מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עיכוב הליכי מימוש משכנתא בהוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה אשר הוגשה על ידי התובעים לפצוי בסך של 633,643 ₪ וכן לביטול מינוי כונס נכסים שמונה בהליכי הוצאה לפועל שפתחו הנתבעים, הבנק בו נטלו התובעים הלוואת משכנתא, במסגרתם מונה הנתבע 2 ככונס נכסים להליך מימוש המשכנתא (תיק הוצל"פ 34-05234-14-2 בלישכת ההוצאה לפועל בירושלים).
עניינם של התובעים התברר בהליך ההוצאה לפועל, ניתן צו לכנוס נכסים, לאחר שניתנה לתובעים אפשרות למכור את הנכס בעצמם, התובעים הגישו בקשה לעיכוב הליכי המימוש ובתיק ניתנו החלטות רבות על ידי מספר רישמי ההוצאה לפועל בירושלים, לאחר שנקבע מנגנון לפינוי התובעים מהדירה כנגד קבלת תשלום.
משלא הוגש ערעור על החלטה זו, הפכה החלטת כב' הרשמת לחלוטה ונוצר מעשה בית דין ומכל מקום מדובר בעניינים הנתונים לסמכות רשם ההוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").
התובעים משיבים לעניין זה כי מאחר שהם מייחסים לכונס רשלנות בניהול ההליכים, הרי שמדובר בחובות החלות על הכונס מן הדין הכללי, ובכללם חובת תום הלב והחובה שלא לנהוג ברשלנות, וככאלה מצויים בתחום סמכותו של בית המשפט, בנגוד לחובות הכונס מכוח חוק ההוצאה לפועל, לגביהם קיימת סמכות לרשמי ההוצאה לפועל.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, על הנספחים המצורפים להם, שוכנעתי כי דין התביעה לדחייה על הסף, תוך העברתה לערכאה המתאימה – לשכת ההוצאה לפועל, באחד הסעדים, הכל כפי שיפורט.
ככל שמדובר בחובות המוטלות על הכונס מכוח החוק והנתונים לפיקוחו של רשם ההוצאה לפועל, הרי שהסמכות נתונה בידי הרשם, כאשר בית משפט השלום מהווה ערכאת ערר בעניין זה. לפיכך, מדובר בטענות שעלו ונידונו בלשכת ההוצאה לפועל והעוסקות בסמכויות הכונס אשר מקורן בחוק, גם אם נעטפו בעילת הרשלנות, והגשת תביעה דנן, כתביעה חדשה החוזרת על אותן טענות אינה הדרך לבירורן, ויש לדחות את התביעה על הסף גם בעניין זה. ואולם, לנוכח הפתח אשר נותר בהחלטת כב' הרשמת ממן, אשר קבעה כי המועד שבו נידונו הטענות, אינו המועד הנכון, אני מוצא לנכון להעביר את הדיון בסוגיה זו ללשכת ההוצאה לפועל, וזאת על אף דחייתה של התובענה לגופה, כמפורט לעיל.
סיכומו של דבר, נוכח האמור, אני דוחה את התביעה על הסף בכל הקשור לסוגית המכר העצמי וביטול מינוי כונס הנכסים, אך בהתאם לסעיף 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, מורה על העברת התביעה, ככל שהיא נוגעת לטענות התובעים האחרות ביחס לפיצוי בשל מחדלי הכונס הנטענים, ללשכת ההוצאה לפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע הליכי מימוש הדירה בהוצאה לפועל.
במסגרת הבקשה ציינה המבקשת, כי ביום 18.12.2019, יום לפני שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, הגישה בקשה להשלמת טיעון, שאליה צרפה תצהיר מאת בעלה לשעבר, במסגרתו הודה כי זייף את חתימותיה על הסכמי המשכנתאות.
אשר למאזן הנוחות, כפי שאמרתי ברע"א 458/19, לא זו בלבד ששוויה המוערך של הדירה גבוה באופן משמעותי מגובה החוב לבנק לאומי, ולפיכך גם לאחר המימוש תישאר יתרה בידיה של המבקשת, אלא ש"הליך פינוי מדירת מגורים איננו 'הליך בזק' שכתוצאה ממנו עלול החייב למצוא את עצמו יום בהיר אחד ללא קורת גג. הליך הפינוי כולל מנגנון הגנה על החייב, המעוגן בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, שלפיו הפינוי לא יבוצע עד אשר רשם ההוצאה לפועל ישתכנע כי יש לחייב פיתרון מגורים סביר, או שהועמד לרשותו סידור חלוף" (שם, פסקה 7).
...
חוות דעת זו, כך נטען בבקשה, מחייבת לשנות מן המסקנה בהחלטות הקודמות, ולעכב את הליכי מימוש הדירה, עד למתן הכרעה בתביעה שהגישה המבקשת.
לא שוכנעתי כי יש ביסוד הבקשה שלפנַי משום שינוי נסיבות מהותי, המצדיק את מתן הסעד הזמני המבוקש, בניגוד להחלטות הקודמות שניתנו בעניינה של המבקשת.
אשר לחוות הדעת, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי, לפיה יש לתת לה משקל נמוך.
מכל מקום, מלאכת הערכת המהימנות שמורה לערכאה הדיונית, ואין זה ההליך המתאים להכריע בשאלה זו. אשר על כן, בקשת רשות הערעור – נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באישום הראשון טוענת המאשימה כי ביום 27.6.2011 פתח הבנק כנגד הנאשם ואישתו בהליכי מימוש משכנתא במסגרת תיק 01-78154-11-2 בלישכת ההוצאה לפועל בתל אביב.
ביום 11.9.2011 הגיש הנאשם בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.
...
הוא השיב "מדובר בחוזה סטנדרטי ארוך ואני צריך לעיין בו על מנת לתת תשובה". סיכום נוכח ממצאי המהימנות שפורטו לעיל אני קובע כי ברישומי הבנק אין כל מסמך המכיל את התוספות שהנאשם טוען שהוסיף בהסכמת הבנק.
אני קובע שהנאשם זייף את חוזה ההלוואה בכך שהוסיף את הפסקה אחרי סעיף 59 א וכן את התוספת לטופסי גילוי נאות ולוח סילוקין.
לאור כל האמור לעיל שוכנעתי כי המאשימה הוכיחה במידת הודאות הדרושה במשפט פלילי את המעשים והעבירות המיוחסות לנאשם ואני מרשיע אותו בהן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שעניינו עיכוב הליך מימוש משכנתה המתנהל בלישכת ההוצאה לפועל בראשון לציון בתיק הוצל"פ 536892-05-23 שפתחה המשיבה כנגד המבקשת וזאת עד הכרעה בתובענה העיקרית.
...
בסופו של דבר הפקידה המשיבה את השיק ביום 16.5.2023 והשיק חולל מסיבת א.כ.מ. המשיבה טוענת כי חובה של המבקשת כלפיה נכון ליום 18.5.2023 עמד על 5,558,585 ₪.
דיון והכרעה לאחר ששקלתי טענות הצדדים והנסיבות הרלוונטיות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל למימוש המשכנתה על הנכס עד להכרעה בתובענה.
במסגרת התנאי של מאזן הנוחות, על בעל הדין להוכיח כי אם לא יינתן הסעד הזמני ובסופו של דבר התביעה תתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.
הכלל הוא שבית המשפט ייטה להיעתר לבקשה, בהיות הפינוי ומימוש הדירה צעדים קשים ובלתי הפיכים, זאת גם אם סיכויי ההליך אינם גבוהים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל זאת מצאה לנכון לתת סעד אירעי לעיכוב הליך מימוש דירה עד למתן החלטה אחרת כנגד הפקדת סך 250,000 ₪ עד ליום 3.8.2023 ובהיעדר הפקדה – יפקע הסעד הארעי.
כך למשל כתבה כב' השופטת וילנר בסעיף 7 להחלטתה: "למעלה מן הצורך, יצוין כי בדין קבעה רשמת ההוצאה לפועל שסמכותה לידון בטענת 'פרעתי' אינה מתפרסת על טענות הנוגעות לגובה השומה שנקבעה בכתב ההרשאה שהוגש לבצוע. מסעיף 8(1) לפקודה עולה כי מעמדו של כתב ההרשאה הוא כשל פסק דין, שלגביו ברי כי לא ניתן להעלות טענות הנוגעות לגובה החוב שנקבע בו במסגרת טענת 'פרעתי' (ראו: עודד מאור ואסף דגני על כונס נכסים – כנוס נכסים בהוצאה לפועל ובהליכי אכיפה מנהלית 452 (2015)). כידוע, טענת "פרעתי" שבה מוסמך רשם ההוצאה לפועל לידון לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, כשמה כן היא, והיא נועדה לאפשר לחייב להעלות אך טענות שלפיהן הוא כבר מילא אחר פסק הדין או שהוא אינו חייב עוד למלאו, כאמור בסעיף זה. ודוק, טענת 'פרעתי' איננה מאפשרת לחייב להעלות השגות באשר לעצם החיוב שנפסק נגדו בפסק הדין או באשר לגובה החיוב שנקבע במסגרתו.
אין משמעות הדבר ששומות מס שמוציאה המשיבה חסינות מפני ביקורת כלשהיא, אלא שהמקום לבקורת כאמור אינו לישכת ההוצאה לפועל (ראו והשוו: רע"א 102/00 קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, נד(4) 761 768-766 (2000); רע"א 10053/04 עבדי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ סניף עכו (7.12.2004); רע"א 10971/05 זהבי נ' עריית קרית ביאליק (28.9.2006).
...
אציין כי הן בית משפט המחוזי והן בית המשפט העליון לא פטרו עצמם בקביעה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות לאור הלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ) שכן מדובר בהליך ערעורי בגלגול שלישי ורביעי, אלא כתבו בתמצית מדוע אין לקבל את טענות המבקש לגופו של עניין.
בקשת רשות ערעור על החלטתי נדחתה ביום 22.1.2023 על ידי כב' השופטת ברק – ארז ברע"א 528/23, אשר מצאה לנכון להוסיף בסעיף 9 להחלטתה: "..לגוף הדברים מצאתי לנכון להוסיף כי אף מבלי להידרש לסיכויי התביעה, שנדמה כי אינם גבוהים, לא עלה בידי המבקש להצביע על נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לו כתוצאה ממכירת הדירה, שאינה משמשת אותו למגורים. בנסיבות אלה, אף אם ייגרם למבקש נזק כתוצאה ממימוש הדירה בעת הזו, הרי שיהיה זה נזק כספי ובר פיצוי, שאינו מצדיק את מתן הסעד הזמני (ראו והשוו: רע"א 1415/22 פלוני נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (3.3.2022)). יוער כי טענתו של המבקש באשר לכך שכספי השכירות – ששיעורם לא צוין כלל – משמשים מקור הכנסתו העיקרי נטענה בעלמא, מבלי שהוצגו אסמכתאות כלשהן לכך". ב) עינינו הרואות כי ההחלטה מיום 22.12.2022 כבר אושרה בבית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.
לאחר מכן, לא היה שינוי נסיבות המצדיק שינוי החלטה ולפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.
על החלטתי זו ניתן לבקש רשות ערעור בבית המשפט העליון אשר מוסמך לשנותה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו