בבקשה דנן, עותרת המבקשת לעיכוב ההליכים בתובענה לנוכח קיומו של הסכם בוררות מחייב ותניית בוררות הכלולה בהסכם המייסדים (סעיף 14.1.2).
...
ראשית, בניגוד לטענת התובעת, אני סבור כי התובענה עוסקת בסכסוך ש"הסכם הבוררות חל עליו".
משהגעתי למסקנה, כי יש לראות בחברה כצד להסכם המייסדים ובכלל זה לתניית הבוררות ובשים לב לחשיבות בכיבוד הסכמים בכלל והסכמי בוררות בפרט, יש לראות בבקשה ככזו שהוגשה על ידי החברה והלכה למעשה מתקיים התנאי לפיו את עיכוב ההליך מבקש "בעל דין שהוא צד להסכם".
מעבר לכל האמור לעיל, אני סבור כי לאור ריבוי המחלוקות בין הצדדים המנוהלות בהליכי בוררות וגישור, כפי שתואר לעיל, גם טעמים של יעילות דיוניות, תומכים במסקנה שיש להפנות להליכי בוררות גם את הסכסוך נשוא התובענה דנן.
מאחר והגעתי לכלל מסקנה, כי יש לעכב את התובענה לאור קיומה של תניית בוררות, ממילא מתייתר מאליו הצורך לדון בבקשת המבקשת (מס' 2) להתגונן בפני התובענה בשם החברה בהתאם לסעיף 203 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (הגנה נגזרת).
סוף דבר
לאור מכלול האמור לעיל, מתקבלת הבקשה.