא זוהר.

על כן, היה צריך בית משפט להורות על קיום הבוררות בפני בורר אחר ולא להורות על המשך ההליכים בפניו כיוון שהיתה הסכמה מחייבת לקיומה של בוררות.

...

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו, וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) עסקינן בהחלטת ביניים שיש צורך להכריע בה כבר בשלב הנוכחי, עוד בטרם ניתן פסק דין, שכן ככל ינוהל הליך בבית משפט ויינתן פסק דין, ממילא בקשת המבקש לבירור הסכסוך בבוררות כבר לא תהיה רלוונטית.

ה) ההחלטה בנוגע לחידוש ההליך בבית משפט מצויה בגדר שיקול דעתה של הערכאה הדיונית ואין מקום להתערב בה. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו.

בהחלטה מיום 29.5.2013 עוכבו ההליכים לצורך קיום בוררות בבד"ץ, בהתאם להסכמה המקורית שבין הצדדים (כב' השופטת ש' רנר).

בנסיבות אלה, עצם העלאת הטענה בדבר קיומה של רשות חינם מהוה חוסר תום לב. ממילא אין היא מתיישבת עם היתנהלות הנתבעים בהליך הנוכחי.

...

מסקנה זו נלמדת גם מעדותו של הנתבע עצמו, ומעדויותיהם של שני העדים האחרים מטעם הנתבעים.

מכל האמור לעיל עולה כי התובעים הם אלה שהחזיקו בדירה טרם נשללה חזקתם על ידי הנתבעים.

התוצאה היא, אם כן, כי דין התביעה להתקבל.

" סעיף 5 לחוק הבוררות מסמיך למעשה את בית המשפט להורות על עיכוב הליכים לצורך קיום הליכי בוררות, בכפוף לכך שמבקש העיכוב יוכיח את קיומם של חמשת התנאים שלהלן: א. יש הסכם בוררות בין הצדדים; ב. התובענה שהוגשה לבית המשפט מתייחסת לסכסוך שההסכם חל לגביו; ג. בעל הדין שמבקש את העיכוב הנו צד להסכם; מבקש העיכוב, היה והינו מוכן, בשעת הגשת הבקשה, לעשות את כל הדרוש לצורך קיום הבוררות; המבקש ביקש את עיכוב ההליכים במסגרת כתב ההגנה או בדרך אחרת, בהזדמנות הראשונה בה הוא טען לגוף העניין; במקרה הנידון, אין מחלוקת כי במסגרת הסכם השתוף עליו חתמו הצדדים, קיימת תניית בוררות (סעיף 25 להסכם השתוף).

...

במקרה הנדון אין בידי לקבל טענת המשיבה לפיה ההזדמנות הראשונה באה בגדר הבקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה, שכן במסגרת זו לא הייתה התייחסות של המבקשת לגוף הטענות.

בהקשר זה עולה כי עד לשלב בו הוגשה הבקשה לעיכוב ההליכים טרם ננקטה עמדה מצד המבקשת לגופה של התביעה, ועל כן סבורני כי המבקשת עומדת בדרישת המועד.

סוף דבר סיכומו של דבר, לנוכח קיומה של תניית בוררות בהסכם השיתוף, ומשעמדה המבקשת בנטל ההוכחה הנדרש להוכיח נכונותה לקיים את הליך הבוררות, אני מחליטה לקבל את הערעור.

לפניי בקשה לעיכוב הליכים לצורך קיום הליך בוררות.

...

הכרעה דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובעות את הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪.