המבקשת עתרה לביטול עיקול על חשבון הבנק, לנוכח עמידתה בצו התשלומים, בקשה שנענתה, ואולם, בקשתה להורות על הסרת העיקול ברשום שהוטל על הדירה נדחתה ע"י כב' הרשמת מהנימוק כי עצם העמידה בצו התשלומים אינה מהוה עילה לעיכוב ובטול הליכים גורף, וכי בשים לב לגובה החוב העומד על כ- 250,000 ₪, ולשיעור צו התשלומים העומד על 350 ₪ בלבד, הרי שרשאי הזוכה לנקוט בהליכים שאפשר ויביאו לפרעון החוב.
המבקשת אף איננה מתייחסת לתשובתה של הלישכה לסיוע משפטי בעיניינה, המתרה בה כי הסיוע יופסק ככל שלא תפעל באופן קונקריטי למציאת רוכש פוטנציאלי לדירה, על מנת שיתאפשר תשלום החוב הפסוק, וכי עד שלא תעשה כן אין מקום לטפול בבטול העיקול ברשום על הדירה.
...
בנסיבות אלה, אין אלא לקבוע כמסקנה כי בידי המבקשת היכולת לשלם אגרת ההליך ולהפקיד העירבון הנדרש, ולכל הפחות לא עשתה די לשם כך.
המסקנה בדבר דחיית בקשות המבקשת, נכונה ביתר שאת במקרה הנדון, שכן בכל הנוגע לסיכויי ההליך, יש להטיל בקיומם ספק רב.
כאמור בפירוט לעיל, המדובר בעיקול ברישום על נכס מקרקעין שהינו בבעלות המבקשת, כאשר החוב בתיק ההוצאה לפועל עומד על סך של כ- 250,000 ₪, בעוד שהמבקשת משלמת בצו תשלומים סך של 350 ₪ בלבד, והמבקשת אינה מצביעה על נימוק ממשי להסרת העיקול, שלא יהא בו כדי לפגוע בזכותו של הנושה לנסות ולגבות את חובו.
לאור כל האמור, הרי שאף לא נראים סיכויי ההליך, וגם מסיבה זו אין כל מקום למתן הפטורים המבוקשים.
מכל המקובץ, הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה והבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון נדחות.