ביחס לשרת שנתפס, קבע בית המשפט כי יש לאפשר ליחידה החוקרת למצות פעולות חקירה בו. כן קבע, כי אין להשיב לעורר את החותמות התפוסות, בהן על פי החשד נעשה שימוש לצורך קידום המיזם העברייני.
בית המשפט קבע, כי אין בעיכוב בהגשת הבקשה להארכת תפיסת נכס הנדל"ן כדי להוביל להשבתו.
עוד הוסיף, כי מסמכים שהוצגו מלמדים על מעורבותו המשמעותית של העורר ברכישת הנדל"ן, ועל פעולות שביצע לטשטוש בעלותו בו. מכאן, הורה על המשך תפיסתו של נכס הנדל"ן.
בערר שלפניי העלה העורר שורה ארוכה של טענות (חלקן לא נהירות), שתמציתן כדלקמן: אין כל חשד סביר בעיניינו, ולטענתו כך נקבע בבג"צ 7973/20; עבירות ביטוח לאומי אינן מהוות עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ומכאן שלא ניתן להורות על תפיסת נכס למטרת חילוט בעיניינן; שווי העבירה הוא אפס משום שלא היה כל רווח; יש מקום לשיחרור המחשב בהיותו "מחשב מוסדי"; לא ניתן להורות על תפיסת נכס הנדל"ן, שנרכש לפני מועד ביצוע העבירות; באחת החקירות נחקר על ידי חוקרי ביטוח לאומי בעבירות לפי חוק העונשין, ויש בכך משום פגם בחקירה; צו התפיסה בעיניין נכס הנדל"ן היתבטל בתוך עשרה ימים, וזאת משום שלא היתקיים דיון בפרק זמן זה; בית המשפט סרב לבקשתו לגילוי מסמכים הנוגעים לחקירה ולא אפשר לו לחקור את השוטר, נציג המשיבה, לאחר הגשת הבקשה המתוקנת; גם חלים "השתקים" שונים על טענות המשיבה; היה על בית המשפט להמנע מלדון בבקשה להארכת התפוסים עת תלוי ועומד ערר זה.
המשיבה טענה, לעומת זאת, כי יש לדחות את הערר.
יתר על כן, בהחלטת בית המשפט העליון אך נקבע כי אין מקום להתערב בשקול הדעת של רשויות התביעה.
לא מצאתי ממש גם בטענת העורר כי היה על בית המשפט להמנע מלדון בבקשה להארכת התפוסים עת תלוי ועומד ערר זה. ככל שמוגשת בקשה נוספת להארכת תפוסים, יש חובה לידון בה, ולמעשה, במקרה הנידון, בית משפט השלום דחה הכרעתו עד להכרעת ערכאת הערר.
גם לא נימצאו פגמים בהליך המצדיקים כשלעצמם לדחות הבקשה להארכת תוקף התפוסים.
...
גם הטענה בדבר החובה לקיים דיון תוך 10 ימים דינה להידחות, מהטעמים שפורטו בהחלטת בית משפט השלום.
הואיל והתיק טרם הועבר לפרקליטות, ותיתכנה עוד השלמות חקירה, לרבות חקירת העורר עצמו, לא נפלה כל שגגה בסירובו של בית המשפט להיעתר לבקשת העורר ל"גילוי מסמכים", בשל החשש לשיבוש מהלכי משפט.
לאור כל האמור, הערר – נדחה.
