כמו כן, לפי סעיף 7ז' לחוקת ההסתדרות, לרשות השיפוט של ההסתדרות אין סמכות לידון בעניינים שאינם הסתדרותיים, כאשר מדובר בעוולה נזיקית, ועל כן יש צורך בהסכמת כל הצדדים על מנת שרשות השיפוט תידון בתיק זה.
לטענת הנתבעת 1 בתשובתה- היא העלתה את נושא עיכוב ההליכים בהזדמנות הראשונה.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב הליכים לצורך הפניית ההליך לבוררות ברשות שיפוט של ההסתדרות, להיתקבל.
]
"דרך המלך היא, כי קובלנות בעיניין ליקויים בהתנהלותם של ועדי עובדים או בהתנהלותם של בעלי תפקיד בוועדים יוכרעו במנגנון הפנימי של ארגון העובדים. מנגנונים פנימיים כאמור קיימים בכל אירגוני העובדים הגדולים במשק, ובמקרה דנן, רשות השיפוט במקרה של ההסתדרות הכללית ובית הדין העליון במקרה של הסתדרות המורים. ברוח זו, נפסק על ידי בית דין זה לא אחת כי על הבא בשערי בתי הדין לעבודה בתביעה של עובד נגד ארגון עובדים או אורגאנים שלו למצות קודם הליכים פנימיים באירגון".
כאמור סעיף 5(ג) לחוק הבוררות קובע כי בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.
...
דיון והכרעה:
לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב הליכים לצורך הפניית ההליך לבוררות ברשות שיפוט של ההסתדרות, להתקבל.
לכן איננו מקבלים את טענות התובעת בעניין זה.
עוד יצוין כי אין בכך שהנתבעת 1 בהגנתה טוענת להגנת "אמת בפרסום" לגבי הפרסומים נשוא התביעה שעניינם התעמרות התובעת בעובדות החברה כדי ללמד על כך שמדובר בתיק העוסק בזכויות מגנות בעלות אינטרס ציבורי, כטענת התובעת.
עם זאת- ככל שמי מהצדדים יפנה בבקשה בעניין זה לאור החלטתנו זו, בית הדין ידון בה.
סוף דבר,
הבקשה מתקבלת באופן כזה שאנו מורים על עיכוב ההליך שלפנינו לצורך הפניית הסכסוך בין התובעת לנתבעת 1 להליך בוררות ברשות השיפוט של ההסתדרות.
