עיכוב הליכים בתביעת נזיקין בשל הסכם בוררות

הפסיקה קבעה זה מכבר כי השאיפה לרכז את מכלול התביעות בהליך אחד אינה חזות הכל ואין בה, לבדה, כדי לשמש טעם מיוחד שלא לעכב הליכים מכח הסכם בוררות וקבעה מבחן דו שלבי להכרעה בשאלה העידר הזהות בין הצדדים להסכם ובין בעלי הדין מהוה טעם מיוחד שלא לעכב את ההליכים (רע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט נ' ברקי פטה המפריס בע"מ (פ"ד מה(1) 397, 1.9.1993).

כאמור לעיל, כנגד הנתבעות 1-4 מעלים התובעים טענות חוזיות ועותרים לסעדים של השבה וקיום, בעוד שהטענות המופנות כלפי הנתבע 5, עו"ד ימין, הן להפרת חובותיו כעורך דין וכנאמן וכן טענות נזיקיות במהותן.

...

דין שתי הטענות להידחות, כמפורט להלן.

משהתובעים לא ביססו מטעם זה דין הטענה להידחות.

סוף דבר הבקשות לעיכוב ההליכים בתביעה מתקבלות לצורך העברת התביעה להליך בוררות.

המבקשים טענו כי בין הצדדים קיים הסכם בוררות בכתב בר תוקף, כי המבקשת 8 – הינה אגודה שיתופית חקלאית מסוג מושב עובדים (להלן "האגודה"), כי המבקשים 1-7 הם חברי האגודה וגם התובעים-המשיבים (להלן "המשיבים") הם חברי האגודה וכי בטרם בית המשפט יכנס לטענות הצדדים לגופן, יש לעכב את ההליכים ולהעביר את הדיון בתובענה לבוררות מאחר ובין הצדדים קיים הסכם בוררות מפורש ובר תוקף .

עיינתי בהודעה שהוגשה ע"י המשיבים, בעקבות הדיון והטענות שהועלו בה כי האגודה עושה דין לעצמה ומנסה לנהל הליכים במעמד צד אחד תוך הפנייה להודעות על ביטול הליך בוררות והודעה על החלפת בורר, אולם, לא הובהר באיזה הליך בוררות מדובר ולא הובהר אם קיים הליך בוררות אחר בין הצדדים ובכל מקרה, אין בכך כדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי בתיק זה. נוכח כל האמור לעיל ונוכח המסקנה אליה הגעתי כי מדובר בתביעה כספית נזיקית לפצוי המשיבים בגין נזקים שלטענתם נגרמו להם עקב פעולות שלא כדין של האגודה וכי המדובר בסכסוך הנוגע לעסקי האגודה בין חברים לאגודה לבין האגודה בהתאם לתקנון האגודה ונוכח עמדת הנתבעת 9 כי המחלוקת צריכה להתברר בהליך בוררות (בהתאם לתגובת הנתבעת מיום 18.8.21),, אני נעתרת לבקשה ומורה בהתאם להוראות סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 על עיכוב ההליכים בתיק לצורך העברת העניין לבוררות.

...

המשיבים הגישו תגובה וטענו כי דין הבקשה להידחות , כי סעיף 1 לחלק ו' לתקנון (להלן "התקנון") קובע כי סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה ולעסקיה בלבד הם אשר יועברו להכרעתו של רשם האגודות.

דיון והכרעה: לאחר עיון בטענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה וכן, לאחר שמיעת הצדדים בדיון שהתקיים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל ואנמק.

עיינתי בהודעה שהוגשה ע"י המשיבים, בעקבות הדיון והטענות שהועלו בה כי האגודה עושה דין לעצמה ומנסה לנהל הליכים במעמד צד אחד תוך הפנייה להודעות על ביטול הליך בוררות והודעה על החלפת בורר, אולם, לא הובהר באיזה הליך בוררות מדובר ולא הובהר אם קיים הליך בוררות אחר בין הצדדים ובכל מקרה, אין בכך כדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי בתיק זה. נוכח כל האמור לעיל ונוכח המסקנה אליה הגעתי כי מדובר בתביעה כספית נזיקית לפיצוי המשיבים בגין נזקים שלטענתם נגרמו להם עקב פעולות שלא כדין של האגודה וכי המדובר בסכסוך הנוגע לעסקי האגודה בין חברים לאגודה לבין האגודה בהתאם לתקנון האגודה ונוכח עמדת הנתבעת 9 כי המחלוקת צריכה להתברר בהליך בוררות (בהתאם לתגובת הנתבעת מיום 18.8.21),, אני נעתרת לבקשה ומורה בהתאם להוראות סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 על עיכוב ההליכים בתיק לצורך העברת העניין לבוררות.

סעיף 5 לחוק הבוררות קובע, כי "הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך". סעיף 5 לחוק הבוררות מציב שני תנאים בסיסיים לעיכוב ההליכים (מעבר לקיומו של הסכם בוררות ותובענה המתייחסת להסכם).

ככול תביעה אחרת, עליה לגלות עילה - חוזית, נזיקית או אחרת, שאחרת לא יהיה המודיע (הנתבע) זכאי לסעד המבוקש על ידו.

...

בנסיבות אלה, דין ההודעה לצדדים שלישיים שהגישה הנתבעת מס' 2 להידחות, מחמת העדר יריבות או עילה.

לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: אני דוחה את ההודעה לצדדים שלישיים שהגישה הנתבעת מס' 2, מחמת העדר יריבות או עילה.

אני מורה על עיכוב הליך ההודעה לצדדים שלישיים שהגיש הנתבע והעברת הסכסוך בהודעה לבוררות.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי להורות על עיכוב הדיון בתובענה שהגיש התובע נגד נתבעת 2 בעוד שהדיון בתובענה שהגיש התובע נגד נתבע 1 ימשך כסדרו וכמפורט להלן וזאת מן הטעמים הבאים: נקודת המוצא לדיון היא כי רק צד להסכם בוררות רשאי להגיש בקשה לעיכוב ההליכים בבית המשפט על מנת שבירור הסיכסוך יועבר להכרעה בדרך של בוררות ( ראו: ישראל שמעוני, דיני בוררות – אופק חדש בבוררות, 130 (מהד' שניה, 2014)).

אין חולק כי נתבע 1 – במובחן מנתבעת 2 – איננו צד להסכם ולכן איננו רשאי לעתור לעיכוב ההליכים לצורך העברת בירור הסיכסוך בעיניינו לתובע להליך בוררות.

לטעמי אין ממש בהבחנה זו. לשון תניית הבוררות לפיה בירור "כל מחלוקת אחרת בקשר אליו (ההסכם –ד.ס.")" תתברר בבוררות רחבה דיה על מנת להשמיע כי גם מחלוקות הקשורות לנסיבות כריתת ההסכם דינן להתברר בבוררות ולא רק טענות הקשורות לאופן יישום ההסכם. לכך יש להוסיף כי נטיית הפסיקה היא לפרש באופן מרחיב את תוקפה של תניית הבוררות, כפי שעמד על כך אורי גורן בציינו: "תניית בוררות המחייבת פניה לבוררות בכל סיכסוך הנוגע ליחסים החוזים בין הצדדים יש לפרש בהרחבה. גם עילות נזיקיות שאינן קשורות בקשר בלתי אמצעי לעילה החוזית עליה חל הסכם הבוררות, מן הדין שיימסרו לבוררות. גישה זו מתיישבם עם ההלכה שלפיה משנדרש בית המשפט ליתן פרשנות לתניית בוררות, יבחר הוא מבין הפרשנויות האפשריות את הפרשנות שלפיה הסיכסוך בין הצדדים חייב להתברר במסגרת בוררות". ( אורי גורן, בוררות, 50 ( 2018)).

...

יישום המבחן הדו שלבי בענייננו מוביל לטעמי למסקנה כי יש להורות על כיבוד תניית הבוררות ופיצול ההליך.

לאור כל האמור אני מעכב את ההליך בעניינה של הנתבעת 2 .

לאחר 60 הימים כאמור ובהתאם לסמכותי בתקנה 67 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תש"ע – 2018 אני קובע כי העדויות הראשיות בתובענה תוגשנה בכתב.

תחילה הגישה ורסו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד אופטיקנה בעילות חוזיות ונזיקיות שונות, בה התבקש סעד כספי וכן צוים שונים ובכללם צוי מניעה שימנעו מאופטיקנה לעשות שימוש במותג ולהתקשר עם המבקשת בנוגע לפירסום מוצרים בתחום משקפי השמש או הראייה (ת"א 23275-08-20; להלן: תביעת ורסו).

בעקבות זאת הגישה ורסו לבית המשפט המחוזי ביום 20.10.2020 בקשה לעיכוב הליכים בתביעות המאוחדות בשל הליך הבוררות ובשל "הליך תלוי ועומד" בפלורידה, והמבקשת מצידה הגישה ביום 21.1.2021 בקשה להורות לורסו שלא לקדם את הליכי הבוררות, אשר נטען כי טרם החלו, עד להכרעה בבקשה לעיכוב ההליכים שהגישה ורסו.

בין היתר נטען כי נוכח האמור בהחלטה מיום 28.4.2021 על פיה כאמור הסכם הבוררות סוכל, הסכם הבוררות אינו בר תוקף (סעיף 5(1)(א) לאמנה); כי בשל כך שהסכם הבוררות סוכל, המבקשת לא יכולה הייתה לטעון את טענותיה בבוררות (סעיף 5(1)(ב) לאמנה); כי פסק הבוררות מתייחס לסכסוך שלא נכלל בהסכם הבוררות והוא אף מנוגד לו (סעיף 5(1)(ג) לאמנה); כי פסק הבוררות טרם אושר על ידי בית המשפט בפלורידה (סעיף 5(1)(ה) לאמנה); וכי אישור פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, בשל היותו מבזה החלטות שיפוטיות של בית משפט בישראל (סעיף 5(2)(ב) לאמנה).

...

זאת שכן באותה החלטה קבע בית המשפט כי אין לאפשר ניהול הסכסוך בשני הליכים במקביל.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה כמו גם בתשובות שהוגשו לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.