עיכוב הליכים ועיקולים לביצוע פסק הדין

על ההחלטה שניתנה במסגרת הסעד הזמני בתביעה זו חלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אשר תקנה 368(א) להן קובעת: "לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצוו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצוו". ביום 7.1.20, היתקיים דיון בבקשה לביטול עיקולים שהוטלו כנגד התובע במסגרת תביעה לביטול תוקף פסק דין שניתן להסכם גישור על סך 590,000 ₪ .

בהחלטתי בתום הדיון, קבעתי כי ענייננו בתביעה לביטול פסק דין ובבקשה לעיכוב הליכים מכוח פסק דין שניתן ע"י מותב שונה וחלים עליה על פי מהותה הכללים הקבועים בתקנות ביחס לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לצורך הגשת ערעור, כאשר הכלל הוא שהגשת ערעור ולענייננו תביעה לביטול פסק הדין, לא תעכב את ביצועו של פסק הדין , וכי על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים: סכויי ערעור טובים וכן אם יזכה בעירעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו (ראה: ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ ואח' נגד ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מא(1) 713 ; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172).

...

לטענתה התובעים, מאחר והוכיחו עילה טובה לכאורה ביחס לזכותם המהותית, וכאשר מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם, ולשם שמירה על המצב הקיים, עד להכרעה בתביעה, יש להעתר לבקשה.

מאחר ולא חל שינוי נסיבות מהותי, שכן עוד בבקשה שהגיש ביום 2.12.19, שלא התקבלה מאחר והתובע לא צירף תצהיר לתמיכה בבקשתו, טען התובע שהוא חושש מכך שימומשו נכסיו ודירת המגורים המשותפת, דין הבקשה להידחות; לחילופין, יש לקבוע כתנאי לקבלת הבקשה, כי התובע יפקיד בקופת בית המשפט סך של 130,000 ₪, סכום חובו שאינו שנוי במחלוקת.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל, חלקית.

בעניינינו, טענות התובע כנגד התנהלות הנתבעת בסעיפים 21-25 לבקשה, אינן בבחינת נימוק המצדיק שינוי החלטתי האמורה, הואיל והן אינן מהוות עובדות חדשות , והן בבסיס התביעה שלפני.

ככל שלא יופקד הסכום במועד, החלטתי מיום 7.1.20, תיוותר על כנה.

מונחת בפניי היתנגדות לבצוע שטר ובמסגרתו בקשה לעיכוב הליכים ולביטול עיקול שהוטל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נגד המבקשת בשל אי הגשת היתנגדות במועד.

למעט חוסר נוחות בעיקול שמוטל על רכב, ובשים לב לכך שהמבקשת לא יכולה לשלם את החוב ואז לידרוש אותו מצד ג' שישפה אותה, הרי שהיא עצמה מודה בפועל כי קיים קושי המכביד על ביצוע פסק הדין מקום שניתן לטובת המשיבה.

...

בכל הנוגע לתנאי הראשון, שוכנעתי כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של התביעה.

העולה מהמקובץ, כי למבקשת אין כל טענת הגנה וגם זו שעלתה במסגרת החרבת חזית בדיון – אישור הטמנה על פי דין – הרי שהיא מתייתרת נוכח האישור שקיבלה ולא חלקה אודותיו.

למבקשת לא עומדת כל טענת הגנה ועל כן בקשת הרשות להתגונן נדחית.

משהצליח המבקש לאסוף כוחות, פעל להגשת הבקשה דנן והערעור על פסק הדין ; בקשה לעיכוב הליכים ובטול תיקים בהוצאה לפועל; בקשה לעיכוב הליכים ובטול עיקולים בהליך דנן; פנייה למפקח על הבנקים.

המבקש הסתמך על חלוף המועד להגשת ערעור כך שבסופו פתח בהליכים לבצוע פסק הדין.

...

ביום 08.11.2019 הוגש פסק דינו של כבוד השופט אלקלעי בתא"ק 18605-12-15, במסגרתו חויב המבקש, ביחד עם נתבע נוסף ולחוד לשלם לבנק את סכום התביעה בסך 182,185.73 ₪, בצירוף אגרה, הפרשי הצמדה וריבית ושכ"ט עו"ד. עוד נקבע כי יש לדחות את התביעה כנגד נתבע נוסף שתבע הבנק "עקב רשלנות הבנק בהתנהלות מולו, אגב החתמתו על מסמכים שאינם מתאימים ורק מאחר ולא גילה לו כי הוא 'ערב יחיד'". בית משפט השלום דחה את טענת המבקש לפיה הוא שוחרר מערבותו לבנק ואינו חייב עוד לבנק דבר, וכן דחה את טענתו כי הלוואה שהעמיד הבנק לחברה נשוא ההליך שם, ניתנה שלא כדין ומבלי להחתים את החברה עצמה על הסכם ההלוואה וללא פרוטוקול החברה כנדרש.

כל אלו, מביאים אותי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

בענייננו, די בכל האמור לעיל כדי לקבוע כי אין טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור, ולכן דינה של הבקשה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המשיבה 1 הגישה בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע השטר, ובסיפא לבקשה זו נרשם כך (ראו סעיף 27 לבקשה) "בנסיבות המפורטות לעיל, מוגשת בקשה זו להארכת המועד להגשת היתנגדות, לביטול ו/או עיכוב כל הליכי ההוצל"פ בתיק שבכותרת, עד למתן פסק דין בתביעה העקרית, ו/או עיכוב כל ההליכים בתיק שבכותרת עד למתן החלטה בבקשה זו ו/או ביטול ו/או עיכוב הליכי העיקול שבכותרת." הינה כי כן, המשיבים הם אלה שבקשו את סעד עיכוב הליכי ההוצל"פ עד להכרעה בתביעה העקרית, ולא המבקשים הם שמעוניינים להוסיף סעד נוסף לתביעתם, לאחר שבית המשפט "קם מכיסאו". יוסף, כי עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט עולה, כי לא ניתנה כל החלטה בדבר עיכוב ההליכים.

...

בכל הקשור לנסיבות המקרה יש לומר שקיימת הצדקה להיעתר לבקשת העיקול.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת.

המבקשים ימסרו את החלטתי זו למשיבים ו/או לבא כוחם עד ליום 12.11.2019 בשעה 14:30.

ביום 10/8/23 הוגשו התנגדויות לבצוע שטר, בקשה להארכת מועד, בקשות לעיכוב הליכים ובטול עיקולים.

על בית המשפט להיות משוכנע שבנסיבות שלפניו קיים חשש סביר כי אי מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין לכשיינתן, ככל שיזכה התובע בתביעה.

...

אני סבור כי לאור כל שהוצג, יש בסיס וראיות בקיומה של עילת התביעה.

בכל הנוגע לעיכוב ההליכים בתיקיי ההוצאה לפועל, לאור היקף העיקולים כפי שעלה בדיון וחרף זאת שהסכום המדויק שעוקל אצל המחזיקים השונים לא הוצג, אני סבור כי באיזון הראוי של זכויות הצדדים, יש מקום להורות על המשך עיכוב ההליכים עד ההכרעה בהתנגדויות וכך הנני מורה.

המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון וכן שכר טרחת עורך דינה בסך כולל של 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך, תוך 30 יום.