עיכוב הליכים גורף בהליכים משפטיים

משכך, ככלל, לא ינתן צו לעיכוב הליכים משפטיים שנועדו לקבוע קיומם של חובות, אלא רק לעיכובם של הליכי גבייה.

בבקשה לעיכוב ההליכים עותרת המבקשת לעיכוב גורף של כל הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדה, אך המבקשת לא עושה כל ניסיון לאבחן בין ההליכים השונים ולהצביע על אלו בהם שעלולים לחבל בסיכוי להסדר חוב מול כלל הנושים, או אלו בהם שעלולים להקנות למי מהנושים יתרון לא הוגן על פני יתר הנושים, או אלו בהם שכל תכליתם הכבדה על המבקשת.

...

ולפיכך, למרות קבלת הטענה העקרונית בדבר הסמכות הנתונה לבית המשפט, לא ניתן להיעתר לבקשה.

ולסיכום: אני מקבל את טענות המבקשת, הממונה ומנהלת ההסדר, וקובע שלבית המשפט סמכות להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל המתנהלים כלפי המבקשת, נוכח הגשת בקשת להסדר חוב לפי חלק י' בחוק ולאחר מינוי מנהלת ההסדר והפקדת הכספים בקופת ההסדר כפי שנקבע.

ולמרות זאת, בהיעדר פירוט של סיכויי קבלת הצעת הסדר החוב והיעדר פירוט ההליכים שמבקשים לעכב, לא ניתן להיעתר לבקשה וזו – נדחית.

הטעם להקצבת מזונות בהתאם להוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל ברור, ומטרתו היא להמשיך ולהבטיח באופן שוטף את כלכלתם ואורחות חייהם של הזכאים למזונות, שהם בדרך כלל קטינים, וזאת גם כשהחייב נמצא בהליך של חידלות פרעון, אך המנגנון גם מאזן בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים, ועל כן פעמים רבות הסכום שנקצב נמוך מסכום המזונות שנקבע, בין בהסכמי הגירושין ובין בפסיקת הערכאה המוסמכת, שלנגד עיניה אך ורק הסיכסוך שבין החייב והקטינים, כאשר בית המשפט של פשיטת רגל בוחן את התמונה הרחבה והכוללת (ראו: עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חידלות פרעון הסדרי חוב ושקום כלכלי של יחידים, הוצאת השדה המשפטי, כרך א' עמוד 211 והאסמכתאות המובאות שם).

אם במצב רגיל יכולים הזכאים למזונות, מקום שהחייב לא משלם את המזונות, לפנות להליכי הוצאה לפועל על מנת לפעול למימוש הזכות למזונות, הרי עם כניסת החייב להליכי פשיטת רגל, ומתן צו עיכוב ההליכים הגורף, מצבם של הזכאים למזונות, בכל הקשור להליכי הגבייה שוטפת, מורע.

...

את הבקשה לביטול ההליך, אני מורה למבקשת להעביר במסירה אישית לתגובת החייב בתוך 7 ימים מהמסירה.

לסיכומו של דבר – הבקשה לביטול ההליך תועבר, כאמור לתגובה.

יודגש, כי הצוו הזמני לא כלל הוראה על עיכוב הליכים גורף ביחס למשיבה, או אחותה, ואף לא הגביל את המבקשת באופן אחר כלשהוא מעבר לחיובה של המבקשת בחידוש אספקת המים לעסקה של המשיבה.

ההליך המשפטי וסעדי הביניים המבוקשים במסגרתו לא נועדו "לקנות זמן" למי מבעלי הדין, והליכים משפטיים הכרוכים בהשקעת זמן ועלות הן של בעלי הדין שכנגד (ובמקרה דנן מדובר בהמרצת פתיחה שהוגשה במקור כנגד 21 משיבים) והן של בית המשפט אשר זמנו הנו משאב צבורי יקר, אינם אמורים להתנהל מטעמים טאקטיים גרידא.

...

ראה בעניין זה אף תקנת משנה (ב) בתקנה 371 השוללת במפורש מצב של "פיצוי יתר" בסופו של דבר.

המשיבה אף לא התמודדה בתגובתה עם נזק נטען זה וכאמור, תגובתה בכל מקרה לא גובתה בתצהיר מטעמה, כך שממילא אין לפני בית המשפט טיעון עובדתי כלשהו מטעמה של המשיבה, לרבות בעניין זה. עם זאת, לאחר עיון בשני מסמכי נספח 5 לתצהיר מטעם המבקשת אני סבורה, כי לא די באסמכתאות שצורפו בנספח 5 כדי ללמד על גובה הנזק שנגרם עקב הצורך לניתוק וחיבור המשיבה מאספקת המים.

משמעות הדבר הינה, כי אני מורה על חילוט העירבון לטובת המבקשת בסך כולל של 4,500 ₪.

המבקשת עתרה לביטול עיקול על חשבון הבנק, לנוכח עמידתה בצו התשלומים, בקשה שנענתה, ואולם, בקשתה להורות על הסרת העיקול ברשום שהוטל על הדירה נדחתה ע"י כב' הרשמת מהנימוק כי עצם העמידה בצו התשלומים אינה מהוה עילה לעיכוב ובטול הליכים גורף, וכי בשים לב לגובה החוב העומד על כ- 250,000 ₪, ולשיעור צו התשלומים העומד על 350 ₪ בלבד, הרי שרשאי הזוכה לנקוט בהליכים שאפשר ויביאו לפרעון החוב.

המבקשת אף איננה מתייחסת לתשובתה של הלישכה לסיוע משפטי בעיניינה, המתרה בה כי הסיוע יופסק ככל שלא תפעל באופן קונקריטי למציאת רוכש פוטנציאלי לדירה, על מנת שיתאפשר תשלום החוב הפסוק, וכי עד שלא תעשה כן אין מקום לטפול בבטול העיקול ברשום על הדירה.

...

בנסיבות אלה, אין אלא לקבוע כמסקנה כי בידי המבקשת היכולת לשלם אגרת ההליך ולהפקיד העירבון הנדרש, ולכל הפחות לא עשתה די לשם כך. המסקנה בדבר דחיית בקשות המבקשת, נכונה ביתר שאת במקרה הנדון, שכן בכל הנוגע לסיכויי ההליך, יש להטיל בקיומם ספק רב. כאמור בפירוט לעיל, המדובר בעיקול ברישום על נכס מקרקעין שהינו בבעלות המבקשת, כאשר החוב בתיק ההוצאה לפועל עומד על סך של כ- 250,000 ₪, בעוד שהמבקשת משלמת בצו תשלומים סך של 350 ₪ בלבד, והמבקשת אינה מצביעה על נימוק ממשי להסרת העיקול, שלא יהא בו כדי לפגוע בזכותו של הנושה לנסות ולגבות את חובו.

לאור כל האמור, הרי שאף לא נראים סיכויי ההליך, וגם מסיבה זו אין כל מקום למתן הפטורים המבוקשים.

מכל המקובץ, הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה והבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון נדחות.

על מנת לעמוד על הקף שיקול דעתו של בית המשפט בשאלת עיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים בהוצאה לפועל, יש לזכור את תכליתו של חוק ההוצאה לפועל שנועד להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין שניתן לטובתו, וגם מסמכים משפטיים הניתנים לבצוע כמו פסק דין, ובהם שטרי מישכון, משכנתה, שטרות ושיקים, וגם תובענות על סכום קצוב.

לעומתה, גם המשיבה לא טענה דבר לעניין מאזן הנוחות אלא הסתפקה בטענה שהנה מיתנגדת לעיכוב גורף להליכי ההוצאה לפועל, אלא בכפוף להפקדת סכום של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט.

...

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקשת ולאחר עריכת איזונים בין טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע התנגדותה נוכח טענותיה כי אינה חייבת סכום זה למשיבה, והואיל ולכאורה שטר החוב לא נערך לפקודתה של המשיבה כי אם כנגד צד ג' שלא בררו כיצד סוחר שטר החוב לידיה שהינן טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי על ביטול העיקולים שהוטלו על חשבונותיה בבנק לאומי לישראל בע"מ סניף 641 מספר חשבון עו"ש 1012344, בבנק הדואר מספר חשבון 30370786 ובבנק מזרחי טפחות בע"מ סניף 443 מספר חשבון עו"ש 378846, וכן לעיכוב יתר הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בתיק וביטול צו עיכוב היציאה בכפוף להפקדת סכום של 3,500 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.