עיכוב הליכים בתביעות חפצא נגד אנייה בפשיטת רגל

מחלוקת זו אינה רלבאנטית לדין הישראלי, שכן בחוק הספנות הכיר המחוקק בזכותם של אנשי צוות האנייה להבטחת תביעתם בשיעבוד ימי וקבע בסעיף 41(4) לחוק: תשלומים הנתבעים על ידי קברניט, אנשי הצוות ואנשים אחרים אשר שרתו בכלי השיט, עקב העסקתם בכלי השיט, על ידי חליפיהם או שאיריהם, הן על פי חוזה, הן כפיצויים בעד נזקים אזרחיים והן בכל דרך אחרת, למעט תשלום הנתבע על ידי עריק כמשמעותו בסעיף 14ו לפקודת הנמלים (להלן – עריק) – לגבי המסע שבו ערק; ההכרה בזכות אנשי הצוות לשיעבוד ימי נועדה למטרה כפולה; מחד, הצורך להבטיח כי צוות האנייה לא ייטוש את האנייה בשל חששו מפני עיכוב בתשלום השכר.

לזכות זו חשיבות רבה לאנשי הצוות, אשר מעוניינים לשוב לביתם מבלי צורך להמתין לסיום הליכים בתביעות הימיות, הליכים שעשויים להימשך זמן רב. יתרה מזו, תשלום חוב על ידי צד שלישי והמחאת זכות השיעבוד מאפשרת את הקטנת עלויות והוצאות החזקת האנייה עד מכירתה ובכך מגדילה את התמורה שתשולם לכלל נושי האנייה.

עם זאת, כבר נאמר לא פעם, כי תביעת חפצא מופנית מבחינה דיונית כנגד האנייה, אך על מנת להצליח בתביעתו על התובע להצביע על עילה מוכרת כנגד בעל האנייה, צוותה, קברניטה או כל מי שמוסמך להתחייב בשמם (ראו ת"א (חי') 732/96 Behrens International Ltd.

נ' הנאמנים בפשיטת רגל של ABC Containerline (החלטה מיום 22/4/2004)).

...

בסופו של דבר ביום 19.5.2011, כלומר יום לאחר המעצר, הודיע בא כוחה של בעלת האנייה לינאי על ביטול הסכם הרכישה והשבת החזקה בה לידי בעלת האנייה (נספח א' לתצהירו של מר כחלון).

כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי לטובת התובעת לא עומד שעבוד ימי כנטען ועל כן, דין תביעתה לקבלת תשלום מתוך דמי המכר שבידי הכונס להידחות.

סוף דבר לאור האמור אני דוחה את התביעה.

מר יעקב פרי, הנזכר לעיל, הוא כנראה בעל השליטה בתובעות ובעניינו נפתחה חקירה פלילית בישראל, בעקבותיה הוגש כנגדו כתב אישום בת.פ 40258/01 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וכתב התביעה הומצא למבקש בבואו ארצה לצורך מתן עדות באותו הליך, מטעם התביעה.

ברע"א 851/99T. VAN DOOSSELAERE עו"ד נ' DEPYPERE ואח', פ"ד נז (1) 800, דחתה כב' השופטת שטרסברג-כהן את טענת הפורום הלא נאות לגבי בית-המשפט בישראל, וקבעה כי הנתבעת, חברת ספנות בינלאומית שפשטה רגל, הייתה צריכה לצפות כי ימאים המועסקים באניותיה, חברות ששלחו מטענים באניותיה, חברות שסיפקו לה טובין ושירותים וגורמים נוספים, יחזיקו בשעבודים ימיים על אניותיה ויגישו תביעות חפצא בכל פורום שבו אפשר לעצור את האנייה.

בפסק הדין בע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מ"ח (2) 77, אומר בית המשפט העליון: "המבחן לקביעה כי בית המשפט בישראל הינו פורום בלתי נאות אינו אך במאזן נוחות רגיל. על הטוען טענת פורום בלתי נאות לשכנע את בית המשפט בישראל כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר". ועוד נאמר באותו עניין, מפי כב' הנשיא שמגר: "על מנת לעכב את ההליכים על בית המשפט להשתכנע, בהתייחס למבחן מירב הזיקות, כי אכן קיים פורום שבאופן ברור מתאים יותר לניהול הדיון במידה והנתבע לא הצליח לשכנע את בית המשפט בקיומו של פורום כזה הרי לא יעכב בית המשפט את הדיון". כאמור, התביעה דנן הוגשה בעבר בבית-משפט בשוויץ, אך נדחתה שם בשלוש ערכאות מחמת חוסר סמכות מקומית, מבלי שנדונה כלל שאלת הפורום הנאות.

...

מסיבה זו דין העירעור להידחות.

דהיינו, את טענת ההתיישנות ניתן ל"ניטרל", אם המסקנה תהא כי הפורום הנאות בנסיבות העניין לבירור התובענה הוא בגרמניה, בכך שתבוא התחייבות המבקש לפני בית משפט זה, לפיה לא תועלה על ידו טענת ההתיישנות נגד התביעה שתוגש, אם תוגש, בבית המשפט המתאים בגרמניה.

התוצאה: מהאמור לעיל עולה המסקנה כי דין הבקשה להידחות והיא נדחית בזה.

רקע והליכים קודמים המערערת הגישה לבית המשפט לימאות תביעת חפצא נגד האונייה בגדרה עתרה לקבוע כי היא זכאית לגבות תשלום חוב מן האונייה בגין אספקת חומרי הדלק, וכי אם לא יסולק החוב רשאית היא להפרע מן האונייה עצמה על ידי מימוש השיעבוד הימי.

מנגד, תבחן זכותו של התובע להגיש את תביעתו, תום ליבו של מבקש עיכוב ההליכים, יעילות ההליכים בבית המשפט הזר, זכויותיו ומעמדו של התובע בבית המשפט הזר וההבדלים בין שיטות המשפט (רע"א 851/99 הנאמנים בפשיטת רגל של ABC Containerline N.V. נ' Depypere, פ"ד נז(1) 800, 809-808 (2003) (להלן: עניין Depypere); סיליה וסרשטיין [פסברג משפט בין-לאומי פרטי כרך א' 425 (2013)).

...

לנוכח כל זאת, אני סבור כי בשלה העת להכריע בסוגיה זו, ולקבוע כי ככלל, העיקרון של השתק עילה לא יחול מקום בו הצדדים מתחלפים ביניהם בתפקידי התובע והנתבע.

סוף דבר, אני מצטרף לתוצאה שאליה הגיע חברי השופט נ' הנדל, ולפיה דין הערעור להידחות, ואולם מסקנתי זו נסמכת על הטעמים שפורטו על ידי לעיל.

השופט נ' סולברג: דעתי כדעתו של חברי השופט נ' הנדל, כי דין הערעור לדחיה; המערערת אכן מושתקת מלהגיש את תביעתהּ.

טענתם המרכזית של הנאמנים היא כי כלל עיכוב ההליכים המתנהלים כנגד פושט-רגל חל גם על תביעות חפצא המתינהלות נגד אניות שבבעלותו, וכי בהתקיים הליכי פשיטת רגל בבלגיה, יש להפסיק את ההליכים בארץ.

...

ג) אשר לטענת שיהוי בהגשת הבקשה לעיכוב ההליכים, שהעלו המשיבים, לא ראיתי לדון בה, אם משום שלא נטענה בפני בית-המשפט קמא ואם משום שדין הערעור להידחות מטעמים אחרים.

לאור כל האמור, הערעור נדחה.

המבקשים ישלמו למשיבים 1-4, המיוצגים כולם על-ידי שלושה עורכי-דין יחד, הוצאות משפט, וכן שכר-טרחת עורכי-דין בסכום של 120,000 ₪.