עיכוב הליכים בתיקים ביטחוניים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע

בעיניינו של המשיב 5 בלבד ] בקשה שישית בעיניינו של המשיב 5, להארכת מעצר, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-150 ימים החל מיום 14.12.2019 או עד מתן פסק דין בתפ"ח 35982-12-17, 31894-07-18 (תיקים מאוחדים) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

במסגרת הליך המעצר הסכים המשיב 5 למעצרו עד תום ההליכים, ולאור זאת, ביום 18.4.2018, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד תום ההליכים.

זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה, לבקשת הסנגורים, מספר פעמים את תחילת ההוכחות; לאחר עיכובים שחלו בהעברת חומר החקירה; לאחר שייצוגם של המשיבים, ביניהם המשיב 5, הוסדר רק ביום 12.12.2018.

הלכה היא, כי כדי להכריע בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, יש לאזן בין זכות הנאשם לחירות לבין שמירה על שלום הציבור וביטחונו, כמו גם נהולו התקין של ההליך המשפטי.

...

ביום 15.8.2018 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה לאיחוד התיקים מטעם המבקשת, מאחר שהתיקים מהווים למעשה פרשה אחת, ועל אף התנגדות בא כוח המשיב 5.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע פ"ל 4176-08-20 מדינת ישראל נ' אבו מוסא תיק חצוני: 506857/2020 בפני כב' השופשופט בכירט הבכיר, אלון אופיר מאשימה מדינת ישראל ע"י שלוחת תביעות תנועה נגב נאשמים סאברי אבו מוסא ע"י ב"כ עו"ד אבי בנבנישתי – סנ"צ גזר - דין

ב"כ הנאשם סקר בטיעוניו את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת העובדה לטענתו כי הליכי העיכוב והמעצר של הנאשם בוצעו על ידי המישטרה שלא בהתאם לחוק.

אלא שהמתחם לעיל נקבע בפרשת גניים על רקע הדברים הבאים: "בעניינינו, מעבר לחומרת העבירות כשלעצמן, הרי שהנסיבות הקשורות בביצוען, מציבות את הפגיעה בערכים המוגנים ברמה גבוהה. המשיב נהג ברכב לאחר שנפסל במסגרת חמישה גזרי דין שונים, לפסילה מיצטברת של 88 חודשים; ובעת שרשיון הנהיגה שלו פקע לפני למעלה מ-14 שנה; ומכלול נתונים אלו, מעיד הן על רמת המסוכנות הגבוהה לביטחון הציבור כתוצאה ממעשיו, והן על רמת הזלזול וההתעלמות שלו מהוראות רשויות אכיפת החוק." במקרים אחרים שקדמו לפסיקה לעיל, וכאשר הנסיבות היו שונות וקלות יותר, קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מתחמים אחרים לעבירה של נהיגה בזמן פסילה: בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל נקבע: "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." מיתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע בעפ"ת 43966-08-13 (מחוזי באר-שבע) חאלד זידאן נגד מדינת ישראל: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." כפי שנקבע בסעיפים 40ב', ג' ו-ט' של חוק העונשין, לחומרת מעשה העבירה בנסיבות ובמידת אשמו של הנאשם יינתן המשקל הראוי לצורך קביעת מיתחם הענישה המתאים למקרה הנידון.

...

בנסיבות אלה, מידת הפגיעה בערך המוגן היא נמוכה, ולכן אני קובע כי מתחם ענישה ינוע בפרשה זו בין מאסר מותנה ועד ל- 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנאשם יצהיר על התחייבות כספית בסך של 5000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה והכל תוך שנתיים מהיום.

אני קובע כי פסילתו של הנאשם עד לתום ההליכים בטלה בזאת.

הנני גוזר על הנאשם 3 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין והכל תוך 3 שנים מהיום.

מאחר ונגר היה מצוי בהליכי פש"ר, עוכבו ההליכים נגדו (החלטת כב' הרשם הבכיר כתוארו אז, א' כהן מיום 23.5.2015).

הנתבע הועמד לדין (ת.פ. 36866-12-09 בבית המשפט השלום בתל אביב) והורשע עפ"י הודאתו במסגרת עסקת טיעון בכך שביצע עיסקאות בחשבונותיהם שלא אחרים לפי שיקול דעתו הבלעדי מכוח ייפוי כוח שניתנו לו, ונתן הוראות ורכישה ומכירה של חוזי CFD, כאשר אין בידו רישיון לניהול תיקים כמתחייב מחוק הסדרת העיסוק וייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה – 1995.

נגר קיבל היתר להגיש תביעה נגד הנתבע, ואכן הגיש נגדו תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.א. 22621-07-15 ) (להן: "תביעת נגר"").

לטענת התובע ונגר, התובע נימנה על אלה שלא קיבלו ביטחון מנגר.

כך קבע בעיניין זה בית המשפט בתביעת נגר: "עצם ההמתנה של התובע זמן כה ממשוך מאז קריסת הנתבע ומאז ניפתחו נגדו הליכי פשיטת רגל, מצביעה על כך שהמניע להגשת התביעה אינו רצון לשפות את המשקיעים שהפסידו את כספם. נראה כי המניע העקרי להגשת התביעה הוא דוקא הרצון להציל את דירתו מידי אותם משקיעים...". תמוה כי העסקה של התובע עפ"י נוסחה הייתה אמורה להתחדש חודש בחודשו בעוד שהעסקאות בין נגר לבין הנתבע לא היו עיסקאות מתחדשות כפי שקבע בית המשפט בתביעת נגר.

...

משכך, דין התביעה להידחות.

לסיום לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ אשר ישולמו לסיוע המשפטי.

במסגרת הבקשה עותרת המבקשת (להלן: המדינה) להורות על הארכת מעצרו של המשיב מיום 5.9.2022 בתשעים יום או עד למתן פסק דין בתפ"ח 17506-10-17 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

את האיזון האמור יבצע בית המשפט תוך היתחשבות במספר שיקולים, ובהם הסכנה הנשקפת מהנאשם לבטחון הציבור כפי שהיא נלמדת מחומרת העבירה ומתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעיניינו; מעוצמת החשש לשיבוש הליכים, אם ישתחרר העציר ממעצרו; את קצב היתקדמות ההליך בעיניינו של הנאשם והצפי להתמשכותו; וכן את קיומה של חלופת מעצר שביכולתה לתת מענה לעילות המעצר (ראו: בש"פ 10055/17 מדינת ישראל נ' כולי בפיסקה 10 (01.01.2018); בש"פ 85/21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה בפיסקה 10 (19.01.2021) (להלן: עניין מחאג'נה); בש"פ 4870/22 מדינת ישראל נ' חסין בפיסקה 22 (04.08.2022)).

חלקו של המשיב בהתמשכות ההליך בעניינינו נלמד מעיון בתיק בית המשפט המחוזי, המעלה כי פעם אחר פעם התעכב הליך זה עקב החלטת המשיב לפטר את עורכי דינו.

...

מכאן מתחייבת המסקנה כי הסיכוי להישנות עבירות אלימות מצידו נותר גבוהה, וכי לא ניתן להפחית סיכון זה באמצעות פיקוח אלקטרוני.

לאור כל אלה, אני סבורה כי האיזון בין מכלול השיקולים מביא גם הפעם למסקנה לפיה יש להאריך את מעצרו של המשיב.

לפיכך, הבקשה מתקבלת.

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע פל"א 7452-11-23 מדינת ישראל נ' אלייב(עציר) תיק חצוני: 504428/2023 המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד מוריה ברקו הנאשם אמין אלייב (עציר) - נוכח ע"י ב"כ עו"ד רז רוזנברג גזר - דין

לשיטת ההגנה, גם במהלך ההליך שעבר הנאשם בבית המשפט המחוזי, היתחשב בית המשפט בתסקיר שהוגש שם, ובעובדה כי מצבו הנפשי של נאשם זה אינו מייטבי וכולל ניסיונות אבדניים.

עת מסר הנאשם פרטים כוזבים לשוטר שעיכב אותו, פגע הנאשם פגיעה קשה בערך נוסף והוא זכותו של הציבור לקיים מערך אכיפה ושפיטה יעילים, מבלי שמעוכבים או חשודים ישבשו את סדרי השילטון והמשפט של המדינה על ידי ניסיונות היתחזות כאחרים.

אלא שהמתחם לעיל נקבע בפרשת גניים על רקע הדברים הבאים: "בעניינינו, מעבר לחומרת העבירות כשלעצמן, הרי שהנסיבות הקשורות בביצוען, מציבות את הפגיעה בערכים המוגנים ברמה גבוהה. המשיב נהג ברכב לאחר שנפסל במסגרת חמישה גזרי דין שונים, לפסילה מיצטברת של 88 חודשים; ובעת שרשיון הנהיגה שלו פקע לפני למעלה מ-14 שנה; ומכלול נתונים אלו, מעיד הן על רמת המסוכנות הגבוהה לביטחון הציבור כתוצאה ממעשיו, והן על רמת הזלזול וההתעלמות שלו מהוראות רשויות אכיפת החוק." במקרים אחרים שקדמו לפסיקה לעיל, וכאשר הנסיבות היו שונות וקלות, קבע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מתחמים אחרים לעבירה של נהיגה בזמן פסילה: בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל (להלן: פרשת אביטל) נקבע: "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." מיתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע בעפ"ת 43966-08-13 (מחוזי באר-שבע) חאלד זידאן נגד מדינת ישראל (להלן"פרשת זידאן): "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." ברע"פ 1606/17 שוא נגד מדינת ישראל, אישר בית המשפט העליון ענישה הכוללת 7 חודשי מאסר והפעלת 7 חודשי מאסר מותנה (3 בחופף ו- 4 במצטבר כך שהנאשם יירצה 11 חודשי מאסר) בנסיבות של נהיגה בזמן פסילה כאשר רישיון הנהיגה היה פקוע 15 שנים וכנגד הנאשם תלוי היה מאסר מותנה כאמור לעיל.

מורה על הפעלת 6 חודשי פסילה מותנית כפי שנגזרו על הנאשם בתיק ת.פ 23957-07-20 בבית משפט המחוזי (באר-שבע) ביום 2.6.22 לריצוי באופן מיצטבר לפסילה שנגזרה בסעיף א' לעיל כך שבסה"כ יירצה הנאשם 36 חודשי פסילה בפועל שיימנו כמתואר בסעיף א' לעיל.

...

ניתוח הפסיקה שהוצגה לעיל ביחס לשילוב העבירות שביצע הנאשם בפרשה זו בנסיבות ביצוען (נהיגה בפסילה כאשר ברקע פסילה אחת של 48 חודשים כתוצאה מעבירת הפקרה ברף גבוה שלה), כאשר הנאשם מורשה במקור לנהיגה אך רישיונו פקוע 7 שנים, ומסירת פרטים כוזבים ללא ביצוע עבירות נלוות מסוג "בריונות כבישים", אני קובע מתחם ענישה לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות ביצוען שיחל ב- 6 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 30 חודשים.

הנני גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין או ביצוע עבירה בניגוד לסעיף 62(4) בפקודת התעבורה והכל תוך 3 שנים מהיום.