עיכוב בשמיעת תיק בגלל סרבול וקיום הליכים מיותרים

היא אף לא ביקשה להצטרף להליך החקירה (הגם שהייתה מודעת אליו מכוח בקשה לעיון בתיק בית המשפט שהוגשה לפני זמן רב).

הפועל היוצא הוא שצרוף תביעת הכשרה לחמש התביעות במתכונת של שמיעה במאוחד תיגרום לעיכוב של כשנתיים בבירור חמש התביעות (בהערכה זו אני מביא בחשבון קיום הליכים מקדמיים מורכבים וכן גיבוש של עדויות וחוות דעת מומחים).

הלכה היא עמנו כי שיקולים של סירבול הליכים עשויים למנוע שמיעה במאוחד של תביעה ביחד עם רעותה [רע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נד(2) 69 (2000)].

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתרת טענתם השנייה של המשיבים בעיניין דוח החוקר.

...

" סיכומם של דברים, אני סבור כי לנוכח הפערים הדיוניים בין תביעת הכשרה לבין חמש התביעות, אין מקום לשמיעה במאוחד של התביעות.

אני דוחה אפוא את הבקשה.

בנסיבות העניין אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בתיק זה ובתיק המקביל, ומאחר ונראה היה כי השאלות העובדתיות והמשפטיות בשני התיקים דומות, שהרי בשניהם עסקינן במחלוקת על התמורה הכספית המגיעה בגין ביצוען של אותן עבודות גינון, ביקשתי לזמן את הצדדים לדיון בפניי בכדי לשמוע את עמדתם בנוגע לאפשרות של איחוד הדיון בשני התיקים.

הינה כי כן, על פי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות מוסמך בית המשפט להחליט שלא לעכב את ההליכים, למרות קיומה של תניית בוררות, תוך שהוא מביא בחשבון שיקולים מגוונים, לרבות שיקולים דיוניים ושיקולי יעילות, שיקולים שבהיגיון ושל תום לב ושיקולים של אינטרס הציבור (רע"א 3331/14 Siemens AG (חברה זרה) נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 10 [פורסם בנבו] (13.8.2014), וכן בספרה של פרופ' סמדר אוטולונגי, בוררות דין ונוהל, כרך א', עמ' 281-320 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)).

לטעמי, התוצאה היחידה של עיכוב ההליכים מכוח תניית הבוררות תהיה סירבול מיותר של ההליכים המשפטיים, ולפיכך אני דוחה את בקשת הנתבעת 1 בעיניין זה. העברת בתיק לבית המשפט השלום בתל אביב מטעמים דומים אני דוחה גם את בקשת הנתבעת 1 להעברת ההליכים בינה לבין התובע לבית משפט השלום בתל אביב.

...

ראוי להזכיר, בהקשר זה, גם את דבריו של כב' המשנה לנשיא ש. לוין ברע"א 6290/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט (2) 731,734:       "במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר." זאת ועוד, הרי גם אם אורה על העברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב, פשיטא שהתובע או העירייה יגישו בקשה לאיחוד הדיון בשני התיקים לאור זהות המחלוקות העובדתיות והמשפטיות, על כל הסרבול הדיוני הכרוך בבקשה שכזו ובהכרעה בה. משכך, מה טעם יש בהעברת התיק לבית משפט השלום בתל אביב? על כן, גם הבקשה להעברת הדיון בתביעת התובע נגד הנתבעת 1 לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בשל היעדר סמכות מקומית, נדחית.

לפיכך, ועל פי הסמכות הנתונה לי לפי תקנה 40(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אני מורה על איחוד הדיון בתיק זה עם הדיון בת.א. 63844-04-21.

סוף דבר בקשת הנתבעת 1 לעיכוב ההליכים נגדה ולחילופין להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב נדחית, ואני מורה על איחוד הדיון בתיק זה עם הדיון בת.א. 63844-04-21.

לפיכך – מאחר ואין המדובר באותם צדדים; מאחר ואין מדובר באותן עילות; מאחר ובירור תיק הנציגות לא ייתר את שמיעת תיק זה; מאחר ולא קיים חשש להכרעות סותרות (ואם וככל שיש ממשק מסוים, ניתן לתת הוראות מתאימות), הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

באותה החלטה קבעתי כי יש למחוק את ההודעה כנגד היחידים מחמת חוסר פירוט : " מאידך, אין מקום להותיר על כנה את הודעת צד ג' כנגד צדדי ג' 6-20. מדובר בצדדים נוספים להליך, ובצירופם יש כדי להכביד ולסרבל את ההליך. הודעת צד ג' כלפי גורמים אלו נעדרת פירוט מינימאלי והכרחי. כך למשל לא מפורט מי מהגורמים הרלוונטים כיהן בנציגות; באיזה תפקיד; באילו מועדים; מה היה חלקו של כל אחד מגורמים אלו בקבלת ההחלטות העומדות במרכז הודעת צד ג'; מה הרשלנות הנזקפת לכל אחד מהם; מי גרם להפרת חוזים. אציין כי המבקשים כללו בקשה למחיקת גורמים אלו כבקשה חלופית, אך לא ניתן לכך כל מענה עינייני בתשובת שלוחי ההודעה". אין לי אלא לחזור על דברים אלו גם בתיק זה. אין כל פירוט הנוגע אישית לצדדי ג' 2-4 ולפיכך אני מורה על מחיקת ההודעה שהוגשה נגדם.

...

באותה החלטה קבעתי כי יש למחוק את ההודעה כנגד היחידים מחמת חוסר פירוט : " מאידך, אין מקום להותיר על כנה את הודעת צד ג' כנגד צדדי ג' 6-20. מדובר בצדדים נוספים להליך, ובצירופם יש כדי להכביד ולסרבל את ההליך. הודעת צד ג' כלפי גורמים אלו נעדרת פירוט מינימלי והכרחי. כך למשל לא מפורט מי מהגורמים הרלוונטים כיהן בנציגות; באיזה תפקיד; באילו מועדים; מה היה חלקו של כל אחד מגורמים אלו בקבלת ההחלטות העומדות במרכז הודעת צד ג'; מה הרשלנות הנזקפת לכל אחד מהם; מי גרם להפרת חוזים. אציין כי המבקשים כללו בקשה למחיקת גורמים אלו כבקשה חלופית, אך לא ניתן לכך כל מענה ענייני בתשובת שלוחי ההודעה". אין לי אלא לחזור על דברים אלו גם בתיק זה. אין כל פירוט הנוגע אישית לצדדי ג' 2-4 ולפיכך אני מורה על מחיקת ההודעה שהוגשה נגדם.

משכך, מורה אני כי הדיון בהודעת צד ג' יעוכב עד להכרעה בהכרעה בהודעת צד ג' בתיק הנציגות.

סוף דבר הבקשה לפיצול סעדים נדחית; הבקשה לעיכוב ההליכים נדחית; מורה על מחיקת ההודעה נגד צדדי ג' 2-4; מורה על עיכוב ההליכים בהודעת צד ג' כנגד הנציגות עד להכרעה בהודעת צד ג' שהגישה הנתבעת בתביעת הנציגות.

בכתב ההגנה בסדר דין מהיר חזר הבנק על טענותיו בכתב ההגנה בבית המשפט לתביעות קטנות, ובנוסף טען לסילוק התובענה על הסף בהיעדר עילה כלפי הבנק, בשל אי צירוף הנתבעים הנכונים, בשל קיומו של הליך מקביל בין התובע ובין אחותו בבית המשפט לעינייני מישפחה, ובשל הסוגיות כרוכות אלה באלה תחסוך אף בירורו של הליך נוסף המושתת על אותה מסכת עובדתית, והמעורר שאלות משפטיות בעלות אותו גוון או דומה.שהוי בהגשת התביעה.

נטען, כי מטרת הבקשה איננה אלא לעכב ולהכביד על הליכי בירור התובענה, זאת באמצעות סוללת עורכי הדין שיש בידי הבנק להעמיד לעצמו עם העברת התיק לבית המשפט השלום.

לעניין השיקולים אותם ישקול בית המשפט באשר למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', נאמר בספרם של מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא, סדר דין מהיר בבית משפט השלום [2016] בעמ' 73, על יסוד דברי ההסבר לתקנות (נספח ב' לספרם): "בית המשפט בבואו להכריע האם ליתן רשות בבקשה להודעת צד שלישי בסדר דין מהיר חייב לשקול האם שליחת ההודעה תועיל להגעה לחקר האמת, או תביא לסירבול מיותר לשל ההליך." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להעתר לבקשה.

אוסיף, כי עצם העובדה שהאחות זומנה לישיבה המקדמית אינה יכולה לשמש שיקול השולל את צירופה להליך זה בהליכי צד ג', בשל המשמעות השונה של היותה עדה בהליך ושל היותה צד לו. אדרבא: העובדה שהאחות מוזמנת ממילא לישיבה המקדמית מלמדת כי התרת משלוח ההודעה לצד ג' נגדה לא תסרבל את הדיון ותאריכו בשל הצורך בשמיעת עדים נוספים, כאשר אין מחלוקת כי עדותה של האחות חיונית בכל מקרה לבירור תביעת התובע עצמה.

...

יצויין, כי לכתב התביעה צורפה תעודת רופא מיום 10.8.2011, בה כתבה ד"ר סופיה טיטורנקו, לאחר שבדקה את האב בבית האבות נוף חן, כי הוא - "סיעודי ודמנטי. מרותק לכ"ג/מיטה, זקוק לעזרה מלאה. דייר אינו מסוגל לדאוג לענייניו ולטפל בהם וזקוק לאפוטרופוס." בסיום הדיון, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נעתרתי לבקשת הבנק שהוגשה קודם למועד הדיון (וניתנה לה גם תשובת התובע), והוריתי על העברת התיק לבית משפט השלום: זאת משום שסברתי, כי ההליך אינו מתאים להמשך דיון במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות, בשל הסוגיות המתוארות במסגרתו והטעונות עדויות וחקירות נגדיות מעמיקות של הגורמים המעורבים בדבר, וכן משום שהוא כרוך בתיארוך מסמכים רפואיים ומסמכי הבנק.

לעניין השיקולים אותם ישקול בית המשפט באשר למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', נאמר בספרם של מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא, סדר דין מהיר בבית משפט השלום [2016] בעמ' 73, על יסוד דברי ההסבר לתקנות (נספח ב' לספרם): "בית המשפט בבואו להכריע האם ליתן רשות בבקשה להודעת צד שלישי בסדר דין מהיר חייב לשקול האם שליחת ההודעה תועיל להגעה לחקר האמת, או תביא לסרבול מיותר לשל ההליך." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

כמו כן, לאחר השלב בו מוגשת הבקשה, כאשר טרם התקיימה ישיבה מקדמית, לא יהיה בהיעתרות לבקשה כדי לדחות את מועדה או לגרום לנזק או עיכוב כלשהם בבירור התובענה, וגם מטעם זה ראוי להיעתר לבקשה.

הסניגור שוב העלה טענות ביחס לאי התייצבות העדים (לאחר שטען כי ביום 16.1.2022 וידא עם ראש שלוחת התביעות כי כל העדים זומנו ויתייצבו) והדגיש כי העיכובים בניהול התיק ואי שמיעת העדים ברצף, כפי שבקש לא פעם, גורמים נזק עצום לנאשם ופוגעים בהגנתו.

חרף היתנגדות הסניגור, בהחלטתי מיום 13.12.2022 התרתי תיקון כתב האישום ברביעית כמבוקש, לאחר שהבהרתי כי קיים קושי לקבל את היתנהלות המאשימה בנוגע לתיקוני כתב האישום, שגרמה לסיבוך ההליך וסרבולו.

מדובר בעדת תביעה, ותקפיד המאשימה להיות בקשר עם עדיה, לזמנם ולוודא התייצבותם על מנת למנוע ענוי דין והתמשכות מיותרת של ההליך.

בתיק זה נשמעו עדים והתברר כי בחומר הראיות קיימים מסמכים / ראיות הקשורים באותם עדים, אשר קיים ספק שההגנה ידעה על קיומם או קבלה אותם, ועל כן מקובלת עליי טענת ההגנה כי אלולא אותם מסמכים / ראיות היו מועברים להגנה, ייתכן כי ההגנה הייתה משנה את הקוו שנקטה במהלך ניהול ההליך.

...

אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים על רקע התנהלות המאשימה לאורך ניהול ההליך שבפניי, מצאתי כי קמה לנאשם הגנה מן הצדק המצדיקה ביטול כתב האישום וזיכויו, וכך אני מורה.

בהינתן כל האמור, אני סבורה כי לא ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים ומידתיים, מאשר ביטול כתב האישום.

סוף דבר, התנהלות המאשימה כפי שהובא לעיל מעוררת קושי לא פשוט.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על ביטול כתב האישום נגד הנאשם בשל קיומה של הגנה מן הצדק, ועל זיכויו.