לפניי בקשה מיום 22.4.24 לביטול צו הריסה מינהלי ולעיכוב ביצועו, שהוצא ביום 13.3.24 להריסת עבודות אסורות בהקף נרחב (גדרות בהקף 163 מ"ר, שער כניסה, ריצפת בטון בשטח כ-350 מ"ר ומעליה קונסטרוקציית ברזל ללא כסוי, מצע כורכר מהודק בשטח כ-650 מ"ר) במיתחם בשטח כולל של כ-1,800 מ"ר במקרקעין הידועים כגוש 8811 חלקה 44 נ.צ. 202250/701551 בישוב ג'ת (להלן בהתאמה: המקרקעין; העבודה האסורה; הצוו).
ביום 30.4.24 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר ולעיכוב ביצוע הצוו וכן בקשה להארכת מועד, אליהם צורפו תצהיר מהנדס, אסמכתא להודעה למשיבה ומסמכים נוספים.
בהחלטה מאותו יום, לאחר עיון בשתי הבקשות וצרופותיהן, מצאתי לעיין מחדש בהחלטתי מיום 24.4.24 ולעכב את ביצוע צו ההריסה למשך 7 ימים, עד ליום 7.5.24.
...
לאחר שעיינתי בבקשה המקורית, בבקשה למתן ארכה, בבקשה לעיון חוזר ועיכוב ביצוע ובתגובת המשיבה, על נספחיהן, מצאתי כי דין הבקשה בכללותה להידחות ללא קיום דיון, בהתאם לעמדת המשיבה.
לא שוכנעתי כי טענה זו של המבקש (המועלית חדשות לבקרים בבקשות מסוג זה) מצדיקה היעתרות לבקשת הארכת המועד, בפרט כאשר גם בחינת הבקשה לביטול הצו לגופה, על רקע הנתונים המפורטים בתגובת המשיבה – מלמדת שעסקינן בבקשה חסרת תוחלת מבחינה משפטית, כפי שיובהר בקצרה להלן.
באשר לבקשה החלופית לעיכוב ביצוע הצו, אין מקום להיעתר לה, שכן העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין ואין צפי לקבלת היתר בניה "בהישג יד".
לאור כל האמור לעיל, ומתוקף סמכותי לפי סעיף 254ח(ב)(1) לחוק - הבקשה נדחית ללא קיום דיון במעמד הצדדים.